הגירעון המצטבר של קופות החולים בישראל הגיע בשנת 2017 לסכום של 3.287 מיליארד שקל - כך עולה מדוח אגף הפיקוח על קופות החולים במשרד הבריאות שפורסם הבוקר (חמישי).על פי הדוח, בשנה שעברה צברו קופות החולים את הגירעון הגדול ביותר מאז החלו להיערך הדוחות. ההרעה במצבן נגרמה בגלל גידול דרמטי של 117% בגירעון ב-2017 לעומת השנה הקודמת.
על פי הממצאים, כל קופות החולים סובלות ממצב פיננסי רעוע עם עודף התחייבויות על נכסים, שמגיע ל-1.7 מיליארד שקל בכללית, 1.2 מיליארד שקל בלאומית, 265 מיליון שקל במכבי ו-122 מיליון שקל במאוחדת. המשמעות היא שקופות החולים יידרשו, ככל הנראה, להמשך תמיכה ממשלתית גדולה ולהעלאת תעריפים כדי להמשיך ולקיים את שירותיהן לציבור.
מהדוח עולה עוד כי מרבית הגירעון נוצר בכללית, שהיא הגדולה מבין קופות החולים ומשרתת 55% מכלל המבוטחים. עם זאת, חלקה של כללית בגירעון הכולל של הענף הוא 77%. הגורם למצבה החמור במיוחד של קופת החולים הוא בעלותה על בתי החולים, שפעילותם גירעונית. בתי החולים תרמו להגדלת הגירעון ב-562 מיליון שקל, בין היתר בגלל תוכנית התמחור החדשה שלפיה הוגדלו ההנחות שנותנים בתי החולים על השירותים שהם מספקים. הקיטון בהכנסות לא לווה בהתייעלות ובצמצום הוצאות.
רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן
לקריאה נוספת:
שילמתם במטבע זר בבית קפה בנתב"ג? תבדקו שלא עשו עליכם קופה
משרד הכלכלה: רוצים מוצרי טואלטיקה בזול? עדיף שתקנו בסופרמרקט
ריקול לפופקורן פופסטאר: "ריח לא אופייני"
הגירעון הגדול ביותר ב-17 השנים האחרונות
עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2017 הקפיץ בית החולים אסותא באשדוד את הגירעון של מכבי, המפעילה אותו, ב-113 מיליון שקל. אולם בעלותה של מכבי על בית החולים הוותיק של אסותא בתל אביב היא דווקא מקור קבוע לרווחים של עשרות מיליוני שקלים בשנה.
בשנה שעברה רשמו כל קופות החולים גירעון של 1.7 מיליארד שקל, הגירעון הגדול ביותר, לפחות ב-17 השנים האחרונות - 196 שקלים על כל מבוטח. הגורם לגירעון הוא ירידה חדה בתמיכות הממשלתיות, עיכוב בחתימה על הסכמי תוכנית הייצוב של הקופות וכן גידול בהוצאות על רשלנות רפואית. אחד הגורמים שמיתנו את גירעונות הקופות הוא הפעלת התוכנית לקיצור תורים, שבעקבותיה הוגדלו התמיכות בקופות החולים ב-280 מיליון שקל.
למרות הגידול החד בגירעון, הגדילו שתיים מהקופות את הוצאות השכר שלהן בשיעור ניכר. במאוחדת עלתה ההוצאה על שכר ב-9.5% ובלאומית עלו ההוצאות ב-6.7%. במאוחדת הסבירו את הגידול בהוצאות במעבר לשירותים על ידי עובדי החברה במקום רכש שירותים מגורמים חיצוניים; בלאומית הושפעו ההוצאות מהגדלת הפרשות לפנסיה.
מהדוחות עולה עוד שקופת חולים לאומית סובלת מהנטישה החדה ביותר מבין ארבע קופות החולים במדינה, הן במדד המבוטחים המחליטים לוותר על שירותיה והן במדד המבוטחים המצטרפים. הקופה ממשיכה להוביל את הענף בהיקף החברים הנוטשים אותה, ועל פי הדוח מצבה אף הוחמר. ב-2017 נטשו את הקופה 6.29% מהמבוטחים, לעומת נטישה של 6.15% בשנת 2016.
בפער ניכר אחרי לאומית צועדת מאוחדת עם שיעור נטישה של 2.52% לעומת 3.42% בשנה הקודמת. שיעור הנטישה בכללית עמד ב-2017 על 1.52%; ושיעור הנטישה הנמוך ביותר היה במכבי - 1.37%. כללית מובילה בשיעור המצטרפים החדשים מכלל האוכלוסייה שאינה מבוטחת בקופה - 1.61%. אחריה צועדת בפער ניכר מכבי עם 0.8%, מאוחדת עם 0.58% ולאומית עם 0.41%.
יצוין כי בעבר נבחנו במשרד האוצר ובמשרד הבריאות הצעות לסגירת של קופת חולים לאומית ומיזוגה באחת הקופות האחרות, אולם אפשרות זו ירדה מהפרק בגלל שיקולים פוליטיים.
תגובות
מקופת חולים כללית נמסר בתגובה כי "הדוח השנתי מראה בבירור את המצוקה של כל קופות החולים וזאת על אף התנהלותן האחראית בתחום התקציב. הגירעון של הכללית כפי שבא לידי ביטוי בדוח, נובע מהאפליה התקציבית המתמשכת שנוקטת המדינה כלפי בתי החולים שלנו. בתי החולים שלנו, המהווים כשליש ממערכת האשפוז של המדינה והם מהמצטיינים והאיכותיים במערכת הבריאות - משרתים את כלל תושבי ישראל, בדיוק כמו בתי החולים הממשלתיים הזוכים לתמיכה של מיליארדי שקלים. אפליה תקציבית זו אינה מוסרית ואינה נסבלת ואנו קוראים למשרדי האוצר והבריאות למצוא פתרון מיידי".
מנכ"ל קופת חולים מאוחדת, זאב וורמברנד מסר בתגובה כי "מאוחדת סיימה שנה נוספת עם שיעור הגירעון הנמוך ביותר בין כל קופות החולים. לנוכח הקיטון בסך של כ-56 מיליון שקל בתמיכות הממשלה, צמח הגירעון השנה בשנת 2017 לכ-67 מיליון שקל לעומת גרעון של כ-18 מליון שקל בשנת 2016".
מקופת חולים לאומית נמסר בתגובה: "ראשית, חשוב להדגיש כי הדוח מציג, באופן יוצא דופן, את פעילות הקופות ללא התקצוב המשמעותי הנובע מהסכמי הייצוב מול הממשלה, בשל העיכוב בהשגת הסכמים אלו. להערכתנו, כאשר ההסכם בין לאומית לבין הממשלה ייחתם, הקופה תציג איזון בפעילותה הכספית. זה המקום להזכיר פעם נוספת את החשיבות הרבה בהפנמה של תקציבים הנובעים מהסכמי הייצוב בדרך המלך, קרי במסגרת סל הבריאות.
"שנית, חשוב לזכור כי מערכת הבריאות סובלת בשנים האחרונות ממחסור משמעותי של מקורות כספיים, בין היתר על רקע הזדקנות האוכלוסייה, כניסה מואצת של טכנולוגיות חדשות לסל השירותים ללא תקצוב מתאים ועוד. בנוסף, החל משנת 2017 ישנה פגיעה נוספת בקופות: הן כתוצאה מהפחתה שרירותית של הנחות הרכש במסגרת צו של הממשלה והן בשל חוסר תקצוב של הקופות על רקע פתיחתו של בית החולים אסותא אשדוד. חשוב כי הממשלה תתייחס לבעיות אלו באופן מתאים על מנת שלא תתרחש פגיעה בשירותים המוענקים למבוטח".
מקופת חולים מכבי נמסר בתגובה כי "מכבי קוראת לממשלה לתקצב נכון את מערכת הבריאות. השחיקה התקציבית פוגעת בחולים. מתחייבת גם חלוקה הוגנת ושוויונית של התקציבים בתוך המערכת".