דוהר על קצה התהום: איך אפשר להסביר את התנהלותו של טראמפ?

החלטתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להסיג את כוחות צבאו מסוריה, הותירו אזרחים, פרשנים ולפחות פקיד ממשל בכיר אחד, הגנרל ג'יימס מאטיס, מופתעים. הנשיא, שהצהיר לפני כ-10 חודשים שיסיג את כוחותיו מסוריה, ולפני כ-3 חודשים הצהיר שישאיר אותם עד ליציאת הכוחות האיראנים מהמדינה, נראה כמשנה תדיר את החלטותיו.

למתבונן מהצד נראית התנהלותו של הנשיא כמביאה את מדינתו על פי תהום. בפן הצבאי, ארה"ב הייתה אמורה להיות כעת במלחמה בשלוש חזיתות, ביניהן לפחות מדינה אחת בעלת נשק גרעיני. בפן הכלכלי, ארה"ב הייתה אמורה להסתבך במלחמות סחר עם סין, קנדה ומקסיקו ובצד מדיניות ההגירה הנוקשה, להתמודד מול מאבקים מול מקסיקו על בניית החומה. בפועל, ארה"ב מצמצמת את הפעילות הצבאית שלה בחזיתות השונות, וצפון קוריאה מתחילה להיפטר מהנשק הגרעיני.

הפגישה עם נשיא סין, לאחר חודשים של העלאת מכסים ושינוי הכללים הכלכליים, הסתיימה בארוחת ערב של הנשיאים שהוגדרה כ'נפלאה וחמה מאוד', שבסופה הוחלט לדחות את מלחמת הסחר בלפחות שלושה חודשים להתייעצויות. בנוסף, נחתם הסכם סחר חדש מול קנדה ומקסיקו, וההפגנות היחידות הנוגעות לחומה עוסקות בתקצוב הפרויקט.

רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

לקריאה נוספת:
ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר
כך תתחממו בחורף בלי לפגוע בסביבה - וגם בזול
בחירה טובה לצרכנים? לא תמיד - ויש מי שמנצל את זה

התנהלותו של הנשיא מתחילת כהונתו נראית מתאימה לבניית אסטרטגיית נצחון במשחק הפחדן. בגרסה המפורסמת ביותר שלו, המשחק כולל שני נהגים הנוסעים בכיוונים מנוגדים, אחד לכיוון השני - הראשון שסוטה הוא הפחדן. במקרה ששני הנהגים לא הצליחו לסטות, המשחק יסתיים בתוצאה טראגית עבור שניהם. התוצאה הטובה ביותר עבור כל שחקן היא סטייה של השחקן האחר, בעוד הוא אינו סוטה מהמרכז. המשחק הופיע בסרטים שונים, כגון מרד הנעורים (המשחק נערך בקצה הצוק ונגמר במוות של שני הצדדים) ובסרטי מהיר ועצבני.

לשחקנים יש שתי אסטרטגיות אפשריות: כפיית האסטרטגיה שלהם על היריב שתגרום לו לסגת, או נסיגה. ייחודיות המשחק נובעת ממבנה הפרסים הקיצוני של כל אחד מהשחקנים הנע בין הצלחה גדולה במקרה של נצחון ואסון במקרה של הפסד. לדוגמא, במידה וכל אחד מהשחקנים מנסה לכפות את התוצאה הרצויה מבחינתו על היריב (לגרום לו לסגת), ושניהם לא מוותרים, יתרחש אסון.

התוצאה היעילה, על פי תורת המשחקים, היא מצב שבו אחד מהצדדים כופה את התוצאה הרצויה מבחינתו והצד השני נסוג. השחקן הסביר, המתנהג בצורה רציונאלית במשחק זה, הוא השחקן שנסוג. הצד שמתנהג בצורה רעשנית, שלעיתים קרובות נראית כקפריזית, מפטר את מי שלא מסכים עם המדיניות שלו ומאיים על הצדדים שכדאי להם להתיישר לפי רצונותיו, הוא השחקן שינצח, אם כי הוא מסתכן בכך שבסופו של דבר המשחק יסתיים באסון.

הבחירה באסטרטגיה זו מסוכנת ביותר, ובהתאמה השמות שהוצמדו לה מצד חוקרי תורת המשחקים - "אסטרטגיית ההליכה על פי התהום", "אסטרטגיית שריפת כל הגשרים". הדרך היחידה מצדו של שחקן לנצח במשחק היא לגרום לשחקנים האחרים להאמין שהוא לא יכול לסגת, לא משנה מה המחיר שישלם. שחקן המשחק על פי אסטרטגיה זו, חייב להציב את העקביות מעל כל אלמנט אחר.
תוצאת המשחק על פי תורת המשחקים היא שיווי משקל באסטרטגיות מעורבות. כלומר, בחלק מהפעמים השחקנים יסוגו ובחלק הם ינסו לכפות את עמדתם על השחקן האחר. כלומר אין צד המוכן לבחור את הסיכון העצום הכרוך בבחירה באסטרטגיית הכפייה בשל המחיר הגבוה במקרה של הפסד, בכל מחיר ובכל מצב.

הסיכוי לנצחון במשחק גדל כאשר שחקן מסויים יוצר מוניטין, כלומר הוא משכנע את השחקנים האחרים, באמצעות התנהגות ישירה או איתות, שהוא מתחייב ליצירת סיכון בלתי הפיך שאף הוא עצמו אינו יכול לסגת ממנו, ולהוביל את יריביו ולהוביל את יריביו לפעול לצמצום או מניעת הסיכון ולהתנהגות שהיא רצויה בעיני השחקן.

נשיא ארה"ב, התחיל את יצירת המוניטין בהצהרותיו כבר לפני הבחירות כי מטרתו היא: "להפוך את אמריקה לגדולה שוב" ו"אמריקה תחילה", וממשיך בבניית המוניטין כמעט מדי יום. הנשיא מתנהג, על פי תפיסתו, באופן העקבי ביותר האפשרי ליישום מטרות אלה, ולנטרול מהיר ואגרסיבי של איומים ישירים אפשריים על השגת מטרותיו.

השוני הרב בהתנהלות נשיא ארה"ב בטיפול בבעיות המהוות איום מיידי על מטרותיו, לבין הנינוחות שבה הוא מתנהל מהרגע שהבעיה אינה כבר נתפסת כקיומית ממחישה היטב את מימוש אסטרטגיית הליכה על התהום במשחק הפחדן. לדוגמא, כאשר האיום של פרויקט הגרעין של צפון קוריאה, היה מיידי, הציוצים, התמרונים הצבאיים והאיומים הרבים שהשמיע, היו לא פרופורציונלים לעומת הטון של הנשיא לאחר שהתקיימו פגישות והושגו הבנות ראשוניות, הוא אף החמיא לנשיא צפון קוריאה. כמו כן, התעצמותה של דאעש שגררה שליחת חיילים לסוריה מחד, והיציאה מהמדינה, מאידך לאחר שדאעש אמנם לא חוסל, אך אינו מהווה איום מיידי, מדגימים גם הם עקביות מדיניות הנשיא. ככל הנראה הסנקציות על אירן פועלות היטב והאיום הקיומי אינו מיידי מה שמסביר את היציאה מסוריה.

לסיכום, דרך אחת להבנת ההתנהלות של דונלד טראמפ, היא על ידי יישום תיאוריות מתחום תורת המשחקים. התלונות אודות חוסר העקביות בנסיגה מסוריה וזניחת ידידיה של ארה"ב, הפיטורים הרבים והשינויים בכוורת הנשיאותית, הציוצים התכופים, הגירה וסחר כלכלי השימוש הרב בסימני הקריאה והאיומים התכופים, הם חלק מאסטרטגיה עקבית, שעבור נשיא ארה"ב מחיר הסטייה ממנה גבוה בהרבה מהמחיר שהוא משלם על עקביותו. ההצלחה או הכשלון של אסטרטגיה זו, תלויה בשחקנים האחרים. במידה והם יסרבו לסטות הנשיא יצטרך לממש את איומיו ולהוכיח שהוא לא מבלף ובמקום זה הנשיא עלול לגלות מהר מאוד את מגבלות הכח שלו. ייתכן גם שבתגובה לעוצמה שהנשיא מפעיל יעלה מולו כח לא פחות חזק שיגרום לו לסגת.

ד"ר שאול אלמקייס הוא בעלי חברת EconArt לייעוץ כלכלי, המציעה פתרונות פשוטים לאתגרים כלכליים ומכרזים מורכבים