פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כך הפכה תן ביס ל-Airbnb של האוכל - ואין לה אפילו מטבח

      המודל העסקי של ענקית ההסעדה הישראלית, שנמכרה ב-135 מיליון אירו לחברה הולנדית, מזכיר את זה של חברת התיירות. רווחיותה הגדולה הובילה לרכישה - וגם לפנייה של גורמים בענף המזון לרשות ההגבלים להגביר את הפיקוח על מי שהפכה כמעט למונופול

      אתר תן ביס (צילום מסך)

      תן ביס היא אולי חברת ההסעדה הגדולה בישראל: היא מספקת מדי יום אלפי ארוחות ברמת איכות גבוהה, אבל אין לה מטבח או חדר אוכל. ספקי האוכל הם מאות מסעדות ורשתות מזון הקשורות עמה. הלקוחות הם בדרך עובדי חברות וארגונים גדולים, שתן ביס מספקת להם כרטיסי פלסטיק המקנים זכות לארוחה במסעדות הקשורות בה.

      מבחינות רבות מזכיר המודל העסקי של תן ביס את המודל של חברת Airbnb - המתווכת בין לקוחות לדירות אירוח, ומציעה שירותי לינה מבלי שיהיה ברשותה אף לא חדר מלון אחד.

      תן ביס, הקיימת 18 שנה, הצליחה להגיע למעמד דומיננטי בשוק המגלגל למעלה משני מיליארד שקל בשנה, ומספק שירותים ליותר מחצי מיליון עובדים ו-4,000 חברות, מרביתן בתחומי ההייטק. תן ביס אינה חברה ציבורית ואינה מפרסמת את דוחותיה, אולם בענף מעריכים שהיא מגלגלת כ-800 מיליון שקל בשנה, ומרוויחה כ-100 מיליון שקל.

      רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      הטעיה ופגמים במוצר: איזו רשת מזון קיבלה הכי הרבה תלונות ב-2017
      בנק לאומי מוכר את לאומי קארד - צעד ראשון בדרך להורדת מחירים?
      עכשיו זה רשמי: רשת הספורט דקטלון פותחת חנות חדשה בחיפה

      מצבם של בעלי המסעדות נוח פחות

      לכאורה זהו משחק שבו מרוויחים הכול: הארגונים סוגרים בקלות ובמהירות הסכם לאספקת ארוחות לעובדים. הם נהנים מהכוח של תן ביס כלקוח גדול, ובמקרים רבים קריטי, מול המסעדה או רשת המזון - ומשיגים בכך מחירים נוחים שאף לקוח בודד אינו יכול לקבל. בנוסף, מספקת תן ביס, באמצעות כרטיסי הפלסטיק ומערכות המחשוב והתוכנה שלה, בקרה מדויקת על היקף הניצול של הארוחות ודיווחים חודשיים מסודרים, החוסכים כאב ראש והתחשבנות.

      מצבם של בעלי המסעדות נוח פחות. הדומיננטיות של תן ביס, שהיא אחת משתי החברות השולטות בענף, מחייבת מסעדות רבות לשתף איתה פעולה, כמעט בכל מחיר. מסעדות באזורי תעסוקה מתבססות על אוכלוסיית העובדים באזור, וכאשר כל החברות מחליטות לעבוד עם תן ביס או המתחרה, סיבוס-סודסקו, ניצבת בפני המסעדות ברירה: להגיע להסכם עם חברת ההסעדה - או לחדול מלהתקיים.

      מי שמחליט לשתף פעולה עם החברות, מחויב לא רק לספק לעובדים ארוחות במחיר סביר - אלא גם לשלם לחברת ההסעדה עמלה לא קטנה, בשיעור שנע בין 5% ל-10% ממחיר הארוחה. הרווחיות הגבוהה של חברות ההסעדה, שעיקר מלאכתן היא סליקת תשלומים בין לקוחות ומסעדות, היא הסיבה למחיר המדהים שהסכימה החברה ההולנדית לשלם תמורת תן ביס. זוהי גם הסיבה לפנייתם של מספר גורמים בענף המזון לרשות להגבלים עסקיים, בדרישה להגביר את הפיקוח על החברה, שהפכה כמעט למונופול בתחום. אולם בינתיים הרשות סגרה את התיק לאחר שלא מצאה בבדיקתה חשש להפרה של החוק.

      מההודעות שפרסמה הרוכשת, חברת טייקאוויי.קום, עולה כי תן ביס רואה עצמה כחברת הייטק. אבל מההודעה מתברר עוד שמה שעניין את החברה ההולנדית הוא בעיקר מעמדה החזק של תן ביס בשוק, ושיעורי הרווח הגבוהים שלה. במילותיו של תמיר כהן, מייסד החברה: "הרכישה תאפשר לתן ביס לספק ערך מוסף גבוה יותר ללקוחותיה בישראל, תוך הרחבת השקעותיה ופעילותה בשוק הישראלי.