פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אפילו הקרמבו מתייקר: למה מחירי המזון מטפסים?

      דווקא כשמתחילים לדבר על בחירות נתקל שר האוצר בבעיה - למרות הבטחותיו לטפל ביוקר המחיה, מחירי מוצרים רבים ממשיכים לעלות. כחלון יכול להאשים בזה בעיקר את עצמו. ניתוח

      קרמבו (מערכת וואלה! NEWS , יעל לאור)
      קרמבו (צילום: יעל לאור)

      לשר האוצר שלנו יש בעיה. אחרי שלאורך כל הקדנציה שלו הוא ניסה להצטייר כמי שדואג להורדת יוקר המחיה, דווקא עכשיו, בדיוק כשמתחילים לדבר על בחירות, יש גל מתוקשר של עליות מחירים. זה קורה בין השאר במוצרי החלב, באורז, בעופות - ואפילו בקרמבו.

      אבל לשר האוצר יש בעיקר אדם אחד לכעוס עליו. על עצמו. נכון שלאורך הקדנציה שלו הוא דיבר על ביצוע רפורמות שמטרתן החלשה של הספקים והמשווקים הגדולים. אבל בפועל, הדוחות האחרונים מראים שהכוח של הספקים הגדולים, תנובה, שטראוס, קוקה קולה וחבריהם דווקא עולה. במקביל, גם הרווחים של רשתות השיווק עולים. אז כשגם הספקים וגם המשווקים מרגישים בנוח, זה לא צריך להפתיע שהם מחפשים הזדמנות נוחה להתחיל להעלות מחירים.

      מי שסיפק להם את ההזדמנות, ועוד בתזמון מושלם, הוא שר האוצר. צריך להבין: התזמון הנכון מבחינת הרשתות להעלות מחירים הוא עכשיו. כשמסתכלים על השינויים במדד המחירים, רואים שיש בארץ שתי תקופות עיקריות שבהן היצרנים נוטים להעלות את מחירי המזון. הראשונה היא סביב אפריל והשנייה סביב ספטמבר. כלומר, הזמנים הטובים להעלות מחירים הם פעם אחת סביב פסח, ופעם שניה סביב חגי תשרי.

      רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן


      לקריאה נוספת:
      כך ניסתה מי עדן להסתיר תוצאות חריגות בבדיקות המים שלה
      "זארה הפולנית": הצצה לחנות הראשונה של רשת האופנה ריזרבד
      בעקבות הבצורת: הממשלה תקצה 30 מיליון שקל לתמיכה בחקלאים

      הזמן הטוב להעלאת מחירים - עכשיו

      כך שהיצרנים רק חיכו להזדמנות להעלות מחירים בתקופה הזאת. כי מבחינת רשתות השיווק, הזמן הנכון להתחיל את עליות המחירים זה באוגוסט, כדי שאחר כך אפשר יהיה לתת הנחות משמעותיות על אותם מוצרים בספטמבר, תקופת החגים. תחשבו על זה: אם מעלים את המחיר של העוף, נניח, ב-20% עכשיו, אפשר לתת הנחה של 25% בראש השנה ועדיין להישאר עם אותו רווח.

      והכי טוב מבחינת היצרנים זה להעלות עכשיו את המחירים של המוצרים שבשבילם הצרכנים באים לחנות: מוצרי חלב, עוף, קוקה קולה וכדומה. כי עליית המחירים נותנת להם את האפשרות לעשות לפני ראש השנה מבצעים אטרקטיביים על המוצרים שבולטים לצרכן בעין, ובאותו זמן להעלות בקצת את המחירים של מוצרים פחות בולטים, כך שהם יצאו ברווח. כמובן שאחרי החגים, המחירים של המוצרים שהיו בהנחה חוזרים למחיר הגבוה, והמחיר של המוצרים שעלו בכמה אגורות נשארים בדרך כלל באותה הרמה.

      זה בדיוק מה שרואים כשמסתכלים על מדד המחירים לצרכן. תרשים 1 מראה את השינוי הממוצע במדד מחירי המזון (ללא פירות וירקות) בכל אחד מחודשי השנה. אפשר לראות שמדד המחירים עולה יחסית בחדות באוגוסט, קצת לפני החגים. בספטמבר, תקופת החגים, הוא ממשיך לעלות, אבל בקצב יותר איטי בגלל שהמבצעים מסתירים חלק מהעליות הקטנות שקורות באותו זמן. באוקטובר, כשההנחות נגמרות, המחירים קופצים לרמה יותר גבוהה.

      השינוי במדד מחירי המזון (יח"צ , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
      השינויים במדד מחירי המזון (מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

      מאז 2014 התופעה הזאת ניכרת קצת פחות בגלל התחרות בין המשווקים ובגלל השפעות של המחאה החברתית. אבל דווקא עכשיו שר האוצר החליט לסרב לחתום על העלייה במחירים של מוצרי חלב בפיקוח. זה הביא את הנושא של העליות במחירים של חומרי הגלם לכותרות העיתונים, מה שאפשר ליצרנים להגיד שהם לא מעלים מחירים כי הם רוצים, אלא בגלל שלהם זה עולה יותר. כי אין דבר שיצרנים יותר אוהבים מהיכולת לגלגל את האשמה בעליות מחירים מעצמם לגורם חיצוני כמו "חומרי גלם". ברגע שכמה מהיצרנים הגדולים התחילו לעשות זאת, כמובן שגם האחרים קלטו את המסר ועשו את אותו הדבר.

      כך שכששר האוצר סירב לחתום על עלייה של מחירי החלב בפיקוח, הוא מנע, בינתיים, את ההתייקרות של הגיל והעמק. אבל הוא נתן הזדמנות ליצרנים ולמשווקים לחזור לנוהל עליות המחירים הרגיל, והפעם הם אפילו מרגישים שהם יכולים לעשות את זה בלי בושה. מי שמשלם, כרגיל, זה מי שהולך לסופר.

      ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה וכלכלן בכיר בקבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים