פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השנה הקשה של שיכון ובינוי: מהמכירה ועד החקירה

      חקירתה של אשת העסקים הבכירה בחברת שיכון ובינוי אמורה לספק תשובה לאחת השאלות המטרידות בפרשת הפעילות של השלוחה באפריקה: האם ייתכן שפעילות שוחד, שנמשכה על פי החשד על פני שנים רבות ובהיקפים עצומים, התקיימה מבלי שבחברה ידעו על כך דבר?

      שרי אריסון (יח"צ)
      שרי אריסון (צילום: ראובן קסטרו)

      חקירתה של אשת העסקים הבכירה בחברת שיכון ובינוי אמורה לספק תשובה לאחת השאלות המטרידות בפרשת הפעילות של השלוחה באפריקה: האם ייתכן שפעילות שוחד, שנמשכה על פי החשד על פני שנים רבות ובהיקפים עצומים, התקיימה מבלי שבחברה ידעו על כך דבר?

      במשך שנים רבות ביצעה חברת הבנייה פרויקטים עצומים במערב אפריקה, ובעיקר בקניה. עוד בהיותה חברה הסתדרותית, היא הצטיינה בקשרים ענפים ביבשת השכנה, שלא התערערו גם כאשר מעמדה המדיני של ישראל התערער. סולל בונה בנתה מבני ציבור, מגורים מלונאות והובילה פרויקטים של פיתוח אזורי. הפרויקטים האלה היו אחד המקורות העיקריים לרווחיות הנאה והעקבית שהציגה החברה לאורך שנים. המחשה לחשיבותם של הפרויקטים האלה לחברה התקבלה רק לפני 3 חודשים, כאשר פרסמה דוחות כספיים שהצביעו על ירידה חדה של כ-30% ברווחיה ובהכנסותיה. הסיבה העיקרית: צמצום הפעילות באפריקה, בעקבות החקירה.

      שיכון ובינוי עומדת בפני חקירה בינלאומית סבוכה: הפעילות באפריקה נוהלה באמצעות חברה בת שוויצרית, שנשלטה על ידי הנהלת החברה בישראל. עד שנת 2008 איש לא התעניין בדרך בה עושות חברות ישראליות ורבות אחרות עסקים באפריקה. השמועות על עסקאות שוחד ענקיות מעולם לא נבדקו. חקיקה חדשה שהושלמה באותה השנה, ונכנסה לתוקפה בשנת 2010, התאימה את ישראל לחקיקה המתקדמת בתחומי עבירות שוחד והלבנת הון. החוק החדש חייב את ישראל לפעול נגד אנשי עסקים וחברות החשודים במתן שוחד בחו"ל, למרות שהעבירות המיוחסות להם לא בוצעו בשטח ישראל. בעקבות החקיקה החדשה נפתחו מספר חקירות נגד אנשי עסקים ישראלים, שאחת המפורסמות בהן מתנהלת נגד המיליארדר בני שטיינמץ.

      לקריאה נוספת:
      רוצים להיות מיליונרים לפני גיל 35? הנה 5 דברים שעליכם לעשות - ומיד
      האם הישראלים יכבשו גם את ההייטק הסיני?
      חושבים שמחירי הפופקורן גבוהים? חכו לעלייה במחירי התירס

      מאמצים שקטים למכירת אחזקות

      החקירה נפתחה בפברואר השנה, במקביל למאמצים שקטים שניהלה בעלת השליטה, שרי אריסון, למכור את אחזקותיה בחברת שיכון ובינוי. אריסון ניסתה ללא הצלחה למכור גם מחצית מניותיה בבנק הפועלים, שבו היא עדיין שולטת, וההערכה היא שתמכור בהזדמנות הראשונה את מלוא אחזקותיה.

      על פי ההערכות בשוק ההון, מתכוונת אריסון לחסל בהדרגה את כל פעילותה העסקית, שהשביעה אותה לא פעם מרורים. בבנק הפועלים היא נאלצה להתמודד עם פרשיות השוחד והשחיתות בהן הורשע יו"ר הדירקטוריון לשעבר, דני דנקנר. אריסון לא ידעה דבר על מעשיו של היו"ר, עד שקיבלה על כך מידע מהפיקוח על הבנקים. מאוחר יותר נאלץ גם מחליפו של דנקנר, יאיר סרוסי, להתפטר על רקע טיפולו בחשד להטרדה מינית שהתעורר נגד מנכ"ל הבנק.

      בחודש שעבר הצליחה אריסון להשלים את מכירת החברה לאיש העסקים האמריקאי נתי סיידוף. החברה, שנחשבה עד לפני חודשים מעטים לאחת ההשקעות הטובות בישראל, נמכרה במחיר הנמוך ב-14% משווי מניותיה ערב העסקה, והמחיר הושפע מאד מהתקדמות החקירה, שאת תוצאותיה קשה עדיין להעריך. הניסיון מלמד שחקירות בינלאומיות בפרשיות שוחד באפריקה מסתיימות לעתים רחוקות בהכרעה מהירה.

      הבעיה העיקרית הניצבת בפני החוקרים היא בעיקר בהתנהלות מול החשודים בקבלת השוחד, שקשה יותר לזמן אותם לחקירה. תחת בעלי השליטה החדשים עשויה שיכון ובינוי לחסל או לפחות לצמצם מאוד את עסקיה באפריקה, ולארגן מחדש את עסקיה בישראל. תחת הנהלה חדשה צפויה החברה להתייעל ולמקד את עסקיה בתחום הבנייה והתשתיות, ולעסוק פחות בפרויקטים בעלי ערך סביבתי וחברתי, מהסוג החביב על אריסון, ויותר במיזמים בעלי פוטנציאל עסקי מבטיח. ההודעה על פרידתה של אריסון משיכון ובינוי כבר הביאה לעלייה של 16% במחיר המניה בבורסה.