וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

התיקון לחוק שישים סוף לבלגן בתשלומי הפנסיה

ירון הרן

3.12.2018 / 10:26

החל מהשנה הבאה יחויבו המעסיקים בדיווח אחיד על התשלומים המועברים לקרן הפנסיה של העובדים. מה היתרון של המהלך מבחינת העובדים ואילו קשיים הוא יעמיד בפני המעסיקים?

אדם עם מחשבון. ShutterStock
מחשבון/ShutterStock

שינוי שייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019 צפוי להיטיב את מצבם של מאות אלפי עובדים בישראל. מנגד, צפויים עשרות אלפי מעסיקים למצוא את עצמם מתמודדים עם בעיה תפעולית קשה, ולא פחות חמור - עם חשיפה גדולה לקנסות ותשלום פיצויים. מדובר על תיקון קטן לחוק שקובע כי החל מתאריך זה, כמעט כל בית עסק שמעסיק עובדים נדרש לדווח על ההפרשה הפנסיונית עבורם באמצעות קובץ שתכניו מוגדרים מראש. איך קובץ קטן מהווה בשורה כל כך משמעותית לעובדים ומדוע על המעסיקים להתחיל לחשוש כבר עכשיו?

באיזה קובץ מדובר?

החל משנת 2008 ובעקבות צו ההרחבה לביטוח פנסיוני חלה על המעסיק החובה להפריש סכומים מסוימים לטובת החיסכון הפנסיוני של העובד. בנוסף נקבע כי עליו לדווח לגוף המוסדי על עצם העברת הכסף, וזאת על מנת שניתן יהיה לשייך את הכספים לעובד. אולם החוק לא הגדיר באופן מפורש כיצד צריך להיעשות הדיווח וכל מעסיק דיווח באופן שנראה לו.

כמו כן, לא היתה חובה להעביר את הכסף והדיווח ביחד. כך נוצר מצב בו גורם כלשהו בגוף המוסדי היה צריך להצליב בין התשלום בפועל לבין הרשימה המפורטת שהועברה לגורם אחר בחברה. הכשל בשיוך הכספים יצר מצב בו עשרות מיליארדי שקלים הופקדו אך לא הגיעו לחשבונות העובדים בגלל תקלות בזיהוי פרטי העובדים.

לפיכך, קבע אגף שוק ההון כללים ברורים לדיווח ובכלל זה כי כל מעסיק ידווח באמצעות קובץ אחיד שכולל את כל פרטי העובד, בו מפורט איך שולם הכסף ומתי הוא שולם לגוף המוסדי וגם לפרט את האסמכתא לתשלום. כך למעשה חוזק הקשר בין הדיווח המפורט לבין התשלום בפועל לגוף המוסדי.

עוד באותו נושא

מצב הפנסיה בישראל גרוע? הוא דומה למצב ב-OECD

לכתבה המלאה

מדוע זו בשורה גדולה לעובדים?

על אף שהבעיה נבעה מכשל בממשק שבין המעסיק והגוף המוסדי, העובדים היו אלה שנדרשו לבזבז זמן רב על מנת להסדיר את הבעיה. לעיתים קרובות התקלה התגלתה רק לאחר מספר שנים ובמהלך הזמן נוצרה פגיעה כלכלית משמעותית בחיסכון הפנסיוני של העובד. התיקון החדש מעביר את נטל הפיקוח והסדרת הבעיות מהעובד אל המעסיק והגוף המוסדי. הבשורה השנייה היא שהעובד לא יאלץ להמתין חודשים ולעיתים שנים עד שייודע לו כי קיימת בעיה. החוק קובע כי מידי חודש ישלח הגוף המוסדי הודעות SMS לעובד על ידי הגוף אליו הועברו הכספים, שכוללת מידע על קליטתם או על הפסקה בהפקדת תשלומים.

אולם גם קודם לכן העובד היה מקבל מידי שנה דוח מהגוף המוסדי ששיקף לו את מצב החשבון. אז איפה הבשורה?

רבים מהחוסכים נוטים לאפסן את הדוח במגירה או לזרוק אותו לפח, בלי להתעמק בנתונים שבו. גם אם הם היו קוראים אותו, על מנת לאתר את הטעות נדרשת הבנה וסבלנות. קבלת עדכון חודשי על הפקדה מוצלחת, תאפשר לעובד לבצע בקרה יעילה יותר של החשבון ותמנע מצב בו הוא צריך להתמודד עם בעיה שנוצרה מספר חודשים קודם לכן.

כלומר לאחר שהעובד מקבל מסרון שמצביע על בעיה, הוא זה שצריך ליידע את המעסיק על כך?

לא. למעשה לאחר 3 שעות מהמועד בו המעסיק דיווח על ההעברה, הגוף המוסדי מחויב להעביר אליו משוב לגבי תקינות קליטת הכסף. מעבר לכך, לא יאוחר מ-5 ימי עסקים מהמועד שבו דיווח המעסיק, יאלץ הגוף המוסדי ליידע את המעסיק האם כל הדיווחים בוצעו בהצלחה ואם לא, עליו לפרט את הסיבה לכך. בנוסף, בתום כל חודש ובסוף כל שנה, יוצא דוח שכולל פירוט מלא על מכלול הכספים שהפורשו ונקלטו כמו גם על יתרת הכספים שטרם נקלטו באופן תקין. הכוונה של משרד האוצר בשליחת המסרון על ידי הגוף המוסדי לעובד היא ליצור עוד סוג של לחץ הן על המעסיק והן על הגוף המוסדי לטפל בשיוך הכספים.

מדוע יישום החוק צפוי לסבך את חיי המעסיקים?

עד כה, כל מעסיק דיווח על העברת הכספים באופן ובזמן שהתאים לו באמצעות נתונים שנשלפו ממערכת ניהול השכר, אולם לצורך יישום החוק הוא יידרש לבצע שורה ארוכה של פעולות. ראשית, לעדכן את פרטי הקופות (ח.פ/קוד באוצר/פרטי חשבון בנק קופות/סוג קופה). לכאורה מדובר על פעולה פשוטה. אולם בפועל, היות והמחוקק העביר את נטל תיקון חלק מהטעויות שיתגלו על כתפי המעסיק, הוא יידרש מלכתחילה לפנות באופן פרטני לקופות השונות, על מנת לוודא כי הנתונים שמופיעים אצלו במערכת מדוייקים. בשלב הבא, ולאחר שהופק הקובץ, הוא נדרש באופן עצמאי להעלות את הקובץ למסלקה הפנסיונית או לחלופין, להעלות כל קובץ לפורטל של הגוף המוסדי בו נחסכים הכספים של העובד המסוים.

ובזה תמה האחריות של המעסיק?

הבעיה היא כי לצורך פענוח השגיאות נדרשת יכולת והבנה מקצועית בתחום התפעול הפנסיוני, דבר שאינו קיים בקרב מרבית המעסיקים

זו רק ההתחלה. האחריות שהמחוקק הטיל על המעסיק רחבה הרבה יותר, שכן הוא הגורם שנדרש לתקן בכוחות עצמו שגיאות שהתגלו בהעברת הכספים. למעשה, הוגדרו לא פחות מ-58 שגיאות שונות שעל המעסיק לדעת כיצד לפתור אותן. הבעיה היא כי לצורך פענוח השגיאות נדרשת יכולת והבנה מקצועית בתחום התפעול הפנסיוני, דבר שאינו קיים בקרב מרבית המעסיקים. למעשה, כל עוד השגיאה לא תוקנה, הכסף לא ישוייך לחשבון של העובד.

פענוח השגיאה אינו סוף הסיפור, שכן עכשיו נדרש גם לתקן אותה. במקרים רבים, הוא יידרש לפנות לכל קופה וקופה בה מופקדים הכספים, לאתר את הגורם המטפל בתיק הלקוחות המסוים, להסביר לו את השגיאה ולקוות כי הוא יקבל את הסיוע הדרוש בהקדם. לאחר שהשגיאה תוקנה, יהיה עליו להפיק פעם נוספת את הקובץ. היה ותתגלה טעות נוספת אותה לא איתר, יהיה עליו להתחיל הכל מהתחלה.

הכותב הוא מנכ"ל חברת עוקץ פנסיה שעוסקת בתפעול וסליקה פנסיונית

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully