פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סיכום קדנציה בשוק המזון: כחלון לא הזיק לצרכנים - ותרם ליצרנים

      שר האוצר הצהיר על מאבק ביוקר המחייה כאחד מיעדיו המרכזיים. בחינת הנתונים מראה כי בתחום המזון המחירים אכן לא עלו יותר מדי במהלך כהונתו - רווחי היצרניות לעומת זאת דווקא כן

      אם ובת קונות פירות בסופר (ShutterStock)
      מוזן בסופרמרקט (צילום: shutterstock)

      שר האוצר טוען שהוא הגיע לתפקיד כדי לטפל ביוקר המחיה, ואין לי ספק שהוא ניסה להוריד את המחירים שאנחנו משלמים בסופר. אבל לפני מספר שבועות הכלכלנים במשרד האוצר פרסמו מסמך שבו הם סיכמו את דעתם על מידת ההצלחה שלו.

      לפני שהם פרסמו את המסמך שלהם, צריך היה לסכם את הקדנציה של שר האוצר לפי תרשים 1. הקו הכחול בתרשים 1 מראה מה קרה למדד המחירים לצרכן בעשרים השנים האחרונות, והקו הכתום מציג את מדד מחירי המזון. אפשר לראות שעד אמצע שנות ה-2000 שני המדדים עלו פחות או יותר ביחד, ואז, בערך ב- 2006-2007, מדד מחירי המזון החל לזנק בקצב הרבה יותר מהיר מהמדד הכללי. הזינוק המהיר נמשך עד קיץ 2011, ואז באה המחאה החברתית וגרמה למחירי המזון קצת לרדת. באזור 2015, כשששר האוצר נכנס לתפקיד, מחירי המזון עברו לדשדוש, ובשנה-שנתיים האחרונות, נראה שהם אולי אפילו חוזרים להעלות את הראש.

      רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      כמה הרוויחו המשקיעים בעקבות פיטורי מאמן מנצ'סטר יונייטד?
      מה עושה רכב משלוחים של שופרסל בשעות הפנאי? מעביר גופות
      בשורות טובות: התיקון לחוק הטכנאים לא יחול על משלוחי אופנה

      מחירי המזון מול מדד המחירים (מערכת וואלה! NEWS)
      מחירי המזון מול מדד המחירים

      כך שאם צריך לסכם את הקדנציה של שר האוצר הנוכחי בכל מה שקשור למחירי המזון על סמך תרשים 1, המסקנה היא שהוא לא גרם נזק, אבל הוא גם לא תרם שום דבר חדש. בסך-הכל המחירים נשארו די יציבים, וזה לא בגלל משהו שהוא עשה, אלא פשוט בגלל המשך המגמה שהיתה כבר קודם. אבל מהנתונים שפרסמו כלכלני האוצר, התברר שהתמונה יותר מעניינת. הם לקחו את הרווחים של עשרה מיצרני ויבואני המזון הגדולים במשק, כפי שדווחו למס הכנסה. את התוצאות אפשר לראות בתרשים 2. בשנים 2015 - 2016, השנים שבהן שר האוצר הנוכחי נמצא בתפקיד, יש עלייה משמעותית ברווחים של החברות. גם כשמודדים את הרווחים באחוזים, מוצאים כי ב- 2015-2016 היתה עליה יפה בשורת הרווח של החברות, כך שב- 2016 היא הגיעה לשיא של כמעט 13%.

      כך ששר האוצר מדבר על כך שהוא דואג לצרכנים, אבל מי שנהנו מתקופת הכהונה שלו אלו בעיקר היצרנים הגדולים, ואפשר לצרף אליהם גם את שופרסל שהופכת בעצמה לאחד מספקי המזון החשובים במשק. כשאלה הרווחים של החברות הגדולות, זה סימן שיש בעיה מבנית במשק שנותנת לספקים הגדולים יכולת גם ללחוץ על החקלאים שיספקו להם סחורה במחיר נמוך, וגם על הצרכנים שישלמו מחירים גבוהים. אבל כששר האוצר מנסה לטפל בבעיית המחירים בכך שהוא מנסה לשכנע את הספקים שלא יעלו את המחירים בכל פעם שעליות המחירים מגיעות לעיתון, אז הספקים מוצאים דרכים לעשות את עליות המחירים באופן שקט. למשל על ידי הקטנת החבילות. או על ידי הקטנת מספר המבצעים. או על ידי צמצום ההשקעה במוצרים חדשים, כי אם הצרכנים קונים את מה שיש, אז למה צריך להסתכן ולהביא משהו חדש?

      רווחי חברות המזון (מערכת וואלה! NEWS)
      רווחי חברות המזון

      את מה שהיה צריך לעשות כבר מזמן, שר האוצר עוד לא עשה. כי אם הרווחים של היצרנים ושל היבואנים הגדולים הם כל כך גדולים, סימן שנדרשת רפורמה, בדיוק מהסוג שכחלון עשה בשוק התקשורת. אבל כנראה שמזון זה לא סלולרי, אז ירידת המחירים בשוק המזון תצטרך לחכות לשר האוצר הבא.

      ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה