פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זבל לאחד - זהב לאחר: האם אפשר להפיק רווחים ממטמנות האשפה?

      באירופה יש למעלה מחצי מיליון מטמנות אשפה. כעת, מספר חברות מנסות לכרות מהן משאבים יקרי ערך כמו מתכות, זכוכית ופלסטיק, ולהפוך את יתר הפסולת לאנרגיה ולחומר בניין. האם זה הפתרון למטמנות בישראל?

      זבל לאחד - זהב לאחר: האם אפשר להפיק רווחים ממטמנות האשפה?

      אפשר למצוא אותם מאחורי מרכזי קניות גדולים, צוללים אל תוך מכולות האשפה ותרים אחרי משאבים שונים הזמינים שם. יש כאלו שעושים זאת כדי לנצל את כמויות המזון העצומות שמשליכות רשתות שיווק ויש שהופכים זאת לעסק כלכלי משגשג של מכירת חפצים משופצים מיד שנייה או שלישית. בין אם מדובר בפעולה המונעת מאידיאולוגיה חברתית או פשוט ניצול הזדמנות כלכלית, הפעילות הזאת חושפת את הבזבוז ואובדן הערך בתרבות הצריכה שלנו.

      אך האם ניתן להפוך את החיטוט המקרי הזה באשפה לפעילות נרחבת ומקיימת, כזאת שמחזירה ערך לשרשרת הייצור והשימוש? יש מומחים שמציעים להתחיל לחפור במזבלות כדי להפיק מהן משאבים יקרי ערך.

      רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      קוסמטיקה לתקציב: הטריקים שעומדים לרשות האוצר לשיפוץ הגירעון
      חקירות אי.די.בי נחשפות: "היה רצון שהובהר לחלק דיבידנדים"
      קניתם תכשיט זהב בבלאק פריידי? כך תוודאו שהוא אמיתי

      פסולת אלקטרונית זבל אשפה מזבלה מגרש גרוטאות מחשבים ציוד אלקטרוני מכשירים (ShutterStock)
      מזבלה (צילום: shutterstock)

      ממטרד למשאב

      אנחנו מייצרים כמויות עצומות של פסולת: הממוצע העולמי הוא כ-0.7 ק"ג לאדם ביום, ובמקום הראשון בעולם לייצור פסולת נמצאת כוויית, עם 5.7 ק"ג ליום לאדם. ישראל נמצאת מעל הממוצע עם 1.7 ק"ג לתושב ביום, יותר מהממוצע באירופה שעומד על 1.3 ק"ג ונמצא במגמת ירידה. כמות הפסולת שלנו עתידה להכפיל את עצמה בעשור הקרוב, זאת ככל שהאוכלוסייה תגדל ותהליך העיור יימשך.

      מזבלות ואתרי הטמנה ישנים או לא מטופלים מסבים נזקים סביבתיים ובריאותיים: כימיקלים מזהמים את הקרקע ומי התהום, חומר אורגני הופך למתאן שהוא גז חממה וגם למטרד ריח, הרכב מיני הצמחים ובעלי החיים מצטמצם ועל בית הגידול משתלטים מינים שמשגשגים בתנאי אשפה; זהו כר פורה לחיידקים ולמפיצי מחלות והחשיפה לזיהום ולמטרדים משפיעה על בריאותם של המתגוררים בסמוך כשלרוב מדובר באוכלוסיות מוחלשות.

      רק בעשורים האחרונים ורק בחלק מהמדינות התפתחו סטנדרטים סביבתיים של טיפול באתרי הפסולת. התקינה האירופית לניהול פסולת עוצבה רק ב-1999 וגם בארצות הברית היא השתרשה רק בשלהי במאה ה-20. ניהול זה כולל אטימה של אתרי פסולת בסוף חייהם, שמירה על בריאות הציבור מהמפגעים ככל שניתן, וניצול מסוים של משאביהם, כמו הפניית גז מתאן לייצור אנרגיה. בעולם וגם בישראל יש אתרי פסולת שמפיקים בהם אנרגיה מגז המתאן שנפלט בתהליך הפירוק וניתן גם "לתפוס חום" שנוצר בתהליכי הפירוק למטרה דומה.

      באתרי פסולת יש שפע של משאבים בלתי מנוצלים: מתכות (ברזל, אלומיניום נחושת, ליתיום ואחרות), זכוכיות ופסולת אלקטרונית (מכשירי חשמל קטנים כמו מכונות גילוח, מכשירים גדולים כמו מכונות כביסה, ציוד קירור ומיזוג ומוצרי מחשוב) שהיקפה הגלובלי מוערך בכ-50 מיליון טונות בשנה. מדובר בפסולת יקרה. ב-2014 הוערכה כמות הזהב שהושלכה לאתרי אשפה ב-300 טונות, כעשירית מהתפוקה העולמית השנתית באותה תקופה. אם נעבור להפיק את המתכות מאשפה, במקום לכרות אותן מבטן האדמה, הרי שנהנה מהשפעה סביבתית נמוכה יותר - בעיקר משום שאין צורך בעיבוד כימי של העופרות שנכרות. המתכת נמצאת כבר בצורתה הרצויה.

      חופרים בזבל

      גרופ משייל (Group Machiels), חברה בלגית לשירותים סביבתיים, זיהתה את הפוטנציאל הטמון באתרי האשפה והקימה מיזם בשם לסגור את המעגל, שפועל באחד מאתרי הפסולת הגדולים בבלגיה. באתר טמונים כ-18 מיליון טונות אשפה ובחברה מעריכים כי ניתן לנצל מחצית מכמות זו כחומרי גלם מושבים - כמו מתכות, זכוכית או פלסטיק - ולהפוך לפחות חלק מהשאר לאנרגיה באמצעות טכנולוגיה חדישה. על פי החברה, את השאריות בקצה התהליך אפשר להפוך לחומרי בניין. אם יצליח התהליך, שכעת פועל באתר ניסיוני, הוא ייצר מאות משרות בעשרים השנים הבאות. בסוף התהליך יוסב השטח לשימוש אחר - חלק למגורים וחלק כשטח פתוח משוקם - וכך ייחסכו ההוצאות של תחזוקת המטמנה כדי למנוע את נזקיה.

      מדובר במיזם שפועל בחסות Eurelco, קונצרן אירופי שהוקם כדי ליישם כרייה מתקדמת במטמנות (ELM). להערכת הקונצרן יש באירופה למעלה מחצי מיליון מטמנות שבהן ניתן להחיל את התפיסה החדשה הזאת. כדי לעשות זאת, יש צורך בעבודה מול הקהילות המקומיות, כפי שנעשה באתר בבלגיה. ובאישורים רגולטוריים. ואכן, הפרלמנט האירופי כלל את התפיסה הזאת בעדכון של התקינה לגבי מטמנות.

      ב-2013 פרסמה ממשלת סקוטלנד דו"ח שסקר את הפוטנציאל של ניצול אתרי פסולת - בעיקר אתרים ישנים שכיום אינם בשימוש. בדו"ח עלו סוגיות של בטיחות העובדים במטמנות הישנות, כמו גם השאלה האם כדאי לחשוף את החומרים הרעילים באתרים או להשאירם באדמה. בדו"ח עלה גם הנושא של הכדאיות הכלכלית בשימוש בפסולת אלקטרונית מאתר הפסולת. מובן שלסינון פסולת "חדשה" יש יתרון על פני כרייה של פסולת בת עשרות שנים: לסמארטפון שנזרק אתמול לפח יש ערך רב יותר מזה שנזרק לפני עשרים שנים והוא גם זוהם פחות משהות בתחתית גבעת הזבל. לכן, כל אתר פסולת צריך לעבור הערכה בדבר תכולתו, ההיסטוריה של החומרים שהושלכו בו, זאת מול הפוטנציאל הכלכלי מייצור האנרגיה, השבת חומרי הגלם, ערך תוצרי המשנה ושימושי הקרקע בסוף התהליך. לזה צריך להוסיף גם את העלויות החיצוניות של הפחתת זיהום וסיכוני בריאות מהמשך קיומה של המטמנה כאתר לא מטופל.

      חירייה (ניר לנדאו, מערכת וואלה!)
      רחוקים עדיין מפעילות כלכלית יזמית לניצול מטמנות. החירייה (צילום: ניר לנדאו)

      האשפה שלנו רטובה יותר

      המצב בישראל שונה במידה ניכרת מהמצב במדינות אחרות, אומרת פרופ' אופירה אילון מהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה וראש תחום איכות סביבה במוסד שמואל נאמן בטכניון. "עצם הכניסה לתהליך בחינה של כרייה ממצבורי אשפה צריכה להיעשות מתוך הכרת המציאות הישראלית. יחסית לאירופה וארה"ב", היא מציינת, "האשפה שלנו שונה, היא רטובה יותר - בגלל הרגלי האכילה שלנו - הטמפרטורה בה האשפה 'מתבשלת' גבוהה יותר והאשפה יותר חומצית. לכן, יכולת ניצול המשאבים כאן תהיה שונה".

      אילון אומרת שעד כה לא נעשו ניסיונות רציניים לכרייה במטמנות, אפילו לא מיזמי פיילוט בקנה מידה משמעותי. "החסמים העיקרים לכך הם היעדר תמריצים כלכליים והמדיניות שמתעדפת את צמצום היקף ההטמנה על פני ניצול משאבים ממטמנות קיימות", היא אומרת.

      למעשה, גם אם יהיה ניסיון כזה, הרי שהרקורד שלנו בתחום אינו מזהיר. "על אף החוק לטיפול בפסולת חשמלית ואלקטרונית, האיסוף והניצול של פסולת כזו אינו מצליח באופן מיוחד. לכן נרא?ה שאנחנו רחוקים עדיין מפעילות כלכלית יזמית לניצול מטמנות", מסכמת אילון.

      הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"