פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הבנק העולמי: מחנק המזומנים הוביל להתמוטטות הכלכלה בעזה

      דוח על הכלכלה ברצועה מציג מצב כלכלי חמור, שנובע מהסגר ומשבר מזומנים אליו היא נקלעה. ברבעון הראשון של השנה התכווצה הכלכלה ב-6%. אחד מכל 2 תושבים - עני

      רצועת עזה משבר (מערכת וואלה! NEWS , GETTY IMAGES)
      רצועת עזה (צילום: GettyImages)

      דוח חדש שפרסם היום (שלישי) הבנק העולמי מעלה מצב חמור של הכלכלה ברצועת עזה. על פי הדוח הכלכלה ברצועה מתמוטטת כתוצאה מהסגר המוטל עליה בעשור האחרון ובשל משבר מנזילות ומחסור במזומנים בעת האחרונה. הדוח יוצג בפתיחת הפגישה הדו-שנתית של ועדת הקישור אד-הוק - ועדת המדינות התורמות לרשות הפלסטינית לקביעת מדיניות הסיוע לפלסטינים לצרכי פיתוח שיתקיים בניו יורק בהמשך השבוע.

      על פי הדוח, הסיוע אותו מקבלת הרצועה אינו מספיק לזירוז הצמיחה וכלכלת הרצועה נמצאת בצניחה חדה. ברבעון הראשון של 2018 הכלכלה העזתית רשמה התכווצות (צמיחה שלילית) של 6% והיא ממשיכה לצנוח מאז. בדוח נכתב כי אחד מכל שני תושבים ברצועה חי בעוני ושיעור האבטלה של האוכלוסייה הוא למעלה מ-70%.

      הדוח מטיל את האחריות למצב הכלכלי הקשה על הסגר אשר נמשך למעלה מעשור כגורם המרכזי אך לפיו ישנם גורמים נוספים המשפיעים על המצב. בין הגורמים האלה צוינה החלטת הרשות הפלסטינית לצמצם את העברת הכספים החודשית לרצועה בהיקף של 30 מיליון דולר, צמצום תכנית הסיוע של ממשלת ארה"ב בהיקף של 50-60 מיליון דולר, והקיצוצים בסיוע של אונר"א. אמנם, המצב בגדה המערבית אינו כה חמור כיום, אך הדוח מציין כי הצמיחה שאפיינה את הגדה בעבר מדשדשת כיום וההערכה היא שהכלכלה תעבור גם שם האטה משמעותית בתקופה הקרובה.

      רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      במקום לגהץ תוכלו "לנפנף": המהפכה בתשלומי האשראי
      לפני שעונת הרחצה מסתיימת: מה המחיר הכלכלי של המדוזות?
      אל תתעלמו מהמינוס: כל מה שצריך לדעת כשלוקחים הלוואה

      סיוע חוץ לא יספיק לבלימת ההידרדרות

      לפי הדוח, כבר לא ניתן לעצור את ההידרדרות הכלכלית גם בגדה המערבית וגם ברצועת עזה באמצעות סיוע חוץ, שרמתו הולכת ומצטמצמת, וגם לא על ידי המגזר העסקי, שעדיין סובל מגבלות בתנועה ובגישה לחומרי גלם ולמסחר. "הידרדרות המצב הפיסקלי אינה מאפשרת לרשות לספק סיוע לעזה. הרשות סובלת מירידה בכספי התרומות ומגרעון שנתי של 1.24 מיליארד דולר, וצפויה להגיע לפער מימון של 600 מיליון דולר. על רקע זה, ההחלטה הישראלית האחרונה למנוע העברת הכנסות ממסים לרש"פ (מס הכנסה ומע"מ שישראל גובה מפלסטינים עבור הרש"פ), שהיקפם מוערך ב-350 מיליון דולר בשנה, מהווה גורם סיכון משמעותי", נכתב בדוח.

      לדברי מרינה ווס, מנהלת אזורית של הבנק העולמי בגדה המערבית ורצועת עזה "השילוב של מלחמה, בידוד וסכסוך פנימי הותיר את עזה במצב של שיתוק כלכלי ומצוקה אנושית גוברת. במצב שבו אנשים נמצאים במאבק הישרדות, עוני גואה, אבטלה גוברת והידרדרות של השירותים הציבוריים כמו בריאות, מים ותברואה, נדרשים פתרונות אמיתיים וברי קיימה, ואין להסתפק בהתערבויות קצרות מועד". לדבריה, "המצב הכלכלי והחברתי בעזה מידרדר מזה כעשור, אך ההידרדרות גברה באופן ניכר בחודשים האחרונים והגיעה לנקודה קריטית. התסכול הגובר מצטרף למתחים שכבר הגיעו לידי תסיסה ומשיבים לאחור את הפיתוח האנושי של אוכלוסיית הנוער הגדולה באזור".

      דוח הבנק העולמי מדגיש את הצורך לנקוט בגישה מאוזנת המשלבת מענה מיידי למשבר עם צעדים ליצירת אווירה הולמת לפיתוח בר-קיימה. בטווח המיידי יש להבטיח את המשך אספקת השירותים החיוניים: חשמל, מים, חינוך ובריאות. השירותים הבסיסיים הללו חיוניים הן לרווחת האוכלוסייה והן לתפקוד המשק. בדוח נכתב כי יש גם צורך דחוף להגביר את כוח הקנייה של משקי הבית כדי לאפשר את החזרה לפעילות כלכלית בסיסית, ולתגבר את מקורות הפרנסה המסורתיים בהרחבת תחום הדיג מעבר לאזור המוגבל של 3 מייל לטווח של 20 מייל כפי שהוסכם בשנות ה-1990.

      עוד טוענים כותבי הדוח כי מעבר לצעדים במענה למשבר, על ממשלת ישראל לתמוך בסביבה המקדמת צמיחה כלכלית על ידי הסרת הגבלות על הסחר ועל תנועת סחורות ואנשים, שבלעדיהם לעולם לא ישתפר המצב הכלכלי בעזה. על הרשות הפלסטינית ליזום מדיניות ומיזמים הדרושים לפיתוח כלכלי בר קיימה, ובכלל זה תמיכה בשירותי סחר דיגיטליים. מוסדות לגיטימיים שימשלו בעזה באופן שקוף ויעיל ורפורמות שיובילו ליצירת סביבה עסקית חיובית דרושים גם הם כדי להביא להתאוששות כלכלית בת קיימה.

      "להון האנושי של האוכלוסייה הפלסטינית הצעירה והמשכילה יחסית יש פוטנציאל כביר", אומרת ווס, "מדיניות שתתמקד ביצירת מקומות עבודה תשתלם מאוד במונחי פיתוח כלכלי. זהו הזמן לכל הצדדים לפעול יחד וליצור סביבה שתעניק הזדמנויות לצעירים הללו".