לפני 20 שנה חלמו האמהות שילדיהן יהיו רופאים או עורכי דין, אך מזה כמה שנים החלום הוא לבן יזם, סטרטאפיסט, ש"יביא אקזיט" וישב בקומה ה-39 של אחד המגדלים הנוצצים בתל אביב. התרבות שלנו מעודדת חדשנות, המצאות ויצירה אבל גם כל הרוח הגבית שבעולם לא תשנה את העובדה שיותר מ-90% מהסטרטאפים בסופו של דבר לא יצליחו.
הנקודה שבה משהו במוצר שלנו "לא עובד" היא נקודה שכמעט כל סטרטאפ וכל יזם חווה בשלב כלשהו בחיי החברה: הנחות יסוד שלא מתממשות, משתמשים שלא עושים את מה שהם "אמורים" לעשות, תהליך שלא עובד כמו שתכננו ועוד. היכולת לזהות מה לא עובד ואיך נכון לתקן היא במידה רבה רגע האמת של כל חברה חדשה ונקודת הציון שבה חברות מתות או מתחילות לצמוח בצורה מעריכית. אין "מתכון" מסודר או הוראות שימוש למקרים הללו, אולם כמה מתודות מעניינות ופשוטות למדי יכולות לעזור בניהול הסיכונים של פיתוח המוצר ולהגיע לפיילוט/השקה/שוק בצורה הרבה יותר נכונה.
אז כשאתם מוצאים עצמכם בעלטה, נסו להתסכל על דברים מזווית קצת אחרת וליישם שיטות מעט שונות.
רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן
לקריאה נוספת:
קופצת לאילת: קבוצת פוקס פותחת חנות שלישית של אורבן אאוטפיטרס
העלמות מס בהיקף של אלפי שקלים: התירוצים של בעלי הצימרים
למה מוצרי החלב מתייקרים? כי הממשלה מסרבת לשחרר את השוק
1. לשים את הטכנולוגיה בצד
משתמשי הקצה לא באמת מתעניינים בטכנולוגיה, בפיצ'רים והגדרות מערכת ובבאז וורדס שרק אחוז בודד מהאוכלוסיה מכיר. מה שמעניין באמת הוא הערך שהמוצר נותן. האם הוא עובד טוב, האם הוא אמין, האם הוא נוח, האם קל להשתמש בו, האם השימוש בו מהנה, האם הוא משמעותי לחיי היום יום שלנו? עניתם "כן" על 6 השאלות הללו - אתם בכיוון הנכון. עניתם "לא" - כדאי להבין למה המוצר לא עונה על הדברים האלו ולנסות לתקן. הטכנולוגיה אמורה לשרת את המוצר, ולא להיפך.
2. להכיר את המשתמשים (אבל באמת)
תשאלו מנהלי מוצר על הפעם הראשונה שבה הם באמת דברו עם המשתמשים שלהם ותבינו כמה זה חשוב. הדברים הקטנים שחשובים להם, ההבנה האמיתית של סביבת השימוש שלהם, הקונטקסט של המוצר עבורם, ההקשר התרבותי והסוציו-אקונומי שלהם. שיחה פתוחה וטובה עם 10-20 משתמשים פוטנציאליים מאפשרת לקבל תחושה מאוד טובה של קהל היעד, להתחבר אליו להבין אותו טוב יותר. כשאנחנו מבינים מישהו, הרבה יותר קל לנו לדעת מה הוא ירצה ומה הוא לא ירצה.
3. ממשחקי תפקידים: לא מה שחשבת
קבוצת אנשים מבוגרים יושבת בחדר ומעלה מחזה. כל אחד בתורו משחק את המשתמש - לפעמים יש יותר מאחד - ויחד מנסה הקבוצה לפרק את תהליך השימוש לגורמים. שעתיים של משחק יכולות להציף נקודות חיכוך (frictions) שאותן המוצר שלנו מתיימר לפתור, לבחון קונבנציות שימוש ולקבל תחושות בטן לא רעות בנוגע לשימושיות והאינטואיטביות של המוצר שלנו. אם משהו חורק במשחק - הוא יחרוק הרבה יותר בעולם האמיתי.
4. "לחתור למגע" עם המשתמשים
כשהיינו ילדים אמרו לנו ש"לא מראים חצי עבודה" אבל העולם השתנה מאז. משהו בסיסי, מהיר ורזה שלקח לנו חודש לפתח או דגם מודפס בתלת מימד שנתנו לכמה משתמשים פוטנציאליים, יכול לעזור לנו להבין אם הנחות היסוד שלנו קשורות למציאות, מבלי להשקיע הרבה מאוד זמן וכסף בגימור הפיצ'רים וב"עודף עיצוב". הבנה נכונה של הערך האמיתי שאותו אנחנו מתיימרים לתת היא מה שצריך לוודא - כל השאר הוא (ברוב המקרים) קוסמטיקה.
5. עיצוב מבוסס נתונים (או Data Driven Design)
פגשתם את המשתמשים שלכם ונתתם להם לעבוד עם המוצר המאוד מאוד בסיסי שעשיתם? בואו נמדוד את הביצועים; כמה זמן לוקח לעשות פעולה, האם הפעולה נוחה, האם היא ברורה, האם היא נעשית לפי הסדר שחשבתם? קיימים בשוק עשרות מוצרים שמאפשרים לנו להבין את הקרביים של תהליך השימוש ולראות - בצורה מספרית - אם אנחנו בכיוון או לא. המספרים (להבדיל מאנשים) לא משקרים.
6. תחקור כנה ואמיתי
המילה "תחקור" מכילה אולי קונוטציה קצת צבאית אבל אם לא נדע לאמץ מראש תרבות שבה כל דבר נתון לדיון וכל בחירה היא גם שאלה, לא נצליח להפיק הרבה מכל אותן מתודות. ההבנה שיש טרייד אוף בכל החלטה ובכל בחירה בדרך והיכולת להמשיך ולשאול שאלות קשות היא בסופו של דבר אחד הכלים הכי חשובים שיש.
הנקודה שבה מבינים שהמוצר עובד היא רגע מדהים שבו פתאום הכל מסתדר: המודל העסקי, הטכנולוגיה, הערך, המשתמשים - הכל נראה הגיוני, ברור ושלם. אולם, כל יזם יתאר את תהליך ה"הגעה ליעד" כרכבת הרים. היכולת לשלוט, ולו בצורה חלקית באותה רכבת, יכולה להוריד משמעותית את עלויות הפיתוח, למקד אותם בכיוון הנכון ולהציע למשתמשים מוצר שיתן להם ערך אמיתי וחסר תחליף.
הכותב הוא מנכ"ל prime.total product design, סטודיו בוטיק לעיצוב ופיתוח מוצרים טכנולוגיים