פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא רק גפילטע פיש: כמה אנטרקוט אתם אוכלים בחגים?

      משרד החקלאות בדק את נתוני הצריכה של המאכלים הפופולריים ביותר בתקופת ראש השנה - החל מדגים, דרך בשר ועוף וכלה בתפוחי עץ ורימונים. אז מה אתם אוהבים לאכול בתקופה הזאת של השנה? וואלה! עסקים חוגגת את חגי תשרי‏

      סטייק מגיר נוזלים (ShutterStock)
      בחגים אוכלים הרבה יותר. סטייק (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      חגי תשרי בעיצומם, ובמשרד החקלאות ופיתוח הכפר בדקו את נתוני הצריכה של המאכלים הפופולריים בראש השנה. על פי נתוני מגדלי הדגים, בחודש ממוצע צורך הישראלי כ-1.4 ק"ג דגים ומוצריהם, כאשר כשליש מכמות זו היא של דגים טריים; ואילו במהלך החודש הקודם לערב ראש השנה נוסקת הצריכה לכ-1.8 ק"ג לנפש.

      הצריכה המקומית לנפש נמוכה יחסית לעומת מדינות אחרות. בעוד שבישראל הצריכה הממוצעת לנפש היא כ-17 ק"ג בשנה (במונחי דג שלם), במדינות הים התיכון הצריכה השנתית היא 20-40 ק"ג לנפש. בארה"ב צורכים כ-24 ק"ג לנפש לשנה; וביפן, הממוקמת במקום הראשון, צורכים מעל 60 ק"ג לנפש.

      על פי נתוני משרד החקלאות, ב-2017 נצרכו כ-151 אלף טון דגים, מהם 19 אלף טון דגים טריים מייצור מקומי ו-132 אלף טון מיבוא (ברובם הגדול דגים קפואים). הייצור המקומי של הענף נחלק ל-3 מקורות: חקלאות מים (מדגה) כ-15 אלף טון (79%); דיג ימים ואגמים כ-1,000 טון (5%); וחקלאות ימית כ-3,000 טון (15%).

      הישראלי הממוצע צורך כ-16 ק"ג בשר בקר בשנה

      ומה לגבי בשר? הישראלי הממוצע צורך בשנה כ-16 ק"ג בשר בקר (טרי וקפוא) לנפש. ב-2017 הישראלים צרכו 141 אלף טון בשר, 39% מהכמות מהווה בשר שנשחט בישראל ו-61% בשר מיובא. בחודש לקראת ראש השנה נצפית עלייה בביקוש ובצריכה ב-16% בהשוואה לממוצע כמות הבשר הנמכרת ברשתות השיווק בשאר חודשי השנה.

      בשנים האחרונות נערכו 2 רפורמות לטובת הגדלת היקפי היבוא של בשר שחוט לישראל. האחת, פתיחת ייבוא בשר טרי ומצונן ממדינות נוספות באירופה לישראל, כדוגמת פולין ואירלנד. הרפורמה השנייה היא הארכת חיי המדף של הבשר הטרי והמצונן המאפשר ייבוא ממדינות רחוקות. לאור רפורמות אלו, ניתן לראות ברשתות השיווק גידול בצריכת בשר טרי ואיכותי על חשבון בשר קפוא.

      בענף העוף, הצריכה המקומית של עוף טרי היא הגבוהה בעולם ועומדת על כ-57 ק"ג בשנה לנפש, בעוד הצריכה במדינות ה-OECD נאמדת בכ-30 ק"ג בשנה; בארה"ב 48 ק"ג; ובמדינות האיחוד האירופי מדובר בכ-24 ק"ג עוף בשנה. הממוצע העולמי נאמד בכ-14 ק"ג בלבד.

      כיום, בענף העוף פועלים כ-500 מגדלים. מוצרי עוף מעובדים (שניצלים מוכנים וכו') צורך הישראלי הממוצע בהיקף של 42 ק"ג ב"ימים רגילים", בעוד שלקראת החג ראש השנה הצריכה עולה ב-16% (לפי ניתוח נתוני מכירות בשנים 2016 ו-2017).

      גלגולו של הרימון לצלחת שלנו

      מיץ רימונים (ShutterStock)
      היום גם שותים אותו. רימון (צילום: ShutterStock)

      נעבור למוצרים שאנחנו אוהבים לשים על שולחן החג או סתם לנשנש במהלך החופש. על פי נתוני משרד החקלאות, הישראלי אוכל בממוצע כ-3 רימונים בשנה, מתוכם 1 בראש השנה. בשנת 2017 יבול הרימונים עמד על כ-66,500 טון (54 אלף לשוק מקומי וכ-12 אלף לייצוא). במשך שנים התרכז ענף הרימונים בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם ועמד על כ- 3,500 דונם.

      לפני כעשור, פותחה על ידי מינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) מכונת פריטת רימונים - שאפשרה עדנה מחודשת לפרי והגשה של גרגרי רימון מוכנים לאכילה. בעקבות זאת החלה תעשייה של מוצרים שונים כמו מיץ טבעי, שיכר, מוצרי יוגורט, גלידה, שמן, מוצרי קוסמטיקה ועוד.

      עם עליית הביקוש לפרי הרימון בארץ ובעולם, ושילוב של זנים חדשים, בין השנים 2003-2012 הורחבו הנטיעות באופן משמעותי. כיום, הענף עומד על כ-20 אלף דונם מטעים מניבי פרי ועוד כ- 2,000 דונם מטעים צעירים המעובדים על ידי כ-300 מגדלים בכל רחבי הארץ.

      הרימונים משווקים בשלמותם או כגרגרים באריזות החוסכות את עבודת הקילוף. לפרי ערך בריאותי גבוה, משום שהוא מכיל נוגדי חמצון, ויטמין C וברזל בכמויות גבוהות. הזנים העיקריים הם: "עמק" (ורוד), "עכו" ו"שני" (אדומים) - מוקדמים לעונה, "116", "הרשקוביץ" ו"כאמל" (זנים אדומים וחמצמצים) באמצע העונה ו-ו"ונדרפול" (חמוץ-מתוק וגדול) זן אפיל (זן מאוחר), שאת פירותיו ניתן למצוא על המדפים עד סוף החורף והאביב.

      למה הפסקנו לייצא תפוחי עץ?

      תפוח בדבש (ShutterStock)
      אוכלים כל השנה. תפוח בדבש (צילום: ShutterStock)

      ומה לגבי תפוח בדבש? בישראל יש כ-37 אלף דונם מטעי תפוחים נושאי פרי. היבול של שנת 2017 עמד על כ-113 אלף טון, מעל הממוצע השנתי ב-10 שנים האחרונות, שעומד על 108 אלף טון. הישראלי הממוצע אוכל בשנה כ-15.5 ק"ג תפוחים. אלא שבשונה ממוצרים אחרים שהצריכה שלהם עולה לקראת ראש השנה, בתפוחי עץ בשנים האחרונות פער זה הולך ומצטמצם.

      בשנים האחרונות, הישראלים צורכים תפוחים באופן שווה במהלך השנה ואין פער משמעותי בצריכה לקראת ראש השנה. הזנים העיקריים הם: "זהוב" (צהוב), "סטארקינג" (אדום), "גרניסמית" (ירוק), "גאלה" (אדום-צהוב) ו-"פינק ליידי" (אדום-צהוב).

      הייצור השנתי העולמי של תפוחים נע סביב 50-60 מיליון טון. המדינות העיקריות המגדלות תפוחים הן: סין (35 מיליון טון לשנה), אירופה (10 מיליון טון לשנה) וארה"ב (5 מיליון טון לשנה). ככלל, תפוחים אוהבים קור, לכן ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול תפוחים. הרוב המכריע, כ-90%, של התפוחים בישראל מגודל באזור הצפון, בהרי הגליל והגולן בגבהים של לפחות 600 מטר.

      ישראל אינה מייצאת תפוחים, ואף יצוא התפוחים מיישובי הדרוזים בגולן לסוריה הופסק עקב המצב הביטחוני בסוריה. ייבוא התפוחים לישראל בשנת 2017 עמד על כ-21,500 טון בעיקר מארה"ב, איטליה, צרפת וספרד.

      מכיוון שבראש השנה נוהגים לטבול את התפוח בדבש, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערכה סקר הוצאות משקי בית (2016), שמצא כי משק בית מוציא בממוצע כ-50 שקל בשנה על דבש וכ-240 שקל על תפוחים. ב-2017 נאמדה תפוקת הדבש בישראל בכ-3,500 טונות. לכך נוסף יבוא 1,200 טון דבש מחו"ל.

      900 מיליון שקל בשנה עבור יין

      אחרי שאכלנו לשבוע, צריך לשתות: חגי תשרי נחשבים לעונה החמה ביותר בתעשיית היין הישראלית, כאשר רק לקראת פסח מתקרבת הפעילות ביקבים, המגלגלים כ-900 מיליון שקל בשנה, להיקף דומה לה. מדובר בשוק המייצר למעלה מ-40 מיליון בקבוקים בשנה ושמחזור המכירות שלו גדל מאז 2013 ב-2.5% בכל שנה. בקבוקי יינות לבנים ואדומים מרכיבים חצי מכמות זו ואילו היתרה מורכבת מבקבוקי יין קידוש.

      בישראל פועלים היום כ-300 יקבים. 60 מהיקבים מסחריים גדולים האחראים לייצור של 18 מיליון בקבוקים בשנה. שאר היקבים הם יקבי בוטיק ויקבים ביתיים, המייצרים כל אחד אלפי בקבוקים בשנה. רוב היין, כ-80%, המיוצר על ידי היקבים נועד לשימוש מקומי בישראל; ואילו 20% מיועד לייצוא - לרוב לשוק היינות הכשרים העולמי.

      ומה לגבי צרכן היין הישראלי? על פי נתונים שסיפקו לוואלה! עסקים היקבים קסטל ודלתון, הישראלי הממוצע שותה, על פי הערכות הייננים, כ-5 ליטר יין מדי שנה. כ-65% משותי היין בישראל הם גברים ואילו 35% מהם הן נשים.

      רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      סופה של תקופה: קרמבו יימכר ללא עטיפת אלומיניום
      עליבאבא תפתח 100 סופרמרקטים חכמים נוספים עד סוף השנה
      קניות לחג: צפי לגידול של 6% במכירות רשתות השיווק בספטמבר

      יין אדום נמזג לכוסות (ShutterStock)
      5 ליטר בממוצע בשנה (צילום אילוסטרציה: shutterstock)