מימון המונים ומטבעות וירטואליים, דוגמת ביטקוין, משמשים גם למימון ארגוני טרור - כך טוענת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים בדוח שפרסמה הבוקר (שני) לשנת 2017.
הדוח השנתי של הרשות סוקר חלק מפעולותיה בשנה החולפת, ומצביע על הדרכים הנפוצות בהן נוקטים ארגוני פשע וארגוני טרור על מנת להסתיר את מקורות הכנסתם ותנועת הכספים שלהם. בין הדרכים הפופולריות: העברות כספים בינלאומיות, באופן המקשה על רשויות מדינה לעקוב אחר מסלול התנועה של הכסף; שימוש במזומן; שימוש בארגוני צדקה וקופות גמילות חסדים, כמסווה לכסף המיועד למטרות בלתי חוקיות; ועסקאות נדל"ן מורכבות, הרשומות תחת נאמנויות שמשמשות מסווה לגופים העוסקים בהלבנת כספים.
הרשות, הפועלת במסגרת משרד המשפטים, הוקמה לפני 16 שנים על מנת להילחם בתופעת הלבנת ההון - העברת כספים שמקורם בפעילות פשע והסוואת מקורם על מנת לעשות בהם שימוש לגיטימי שאינו מעורר חשד. תפקיד נוסף של הרשות הוא מעקב אחר תנועת כספים המשמשים לפעילות טרור. בתחום זה פועלת הרשות בתיאום ומחליפה מידע עם שירות הביטחון הכללי וגורמי ביטחון אחרים.
תשתית לחקירות משטרה
מרבית פעילותה של הרשות הוא חשאי. היא עוסקת באיסוף מידע על פעילויות חשודות של העברת כספים והחלפת מידע עם גורמי החוק כמו המשטרה, רשות המסים ושירותי הביטחון. כמו כן, עוסקת הרשות בחילופי מידע עם רשויות אכיפה בחו"ל, לצד הכנסת הצעות חקיקה שנועדו לסתום פרצות המנוצלות על ידי גורמים עברייניים. פעולות המודיעין של הרשות משמשות תשתית לחקירות משטרה, בין היתר בפרשיות השוחד האחרונות במדינות אפריקה, וכן לפעולות הביטחון לעצירת העברות כספים לשימוש הטרור.
בשנים האחרונות עמדו דווקא הבנקים במוקדי חקירה בפרשיות הלבנת כספים בינלאומיות. במוקד החקירות בארצות הברית עומדים בנק לאומי, בנק הפועלים ומזרחי-טפחות. עם זאת, מדוח הרשות עולה כי ישנה ירידה מסוימת בחלקם היחסי של הבנקים באשר לדיווחים על פעילות חריגה, החשודה כפעילות להלבנת הון; ואילו חלקם של "נותני שירותי מטבע" - חלפנים פרטיים - עלה. למרות חלקם הקטן יחסית של החלפנים בשוק הפיננסי, בדיווחים על פעילות חשודה בתחום הלבנת הון חלקם מסתכם ב-26%. חלקה של המערכת הבנקאית בדיווחים הוא 61%. עוד 13% מהדיווחים על פעילות החשודה בתחום הלבנת הון מגיעים ממקורות אחרים.
בכ-25.9% מהדיווחים על הלבנת הון מדובר במקרי מרמה, הונאה או זיוף; וב-23.4% מדובר במקרי שוחד ושחיתות שלטונית. 10.4% מהדיווחים עסקו במימון טרור ו-9.1% בעבירות מס. ארגוני הפשיעה כיכבו ב-6.8% מהדיווחים, מקרי אלימות ב-6.3% והימורים ב-4.5%. שאר הדיווחים נגעו בגניבות (3%), סחר בסמים (2.7%) וזנות (1.6%). 6.3% נוספים מהדיווחים עסקו במגוון תחומים נוספים ששימשו להלבנת הון.
עוד עולה מדוח הרשות ש-50% מהידיעות המודיעיניות שהעבירה הרשות לשב"כ שימשו את הארגון בחקירותיו נגד הטרור. עם זאת, משמש השב"כ "לקוח" רק לכ-10% מהחומר שמפיצה הרשות לגורמי האכיפה, ובראשם רשות המסים, המשטרה ורשות ניירות ערך.
לדברי ראש הרשות, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, בשנה החולפת ביצעה הרשות קפיצת מדרגה משמעותית נוספת בכל תחומי פעילותה, העמיקה את שיתופי הפעולה עם גופי האכיפה והביטחון בישראל ומחוצה לה והעמידה מידע ומודיעין פיננסי - שתרם בצורה משמעותית לחקירות של ארגוני פשיעה ושל ארגוני טרור, וחולל מספר לא מבוטל של חקירות. היא הוסיפה כי ב-2017 יזמה הרשות ולקחה חלק מהותי במספר רב של פרשיות מרכזיות, ובהן מאבק בארגוני פשיעה, מלביני הון מקצועיים, מימון טרור, עבירות מס, שחיתות שלטונית, הימורים ועוד.