ראיונות עבודה הם לרוב חוויה מלחיצה ולא נעימה עבור 2 הצדדים המשתתפים בהם. מצד אחד ניצב המועמד, אשר עשוי להרגיש לא נעים ובשל כך להתגמש בתשובותיו על מנת לרצות את המראיין כדי לזכות בתפקיד. מן הצד השני ניצב המעסיק, העלול לשאול שאלות פוגעניות, שלא לומר אסורות לפי חוק, ולעתים, בתום לב ובלהט השיחה, ימצא עצמו פולש לפרטיותו של המועמד בעודו שואל שאלות שאין לשאולן. חשוב לזכור בראש ובראשונה כי על פי חוק, אין להפלות אדם אשר מבקש להתקבל לעבודה על בסיס מגדר, גיל, נטייה מינית, דת ועוד.
לא פעם, אנו שומעים על מקרים בהם במהלך ראיון עבודה נשאלות שאלות הגורמות לאי נוחות. כך, למשל, נשים רבות נשאלות האם בכוונתן להיכנס להריון או כיצד יצליחו לתפקד כראוי בהיותן אימהות לילדים קטנים ואילו גברים רבים נשאלים באשר לימי המילואים שלהם. ובכן, היכן עובר הגבול בין שיחה לגיטימית ותמימה לבין עבירה על החוק?
רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן
לקריאה נוספת:
מחיר הנפט בשיא: הסיבות שבגללן הדלק ימשיך להתייקר בחורף הזה
ריקול למנורת תקרה של איקאה: סכנה לנפילת זכוכיות
אהוד ברק ימונה ליו"ר חברת אינטרקיור המשקיעה בקנאביס רפואי
מה אסור לשאול?
לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, למעסיק אסור להפלות עובד על פי קריטריונים שאינם רלוונטיים למהות התפקיד. מכך עולה כי בשום אופן אסור לשאול מרואיין באשר לגילו, לנטייתו המינית, לדעתו הפוליטית, למצבו הכלכלי, לשירותו הצבאי, מידע אישי לגבי הוריו ועוד.
לעיתים, מבקש המעסיק לדעת פרטים באשר לרמת השליטה בשפה של המועמד וכאן עלולה לעלות שאלת הלאום, שהעיסוק בה אף הוא אסור על פי חוק במסגרת ראיון עבודה. אולם יש להפריד בין השניים: ישנה לגיטימציה לשאול לגבי רמת השליטה בשפה, אך לא לשאלה - האם עברית היא שפת האם, דבר אשר משליך, באופן מיידי על הלאום של המועמד.
למעסיק אסור על פי חוק להפלות אדם אשר מבקש להתקבל לעבודה על בסיס הדת אליה הוא משתייך. מסיבה זו, אין על מעסיק לשאול מרואיין שאלות לגבי דתו או אמונתו וזאת בהנחה שהעניין אינו קשור ישירות לאופי התפקיד. כמו כן, אין לחייב אדם לעבוד ביום שבת.
מראיין יכול לשאול מועמד לגבי מצבו הגופני והרפואי - כל עוד השאלה רלוונטית לתפקיד בו מדובר. מעבר לכך, כל שאלה של המעסיק לגבי מוגבלות פיזית, שכלית או נפשית אשר אינה מונעת מאדם למלא את התפקיד אליו הוא מתראיין, נוגדת את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ואין להפלותו על בסיס מוגבלות.
חל איסור לשאול מועמד לעבודה לגבי היותו הורה. באותה מידה, אין לשאול אישה המתראיינת לתפקיד אם בכוונתה להיכנס להריון ואף שאלות ספציפיות על הפרייה חוץ גופית או טיפולי פוריות שעשתה או שהנה מתעתדת לבצע בעתיד.
על מעסיק נאסר לשאול את המרואיין לגבי הפרופיל הצבאי שלו, השירות הצבאי או תדירות יציאתו למילואים. כמו כן, אסור למעסיק לשאול את המועמד על עברו הפלילי או לחלופין לבקש מידע זה מהמשטרה.
מקומות עבודה נוטים לתת למרואיין למלא טפסים עם פרטיהם בטרם הריאיון ולכן יש להקפיד כי לא יופיעו בטפסים אלה פרטים אשר אסור למעסיק לשאול את המועמדים.
לבסוף, חשוב לדעת: לא רק שאין לשאול את המרואיין לגבי הסעיפים שמנינו, אלא שאין לעשות שימוש בפרטים העלולים לעלות בשיחה בתום לב על ידי המרואיין. מבחינת החוק, דבר זה שווה ערך לדליית אותו מידע אישי מהמועמד - וזה, כאמור, מנוגד לחוק.
הכותב הוא עורך דין מומחה לדיני עבודה