(בווידאו: סערה, ארכיון)
מדי שנה נקלעים אזרחים רבים למצב בו הם מקבלים מחברת הביטוח פיצוי מופחת בגין הנזקים שנגרמו לרכושם בשל נזקי מזג האוויר. הסיבה לכך היא חוסר היכרות עם דרישות הפוליסות כמו גם התנהלות שגויה לאחר שאירע נזק. על מנת למנוע מפח נפש והפסד כספי ניכר, אספנו עבורכם את הטעויות השכיחות שאתם עושים ומה דרך ההתנהלות הנכונה מול חברות הביטוח.
רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן
לקריאה נוספת:
סוף לאיחורים ולביטולי הטיסות? אל על חתמה הסכם עם הטייסים שלה
הסכם היסטורי בין האוצר לרפתנים נחתם הלילה
חברת IBM רוכשת את רד האט תמורת 34 מיליארד דולר
מודיעים באיחור למבטחת על קרות הנזק
גם אם מדובר על נזק בקנה מידה קטן, עדיין יש לעדכן את חברת הביטוח ללא דיחוי. איחור מצד המבוטח יכול להוביל למצב בו זו תטען כי ניתן היה להקטין את היקפו אך הדבר לא נעשה, ומכאן שהמבוטח פעל בניגוד לחובה שמוטלת עליו. כך למשל, קרה בעת נזק שנגרם לשטיחי הדירה כתוצאה מהצפתה. המבוטח לא טרח לעדכן את חברת הביטוח מייד לאחר קרות הנזק, ייבש את השטיחים באופן עצמאי וגרם להם לנזק בלתי הפיך. בשל כך - חברת הביטוח פיצתה אותו בסכום הקטן משמעותית משווי הנזק שנגרם.
יש לזכור, כי שטיחים שניזוקים מהצפה, חייבים לעבור טיפול מיוחד וניקוי אשפרה ואם לא הם יתייבשו, יתקשו, צבעם ידהה וכעבר זמן מה - יהפכו לסמרטוטים. טיפול מקצועי מהיר ונכון בזמן יכול להציל את השטיחים עד כדי שיחזור ורסטורציה ולהשיב להם את צבעם צורתם וערכם.
אם יש ביטוח אין צורך לצמצם את היקף הנזק
לשון הפוליסה ופסיקת בתי המשפט מצפים מהמבוטח לפעול להקטין את נזקיו ולא לצאת מנקודת הנחה כי אם קיים ביטוח, הרי שהוא פטור מחובה זו. למעשה, עליו להציל ולמזער את היקף הפגיעה ככל שניתן ואם יתברר למבטחת כי הוא לא מילא אחר חובה זו, היא עשויה לדחות את תביעתו או להקטין את גובה התשלום. כך למשל בעת הצפה על המבוטח להרים חפצים מהרצפה על מנת להקטין את חשיפתם למים. הרמת רהיטים מרצפה רטובה תמזער את יכולת ספיגת המים של העץ תעצור את הנזק ותמנע התפתחותו למימדים קשים יותר.
לא מתעדים את הנזק
מבוטחים רבים ממתינים לבואו של שמאי הביטוח ומוותרים על תיעוד הנזק בזמן אמת, דבר שהוביל פעמים רבות להיווצרות מחלוקות עם חברת הביטוח על היקף וגובה הנזק. מבחינת חברת הביטוח, תיעוד אותנטי של הנזק מייד לאחר שנגרם, מהווה ראייה חותכת ובעלת משקל רב. בנוסף, יש לזכור, כי כל מה שנזרק ולא תועד - לא יוכר על ידי החברה המבטחת. לכן, יש לסדר את הפריטים על משטח בהיר, ולערוך צילומים שיועברו לשמאי, לבקש שיאשר בכתב כי ניתן השליכם לזבל. למעשה, מוטב שלא לזרוק דבר, אף אם זה נראה כי אינו בר תיקון. כך למשל, ספרים רטובים שלא ניתן לעשות בהם שימוש או נעלי עור שנרטבו.
העץ קרס וגרם נזק לרכוש אך לא מגישים תביעה לרשות המקומית
לרשות בעל רכב שניזוק בשל נפילת עץ ששתול בשטח ציבורי עומדות מספר אפשרויות: ככל שהוא מבוטח בפוליסת מקיף - הוא יכול להגיש תביעה נגד חברת הביטוח ובמקביל לבחון את האפשרות לתבוע את הפסדיו מהרשות המקומית, אם יצליח להוכיח כי נפילת העץ נגרמה כתוצאה מרשלנותה. במידה ויוברר כי מדובר בעץ שנשתל בשטח ציבורי ולא טופל כנדרש באופן שגרם לקריסתו, הרי שבהחלט קיימת עילת תביעה כנגדה. במידה ומדובר על עץ שנשתל בשטח פרטי- הכתובת לכך היא בעל השטח, אולם גם במקרה זה - הניזוק יידרש להוכיח התרשלות מצד בעליו.
מוותרים על הגשת תביעה כנגד הגורם שהתקין את יריעות האיטום
פוליסה לביטוח דירה אינה מעניקה כיסוי למים שחודרים דרך קירות - אולם אם הם נכנסו דרך גג שזופת שלא כראוי, ייתכן וקיימת לבעל הדירה עילת תביעה ישירה נגד בעל מקצוע שזיפת את הגג או התקין עליו יריעות איטום. לצד זאת, פוליסות ביטוח הדירה מכסות נזקים כאלו שקרו במהלך אירוע שהוגדר על ידי המרכז המטאורולוגי כסערה, לרבות נזקי גשם, שלג, ברד ושיטפון. כמו כן, נזקים שנגרמו עקב חדירת המים דרך חלון שנשבר - יוכרו לרוב על ידי המבטחת.
מפספסים את האפשרות לתבוע את הרשות המקומית בגין נזק שנגרם לרכב בגין מפגע בכביש
לשון החוק והפסיקה מטילות חובה על הרשות המקומית לתחזק כראוי את כבישיה. בעל רכב שניזוק בגין מפגע בכביש עשוי לקבל פיצוי מהרשות אולם הדבר כרוך בהצגת הוכחות בדבר קיומו של המפגע. לכן, במידה ויש עדים שצפו בהיווצרות הנזק. יש לקחת את פרטיהם. כמו כן, יש לנסות ולתעד את המפגע בזמן הקרוב ביותר לאירוע - הן את הנזק שנגרם והן את מקום ההתרחשות. בעניין זה יודגש כי צילום המפגע עצמו בלבד אין בו די, יש להקפיד לצלם את זירת ההתרחשות כולה על מנת להוכיח כי לפני המפגע לא הוצב שלט אזהרה.
כמו כן, מצלמות שממוקמות בחלק מהכבישים יכולות לשפוך אור על הנעשה ולכן, במידה והתאונה ארעה בכביש בו יש מצלמות, יש לפנות לאחראים ולנסות לאתר את סרט הצילום. אלה יוכלו להוכיח את קיומו של המפגע ואת משך הזמן בו היה בכביש ללא כל טיפול וללא הסרתו. לצד זאת, יש לזכור כי לא כל מהמורה או סדק בכביש ייחשבו כמפגע, אלא אם ידעה הרשות על המפגע ולא תיקנה אותו ,שאז קיימת עילת תביעה כנגדה. כך למשל, במקרה בו רכב נפגע כתוצאה משלולית לאחר שאזרח אכפתי התלונן במוקד העירוני, אך זו לא עשתה דבר. היה והרשות לא עשתה דבר לתקן את המפגע על אף הידווח גובר הסיכוי שהרשות תחויב לשלם פיצוי בגין הנזק.
הכותב הוא מומחה לדיני נזיקין וביטוח, ושותף במשרד עוה"ד צבי יעקובוביץ' ושות'