פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      צמיחה כלכלית? המדינה תסיים את השנה עם גירעון גדול מהמתוכנן

      שר האוצר מתגאה בשמירה על מסגרת התקציב, אבל האמת היא שבמשמרת שלו ישראל הולכת אחורה ביחס לעולם. אמנם הוא הוריד מסים - אבל מי שישלם על זה אלה הצרכנים

      שר האוצר משה כחלון בוועידת דה-מרקר, תל אביב 21 במרץ 2017 (ראובן קסטרו)
      שר האוצר, משה כחלון (צילום: ראובן קסטרו)

      שר האוצר, משה כחלון, התגאה לא מזמן בכך שהמדיניות שלו הובילה להעלאת דרוג האשראי של ישראל לרמה AA-. לפי דבריו, שני דברים הובילו להעלאת דרוג האשראי: הפעילות של משרד האוצר לעידוד הצמיחה הכלכלית, מה שהפך את ישראל לאחת המדינות עם הצמיחה הגבוהה ביותר בעולם המפותח, והשמירה של הממשלה על מסגרת התקציב, מה שהוביל לירידה בהיקף החוב תוצר של מדינת ישראל.

      אז קודם כל, מתברר שהצמיחה בישראל בשנים האחרונות אינה דווקא מהמהירות ביותר בעולם המפותח. תרשים 1 מראה את התוצר לנפש בישראל כאחוזים מהממוצע משוקלל של התוצר לנפש במדינות המפותחות. התוצר לנפש הוא מדד טוב לאיכות החיים, כי ככל שהתוצר לנפש גבוה יותר, גם השכר הממוצע גבוה יותר. אפשר לראות שבין 2010 ל-2013 התוצר לנפש בישראל אכן גדל מהר יותר מאשר ברוב המדינות המפותחות.

      רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      בקשה לייצוגית נגד רשת דייסו יפן: אינה מסמנת את המוצרים בעברית
      מאחורי פרשת ההטרדות המיניות עומד איש שהפך חנות קטנה לאימפריה
      האקזיט הענק: סודהסטרים חיכתה לפפסי 4 שנים - והרוויחה

      תוצר בנפש בישראל לעומת תוצר לנפש משוקלל בעולם (יח"צ , פורום קוהלת)
      התוצר לנפש בישראל כאחוז מהתוצר הממוצע במדינות המפותחות (מקור: פורום קוהלת)

      בשנים האלו, התוצר בישראל גדל מרמה של 72% מהתוצר המממוצע במדינות המפותחות לתוצר של למעלה מ- 74% מהתוצר הממוצע. אבל מאז, התוצר לנפש בישראל אומנם גדל, אבל בשאר העולם המפותח הוא גדל אפילו יותר. במשמרת של שר האוצר הנוכחי, 2015 - 2018, אפשר לראות שביחס לעולם המפותח, ישראל הולכת אחורה.

      הגירעון כנראה אפילו גדול ממה שאנחנו חושבים

      לגבי העובדה השנייה: מסתבר שבשנים האחרונות הממשלה גם לא ממש שומרת על מסגרת התקציב. במשך שנים היה מקובל על הממשלות בישראל שאין לייצר גירעון של למעלה מ-2%. המסגרת הזאת נפרצה עוד לפני המשמרת של שר האוצר הנוכחי, אבל השר כחלון ממש לא ניסה להחזיר אותנו לשם. להפך, אפילו שישראל נמצאת בתקופה של גידול בתוצר שיכול היה לאפשר לממשלה לצמצם את הגירעון די בקלות, שר האוצר העדיף לנהל גירעון של כ-2.5%. בהתחשב בעובדה שחצי אחוז הגירעון הנוסף נתן לו כמה מיליארדים לחלק כהטבות לציבור, אפשר להבין אותו.

      למעשה, שר האוצר רצה לחלק אפילו יותר: רק לפני מספר חודשים הוא טען שיש עודפי הכנסות ולכן הגיע הזמן להוריד עוד מסים. הפקידים במשרד האוצר נעמדו על הרגלים האחוריות, והורדת המסים בוטלה. עכשיו מתברר למה - פתאום התברר שהגירעון כבר עשוי להגיע לאזור ה-3%, כך שבפעם הראשונה מזה לא מעט שנים הממשלה תסיים את השנה עם גירעון גדול מהמתוכנן. נכון, ניתן למנוע את זה, אבל בשביל זה צריך לעשות קיצוצים, ויש מעט ממשלות בהיסטוריה שבצעו קיצוצים פחות משנה לפני הבחירות.

      אם זה לא מספיק, פתאום ראש הממשלה נזכר שצריך להגדיל את תקציב הבטחון. בדרך כלל, כשמדברים על גידול בתקציב הבטחון, במשרד האוצר נכנסים למצב מלחמה ומתחילים להזכיר שלפני שמדברים על תקציבים נוספים, כדאי שבמשרד הבטחון יתחילו לקצץ בשומנים. אבל שר האוצר כבר הודיע שאין שום דבר רע עם הגירעון יגדל ל-3%, וגם לא אם קצת מעבר.

      אבל חמור מזה, הגירעון כנראה גדול יותר אפילו ממה שאנחנו יודעים. כי מתברר ששר האוצר גילה שניתן לרשום התחייבויות של משרד האוצר כסעיף התחייבות של גופים ממשלתיים במקום כחלק מתקציב המדינה. כך אפשר, למשל, לחתום הסכמי גג עם רשויות מקומיות כדי לשכנע אותן לאשר תוכניות מחיר למשתכן מבלי שמשרד האוצר יקצה לכך מקורות תקציביים.

      זה נפלא בשביל שר האוצר, כי כך אפשר גם לשמור על גירעון שנראה קטן, וגם להתחייב להוצאות נוספות. הבעיה תתגלה כשיגיע היום לשלם את מה שהובטח, ומישהו יצטרך למצוא מאיפה לקחת את התקציב. אבל עד אז, כנראה שכבר יהיה לנו שר אוצר אחר.

      אז מה כל כך נורא בזה? לכאורה, כל ההוצאות האלו טובות לציבור, כי הכספים הללו מימנו את נטו משפחה, את הורדת המסים שהיתה, את הורדת המכסים, ועוד כל מיני דברים באמת טובים ונפלאים. אבל בסופו של דבר מישהו יצטרך לשלם את זה.

      כששר האוצר חותם על העלאת שכר המינימום כדי לעזור לעובדים חלשים, הוא מביא לעלייה במחירים, כי המעסיקים לא ישלמו שכר גבוה וימכרו את המוצרים באותו המחיר. כששר האוצר מגדיל את הגירעון, הוא מביא לעליה בריבית, ומי שישלמו את זה יהיו אלו שקנו דירה ומשלמים את המשכנתא. וכשמעלים את תקציב הבטחון, בסופו של דבר צריך להקטין את התקציבים החברתיים: חינוך, בריאות, ורווחה.

      ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה וכלכלן בכיר בקבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים