הורדת יוקר המחייה היא בהחלט נושא חשוב. זה לא חדש שהמחירים בארץ גבוהים, מה שמוביל לרמת חיים נמוכה יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות עם רמת הכנסה דומה. למזלנו, מאז המחאה החברתית, הנושא של הורדת יוקר המחייה הפך לנושא שבוער בעצמותיו של כמעט כל שר בממשלה, וטוב שכך.
אבל לפעמים נראה שהשרים הולכים קצת רחוק מדי. דוגמא אחת לכך היא שר החקלאות. כשנכנס השר אורי אריאל לתפקיד ב-2015, הוא הבטיח שהוא יבצע שורה של רפורמות כדי להוריד את מחירי הביצים, מוצרי חלב, הדגים והירקות. בין היתר, הוא התחייב לשקם את משאב הדגה הישראלי, להפחית מכסים, לבטל מסים, להפחית את הרגולציה על עובדים זרים, ועוד. אלא שהוא שכח שמכסים, מסים ורגולציה על עובדים זרים היא בכלל באחריות של משרד האוצר, ושלפני שעושים רפורמות בחקלאות, צריך לדבר עם החקלאים. אז את התוצאות אפשר לראות בתרשם הבא שמראה מה קרה למחיר הממוצע של עגבניות, פלפלים ודגי אמנון.
כפי שאפשר לראות בתרשים, המחירים הממוצעים של כל המוצרים הללו לא ירדו במשך הזמן ששר החקלאות הנוכחי שלנו בתפקידו ואפילו עלו. לזכותו של שר החקלאות יאמר שהמחיר הממוצע של הביצים אכן ירד, אבל בהרבה פחות מכפי שהבטיח. בנוסף, במשק הביצים חלו רפורמות שמקורן הרבה לפני הקדנציה שלו, ולכן גם על זה הוא לא ממש יכול לקחת את הקרדיט.
רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן
לקריאה נוספת:
סופה של תקופה: קרמבו יימכר ללא עטיפת אלומיניום
יוקר מחייה? 700 שקל עבור מזלג זהב בגולף אנד קו
העלמות מס של אלפי שקלים; משרד עו"ד: "המתמחה אשמה"
אז מה עושה שר חקלאות שרוצה להראות שהוא בכל זאת הוריד את המחיר של משהו? נזכר שהמחירים של אננס בארץ מאד גבוהים. דרך אגב, הוא צודק: המחיר של אננס בארץ גבוה פי 6, ואפילו הרבה יותר, מאשר באירופה. אז שר החקלאות החליט שהוא יטביע את חותמו בהיסטוריה בהוזלת המחיר של האננס.
אבל בדרך להורדת מחיר האננס יש מספר בעיות. הראשונה, המזיקים שפוגעים באננס, פוגעים גם במטעי בננות ובאבוקדו. לכן קיים חשש שיבוא של אננס יביא אתו מזיקים שיפגעו בשניים מהגידולים היותר רווחיים שמגדלים בישראל. כדי לצמצם את הסיכון, מייבאים לישראל אננס רק אחרי שהסירו ממנו את הכתר, דבר שמייקר אותו בצורה משמעותית. כך שהסיבה שהאננס יקר יותר בישראל מאשר באירופה היא שבאירופה לא מגדלים אבוקדו ובננות, ובישראל כן.
בכל מקרה - אנחנו נשלם
אז לשר החקלאות שלנו יש 3 אופציות ונראה שהוא בוחן את שלושתן. הראשונה, לאשר ייבוא של אננס גם ללא הסרת הכתר. הצרכנים אולי יהנו, למרות שאפילו במחיר של 10 שקל לאננס ספק אם אננס יהפוך להיות הפרי הפופולרי ביותר בישראל. אבל הנזקים לחקלאים יעלו לנו הרבה יותר, כי מישהו הרי יצטרך לפצות את מגדלי הבננות והאבוקדו, והתשלום לא יבוא מהכיס של השר.
האפשרות השניה, היא למצוא טכנולוגיה שתחסל את המזיקים בוודאות של 100% אפילו דרך הכתר. גם לזה יש עלויות, שאותן מישהו יצטרך לממן.
האפשרות השלישית שהציע השר היא לעודד חקלאים ישראלים לגדל יותר אננס. אבל גם זאת לא אופציה זולה: בהנתן שהמחיר של אננס בארץ כל כך גבוה, אני בטוח שהחקלאים היו שמחים לגדל יותר אננס גם בלי עידוד. אם הם לא עושים את זה, כנראה שהמחיר של גידול אננס בארץ הוא מאד גבוה. כך שהמשמעות של עידוד חקלאים לגדל אננס, היא לתת להם סובסידיות. ואת הסובסידיות, יודע כל מי שסיים שנה א' בכלכלה, משלם הצרכן.
כך שאני בהחלט מבין מדוע השר רוצה להטביע את חותמו כמי שהביא לירידות מחירים. אבל באמת שהאננס הוא לא המקום הנכון לחפש את זה, אלא אם כן יש פריצת דרך טכנולוגית בהשמדת מזיקים. אבל אם יש כזאת פריצת דרך, אז מי שאחראי להוזלת המחיר של האננס הוא לא שר החקלאות, אלא המדען החרוץ. בכל מקרה אחר, כדאי שהשר יתמקד בייעול החקלאות בישראל כדי שגם המחירים ירדו וגם החקלאים ירוויחו. בשביל לאכול אננס בזול, נחכה לטיול הבא לתאילנד.
ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי- אילים ומרצה במכללת נתניה