פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שנה אחרונה לקדנציה: מה כדאי לשרים לעשות עם הכסף שלנו

      בדרך כלל מנצלים שרי הממשלה את השנה האחרונה לכהונתם לכלכלת בחירות, אבל כעת הם בבעיה: התקופה האחרונה התאפיינה גם כך בפזרנות כלכלית. איך בכל זאת עליהם לנהוג?

      שר האוצר, משה כחלון, 17 בינואר 2018 (ראובן קסטרו)
      שר האוצר, משה כחלון (צילום: ראובן קסטרו)

      תקופת החגים עוד מעט תגיע לסיומה, ואז יגיע "אחרי החגים". אחרי החגים השנה הוא גם תחילתה של השנה האחרונה של השרים בתפקידם בקדנציה הזאת. לכאורה, זה הזמן בו על השרים לנהל כלכלת בחירות. כלומר, להוציא כסף בלי חשבון, כי את מה שהשר לא יוציא עד הבחירות, ייתכן מאד שהוא לא יהיה בתפקדי כדי להוציא אחרי הבחירות.

      אבל בממשלה הזאת, לשרים יש קצת בעיה עם כלכלת בחירות. כל הקדנציה הזאת התנהלה למעשה ככלכלת בחירות. כבר הרבה שנים לא היה לנו שר אוצר שהיה לו כסף לחלק לכמעט כל מטרה שהיא: ממתן נקודות זיכוי במס הכנסה (מה שחילק מיליארד שקלים ל-20% עם המשכורות הכי גבוהות, ועוד חצי מיליארד לאלו שמרוויחים קצת פחות מהם), דרך סבסוד של דירות לזוגות צעירים (לפי הערכה של מיכאל שראל, מי שהיה הכלכלן הראשי באוצר, מדובר בעוד 10 מיליארד שקל לפחות), ועוד, ועוד, ועוד. מי שבכל זאת חושב שכל ההוצאה הזאת לא היתה כלכלת בחירות, כנראה שלא ראה את השלטים שתלתה המפלגה של שר האוצר.

      כשכל הקדנציה מתנהלת ככלכלת בחירות, לשרים יש בעיה לנהל כלכלת בחירות בשנה האחרונה. זאת מכיוון שהתקציב שלהם כבר די מוגבל אחרי כל ההוצאות הקודמות. אבל יש לי בכל מקרה הצעה לשר האוצר איך לנצל את הכסף בשנה הקרובה.

      רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן


      לקריאה נוספת:
      שירות הלקוחות לא קיים הבטחות? כך תתמודדו
      פתחה יוגורט דנונה ונדהמה: חתיכות ניילון ושיער אדם
      השקרים הצרכניים שמנסים למכור לכם: מזרן אורתופדי וגבינה צהובה

      הילה ציאון בסיור עיתונאים באתרי מחיר למשתכן בראשון לציון, שדרות ואופקים (אבי כהן)
      להפסיק את מחיר למשתכן (צילום: אבי כהן)

      וההצעה היא: תפסיק עם מחיר למשתכן. התוכנית הזאת יצרה בלגן בהתאמה בין היצע לביקוש. מכיוון שכל הקרקעות שמשווקת רשות מקרקעי ישראל משווקות עבור מחיר למשתכן, כמות הדירות שנבנית עבור כל שאר הרוכשים יורדת בצורה משמעותית כך שיש רוכשים שמעוניינים בדירות אבל לא מצליחים למצוא דירה מתאימה. במקביל, חלק גדול מהדירות במחיר למשתכן נמכרות בפריפריה, ושם גם הזוגות הצעירים לא מעוניינים לגור. לא מזמן חבר שלי סיפר לי שהתקשרו אליו והודיעו לו שהוא זכה בדירה. אז הוא שאל באיזה מקום הוא נמצא בהגרלה ואמרו לו שהוא במקום ה-1,000 ומשהו, אבל כל אלו שהיו לפניו בתור ויתרו. אז גם הוא ויתר.

      אז זה לא מפתיע שקורים שני דברים: ראשית, קבלנים לא ממהרים להיכנס למכרזים של מחיר למשתכן כי אחרי שכמה קבלנים כבר נכוו, השאר נעשו זהירים. לפי דוח בנק ישראל, ב- 2017, כשליש מהמכרזים של מחיר למשתכן נכשלו. דבר שני, יש ירידה חדה בהתחלות הבנייה. תרשים 1 מראה שב- 2017 היו כ-15% פחות התחלות בנייה לעומת 2016. ברבעון הראשון של 2018, היתה ירידה נוספת של 35% לעומת הרבעון המקביל של השנה הקודמת. כפי שאמר לי פקיד אחד במשרד האוצר: אם היה לי כסף, זה היה הזמן לקנות דירה. כי המחירים עכשיו אולי הפסיקו לעלות, אבל זה לא יישאר ככה עוד הרבה זמן.

      התחלות בנייה (יח"צ , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
      תרשים 1: התחלות בנייה (מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

      אני לא בטוח שהוא צודק, אבל מה שבטוח, הוא שהתוכנית לא עושה טוב לשוק הדיור. אז אם לא מחיר למשתכן, מה כן כדאי לעשות בשנה האחרונה לקדנציה? אפשר לנסות להתחיל לטפל בכמה מהבעיות היותר קשות של המשק הישראלי. כמו ועדי העובדים החזקים שעוד מצליחים לסחוט לעצמם הכנסות נוספות או כמו המונופולים שהממשלה ממשיכה לעודד.

      פעולה נוספת שכדאי לעשות היא למצוא כספים ולהפנות אותם למערכת החינוך, תוך שמוודאים שהם מגיעים להיכן שצריך. במדינה שבה רק 50% מתקציב משרד החינוך מגיע למורים, כנראה שהחינוך לא יהיה מצויין.

      כדאי גם לשים סוף-סוף על השולחן את השאלה: מהי האידאולוגיה הכלכלית של כל שר. כי השיעור הראשון בכלכלה מלמד שאי אפשר להשיג הכל. אז אם לשר האוצר יש כסף להוריד מסים ומכסים, לא יהיה לו כסף לתת לשוטרים ולנכים. ואם יש לו כסף לשוטרים ולנכים, אז לא יהיה לו כסף להעלות את שכר המינימום, וכן הלאה. אז יהיה נחמד אם שר האוצר, וכל שר אחר, יגיד לנו מה המטרה הראשונה במעלה שלו, מה השניה, וכן הלאה. אז יהיה לנו את הזמן עד הבחירות כדי לשפוט גם עד כמה אנחנו מסכימים עם המטרות שהוא הציב, וגם לבחון עד כמה הוא הצליח.

      ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן