המאבק על החלב: האם המוצרים עוד ימשיכו להתייקר?

משרד האוצר, החקלאים והמחלבות - כולם מסכימים שמחירי החלב ומוצריו בישראל גבוהים וצריכים לרדת, השאלה היא רק מתי זה יקרה. הסיבה למחירים הגבוהים, טוענים במשרד האוצר, היא חוסר יעילות של חלק מיצרני החלב, הרפתנים.

ענף ייצור החלב מורכב מרפתות גדולות ויעילות של אלפי פרות המייצרות מיליוני ליטרים של חלב בשנה, ורפתות קטנות, לעתים של כמה עשרות פרות, המייצרות כמויות קטנות ולא מצליחות להגיע ליעילות של הרפתות הגדולות. מעליהן מקיימת המדינה פיקוח הדוק, שנועד למנוע את קריסת הענף ואת הפסקת ייצור החלב המקומי ולהבטיח מחיר הוגן לצרכן. המחיר מפוקח אמור לדאוג לקיומן של כל הרפתות, הן הגדולות והיעילות והן הקטנות.

הרצון לשמור על הרפתות הקטנות, שעלויותיהן גבוהות, מחייב את המדינה לקבוע מחיר חלב גבוה. אם יחוסלו הרפתות הקטנות, או שהשוק ייפתח לתחרות חופשית שבה שורדים רק החזקים והיעילים, עשוי מחיר החלב הגולמי לרדת, ולהוזיל את ייצור מוצרי החלב בכל השוק. זהו הכיוון אליו מושכים בכירי האוצר ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון.

רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

לקריאה נוספת:
כך ניסתה מי עדן להסתיר תוצאות חריגות בבדיקות המים שלה
"זארה הפולנית": הצצה לחנות הראשונה של רשת האופנה ריזרבד
הלירה קורסת? הישראלים דווקא ירוויחו מהמשבר הטורקי

בעבר חושב מחיר החלב לרפתנים, מתוך הנחה שהתפוקה המינימלית לרפת היא 400 אלף ליטר לשנה - כלומר רפת של 35-50 פרות לפחות. לפני 5 שנים הועלה הגודל המינימלי לרפת ל-700 אלף ליטר בשנה. חישוב מחירי החלב מבוצע על פי הסכם בין הממשלה לרפתנים ("הסכם לוקר") שיפוג בסוף השנה הבאה.

בדיונים המתקיימים לקראת השנה הבאה מבקשים אנשי האוצר להעלות את התפוקה המינימלית לרפת ל-1-1.5 מיליון ליטרים. המשמעות היא שמחיר החלב הגולמי יירד באופן שייטיב עם הצרכנים, אבל יביא לחיסול או מיזוג הרפתות הקטנות, שלא יוכלו לעמוד במחיר הנמוך החדש. תוכנית האוצר מאיימת בעיקר על חקלאי המושבים, שגם כך מתקשים לשרוד בענף.

נוכח ההתנגדות לשינוי, מאיים משרד האוצר להפסיק את תכנון משק החלב או להנהיג תחרות חופשית, ללא פיקוח מחירים. החקלאים טוענים שביטול ההסדרה יביא לחיסול הייצור המקומי של החלב, ולפגיעה ביכולתה של המדינה לייצר מזון חיוני. החקלאים, אגב, מסכימים עקרונית לדרישת האוצר לייעל את משק החלב ולהגדיל את הרפתות, אולם המחלוקת היא על היקף התפוקה המינימלי לרפת והטיפול ברפתנים שייאלצו לנטוש את הענף.

לדברי דביר גואטה מוועד הרפתנים, "העמדה לפיה מחירי החלב המפוקחים והלא מפוקחים תלויה ביעילות הרפתות איננה נכונה. על ליטר חלב מקבל הרפתן 2 שקלים, ומתוכם מרוויח 16 אגורות. יתר הכסף משולם על מספוא, מסים, חשמל, מים, היטלי כשרות ועוד. ליטר חלב נמכר לצרכן ב-6 שקלים ברשתות השיווק. פערי תיווך של 200% נפערים על חשבון הצרכן בידי המחלבות ורשתות השיווק".

גואטה מוסיף כי "הממשלה מנסה לשחוק שוב ושוב את רווחי הרפתנים, בשאיפה שהם יסגרו באופן וולונטרי את הרפתות, לאחר שהשקיעו בהן מיליוני שקלים לאורך השנים - בהנחיית הממשלה. סגירת מאות רפתות תעלה לממשלה מיליארדים, וכרגיל אף אחד לא רוצה לשלם את המחיר. בשביל לתרץ את הפעולה הזו, מאשימים בממשלה את הרפתנים ביוקר המחייה. אך האשם הוא לא ברפתנים: הכתובת לעליית המחירים במוצרי החלב נשארה מאז ימי המחאה באותו מקום - הממשלה, המחלבות ורשתות השיווק".

המאבק על מחיר החלב הגולמי כבר מתגלגל לכיסי הצרכנים. על פי החוק, מעודכן מחיר החלב הגולמי באופן אוטומטי כמעט, בהתאם לתחשיב עלויות. כל העלאה של מחיר החלב הגולמי מייקרת את ייצור מוצרי החלב וגוררת עליית מחירים. חלק ממוצרי החלב, כמו חלב בשקיות ובקרטונים, חמאה, אשל ועוד נתונים לפיקוח ממשלתי, והיצרנים נזקקים להיתר של שר האוצר ושר החקלאות על מנת להעלות מחירים.

השרים אישרו בחודש מאי האחרון את עליית מחירי החלב הגולמי, אך שר האוצר מסרב להעלות את עליית המוצרים המפוקחים, המתחייבת מעליית מחירי החלב. העיכוב באישור העלאת המחירים פוגע בעיקר ביצרנית החלב הגדולה במשק, תנובה, שמרכיב המוצרים המפוקחים מהווה מרכיב משמעותי בהכנסותיה. תנובה עתרה לבג"ץ נגד העיכוב, ובמקביל החליטה לייקר בשיעור של כ-4% את מחירי המוצרים שאינם נתונים לפיקוח. התוצאה היא שהצרכנים משלמים את המחיר המלא כמעט של המוצרים, דרך התייקרות המוצרים שאינם בפיקוח.

עם תנובה יישרו קו גם המחלבה השלישית בגודלה בשוק, טרה, והמחלבה הקטנה יותר גד. שטראוס, היצרן השני בגודלו, הודיע כי החליט שלא להעלות את המחירים ולספוג את עליית מחיר החלב הגולמי. המהלך המתוחכם מאפשר לשטראוס, שמוצריה נחשבים למוצרי "פרימיום" יקרים יחסית בשוק, למתג עצמה כחברה אופנתית הנאבקת בהעלאת המחירים. עם זאת יצוין שמרכיב המוצרים המפוקחים קטן יחסית בסל המוצרים של שטראוס, ולכן החלטת שר האוצר פוגעת בה פחות, יחסית לפגיעה בתנובה.