המשכנתא תתייקר? איך תשפיע עלינו העלאת הריבית בארה"ב

נגיד הבנק המרכזי האמריקאי, ג'רום פאוול, עמד בלחצי הנשיא טראמפ והעלה, כצפוי, את הריבית - האם צפוי מהלך דומה גם בישראל ואיך הוא ישפיע על חשבון הבנק שלנו?

אביחי שניר
נגיד הבנק המרכזי האמריקאי, ג'רום פאוול (צילום: creative commons)

ההחלטה של נגיד הבנק המרכזי האמריקאי, ג'רום פאוול, להעלות את הריבית ברבע אחוז, לרמה אפקטיבית של 2.25%, לא הפתיעה אף אחד. אבל השאלה מה הולך לקרות מעתה והלאה היא כבר סיפור אחר.

הסיבה לכך שנעשה יותר ויותר קשה לחזות את מדיניות הבנק המרכזי האמריקאי היא הדילמה העומדת בפני פאוול. הדילמה הזו נוצרת בגלל שמצד אחד ניצבים מודלים כלכליים שהנגיד כנראה מאמין בהם, ומהצד השני ניצבים המדיניות והציוצים של הנשיא דונלד טראמפ.

נגיד טוב נמדד בסופו של דבר ביכולת שלו להחזיק את האינפלציה ברמה נמוכה בזמן שהתוצר צומח והאבטלה נמוכה. באותו זמן, הוא גם צריך לשמור על היציבות של המערכת הפיננסית. הנקודה האחרונה, דרך אגב, היתה אחת השגיאות המרכזיות של אלן גרינשפאן, שהיה הנגיד עד שנת 2006, שעשה הרבה מאד כדי לשמור על אינפלציה נמוכה ותוצר גדל, אבל לא שם לב שבדרך המערכת הפיננסית יוצאת משליטה. למזלו, המשבר הגיע אחרי שהוא כבר סיים את תפקידו, אז בדרך כלל לא זוכרים לו את זה.

עוד באותו נושא

הפד העלה את הריבית בארה"ב ב-0.25%

לכתבה המלאה

כך שנגיד טוב צריך לאזן בין 3 מרכיבים שונים: אינפלציה, תוצר ויציבות של המערכת הפיננסית, ובשביל לעשות את זה יש לו רק כלי מרכזי אחד: הריבית, שאותה הוא מוריד כדי לדרבן את הבנקים לתת הלוואות ולגרום לציבור לצאת למסע של קניות, או מעלה כדי לצמצם את ההלוואות ולהאט את החגיגה.

כשיש לך רק כלי אחד ו-3 מטרות שונות, אחד הנכסים החשובים ביותר שעומדים לרשותך הוא האמינות שלך. לכן, ב-30 השנים האחרונות, נגידים של בנקים מרכזיים בכל העולם משקיעים מאמצים אדירים כדי להבטיח שהציבור מאמין שהם יקיימו את מה שהם מבטיחים. חלק גדול מהתהליך של עליית מחירים קשור לאמונות של הציבור - כשהציבור מאמין שהמחירים הולכים לעלות, היצרנים ימהרו לעלות מחירים, וכשהציבור מאמין שהמחירים לא יעלו, הרבה יותר קשה ליצרנים לעשות זאת.

כשהנגיד פאוול נבחר לתפקידו, הוא היה בעמדה מעט חלשה בכל מה שנוגע לאמון. הוא נבחר על ידי טראמפ למרות שהרקע שלו בכלכלה מוניטרית היה חלש יותר משל המתמודדים האחרים על התפקיד, ולכן היה חשש בשוק שהוא "איש של טראמפ". לכן ריחף סימן שאלה מעל המינוי - ההיסטוריה מלמדת שכשנגידים של בנקים מרכזיים הם אנשים פוליטיים, בדרך כלל קורים דברים לא טובים.

דווקא רוצה להוריד את הריבית. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)

כרגע, הנגיד מרוצה

כי כשהריבית באמריקה עולה, השקל כנראה יחלש קצת, ולבנק ישראל תווצר ההזדמנות להתחיל להעלות את הריבית פה

אז את החודשים הראשונים לקדנציה שלו, בילה פאוול בלהבהיר שהוא לא האיש של טראמפ. הוא ניהל מדיניות של עלייה בשערי הריבית, והבהיר שהוא ימשיך לעשות זאת ככל שידרש. עכשיו הוא הגיע לנקודה שבה דברים נראים טוב: הכלכלה האמריקנית צומחת בקצב יפה, אינפלציית הבסיס עולה בקצב שבו הוא רוצה אותה, כ-2%, ואחרי מספר העלאות, גם הריבית כבר נמצאת באזור סביר.

אז עכשיו, מצד אחד, מה שהוא היה רוצה זה להמשיך להעלות את הריבית באופן איטי כדי לשדר שהוא הבוס, לשמור את האינפלציה נמוכה, ולקוות שהתוצר ימשיך לצמוח בקצב סביר. אבל מצד שני, גם הוא יודע שהמשך העלאות הריבית יוצר סיכונים: כשהריבית באמריקה עולה, הריביות שמשלמות מדינות מתפתחות על ההלוואות שלהן עולות. כבר ראינו כיצד זה הביא למשבר בטורקיה, וישנם עוד משברים בדרך. בנוסף, כשהריבית באמריקה עולה, הדולר מתחזק, מה שפוגע בייצוא ובתעסוקה באמריקה ועושה טוב למדינות כמו רוסיה ואיראן, כי המחיר של הנפט נקוב בדולרים.

ובזמן שפאוול מתלבט מה ההחלטה הנכונה, טראמפ מצייץ שלדעתו פאוול צריך להוריד את הריבית. אז גם אם הנגיד פאוול הגיע למסקנה שבאמת כדאי להאט את קצב ההעלאות, כנראה שהדבר האחרון שהוא רוצה זה להתפס כמי שמקבל הוראות מהבית הלבן. ייתכן מאד שהציוצים של הנשיא טראמפ ישיגו תוצאה הפוכה מזאת שבה הנשיא היה מעוניין.

השאלה המעניינת מבחינתנו היא איך יגיב בנק ישראל למה שקורה בעולם. כי כשהריבית באמריקה עולה, השקל כנראה יחלש קצת, ולבנק ישראל תווצר ההזדמנות להתחיל להעלות את הריבית פה. עליית ריבית היא דבר נפלא בשביל מי שיש לו חסכון, אבל היא מכה למי שקנה דירה בשנים האחרונות או שמתכוון לקנות אחת. עלייה של אחוז בריבית בנק ישראל, תעלה ב- 300 שקל ויותר את החזר המשכנתא החודשי של כל מי שלקח משתכנתא בשנים האחרונות. כך שבנק ישראל יצטרך להחליט איך הוא מעלה את הריבית בלי להכניס למשבר את לוקחי המשכנתאות - אף אחד לא רוצה לראות את הבנקים רודפים אחרי לקוחות שלא מצליחים לעמוד בהחזרים.

למקבלי ההחלטות בבנק ישראל צפויה תקופה מעניינת, אבל בינתיים, לא ברור מי אמור לקבל את ההחלטות שם. הנגידה הנוכחית, קרנית פלוג, עוזבת את התפקיד בעוד קצת יותר מחודש, ובינתיים, לא נראה שמציאת מחליף זה הדבר הכי דחוף בסדר היום של ראש הממשלה ושר האוצר.

ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה וכלכלן בכיר בקבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully