פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בין ארגון חזק לפוליטיקה פופוליסטית: התלמידים נפגעים

      מבחני המיצ"ב עשויים להשפיע על הרכב התלמידים בבית הספר ולמנהלים יש אינטרס להעלות את הציונים - גם במחיר של חוסר הגינות. מי שבסופו של דבר לא לומד הם הילדים

      תלמידה עושה מבחן (ShutterStock)
      מבחן (צילום: shutterstock)

      השבוע נתקלתי במכתב שכתבה מזכ"לית הסתדרות המורים, הגברת יפה בן דוד, למנהלי בתי הספר בארץ. במכתב היא מבקשת מהם להפסיק כל פעילות שקשורה למבחן המיצ"ב, וזאת בגלל התרומה האפסית, לדבריה, של המבחנים, והדופי שמשרד החינוך מטיל ביושרם של המנהלים.

      אני חייב להודות שחייכתי כשקראתי את המכתב. כי זה מסוג המקרים שבהם פולניה הייתה אומרת, "אמרתי לכם". הסיבה היא פשוטה. התפקיד של ארגון עובדים הוא להגן על העובדים. בעיקר על העובדים הבכירים. לכן, באופן אוטומטי, ארגון עובדים יגן על עובדים בכירים ולא חשוב מה הם עושים.

      מישהו במשרד החינוך שכח את זה, והחליט שמבחני מיצ"ב ישמשו כדי לבחון את ההישגים של מנהלי בתי הספר. יותר מזה, ציוני המיצ"ב משמשים את ההורים כשהם צריכים להחליט לאן לשלוח את הילדים שלהם, ולכן ציונים רעים יכולים לגרום לזה שמנהל יישאר עם בית ספר שאליו מגיעים רק התלמידים שלא הצליחו להגיע למקום אחר.

      רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      כך מצטמקת דרישת מס מ-20 מיליון ל-740 אלף שקל בלבד
      "פאק אוף גוגל": כך זרקה ברלין את ענקית הטכנולוגיה מכל המדרגות
      מנכ"ל כיל רביב צולר שבר את שיא השכר ל-2018 בחברות הציבוריות

      התוצאה היא שהמנהלים יודעים שמצד אחד אי אפשר לעשות להם כלום כי ארגון העובדים נותן להם גב, ומהצד השני הם צריכים שהתלמידים יקבלו ציונים גבוהים במבחן המיצ"ב. תחשבו לבד מה אתם הייתם עושים במצב הזה. כך שמזכ"לית ארגון המורים צודקת. זה לא שהמנהלים לא ישרים. אבל בתנאים הקיימים, רמאות זה הדבר המתבקש.

      ובעיקר כשכל המערכת נותנת לזה גב. הנה שתי דוגמאות מבתי ספר שאני מכיר. דוגמא אחת היא מורה שגילתה כמה ימים לפני מבחן שכבתי את אחד המורים האחרים מחלק שאלות מהבחינה בתור דף עבודה. כשהיא התלוננה למנהל ולפיקוח, התגובה הייתה שתיקה רועמת. כנראה שגם בפיקוח וגם המנהל חושבים שלחלק את הבחינה מראש זה רעיון טוב. עובדה שאצל המורה הזה הציונים היו יותר גבוהים מאשר אצל האחרים.

      התלמידים לא סובלים - אבל לא לומדים

      דוגמא אחרת היא מורה שלפני מבחן ביקש מהתלמידים להקליט אותו, ואז הוא הקריא להם את המבחן ואת התשובות. אם אני יודע את זה, כנראה שכולם בבית הספר יודעים את זה, אבל עד כמה שאני יודע, חוץ ממני אף אחד לא חושב שיש בזה משהו לא בסדר.

      אבל אם מישהו חושב שכשהשר הבא יגיע הבעיה תיפתר, הוא טועה. כל מי שלמד כלכלה פוליטית מבין שמכיוון שארגון המורים הוא ארגון חזק, אין סיכוי כזה. כי מה שמעניין את השר זה שיזכרו שהוא פעל כדי להעלות את הציונים, ומה שמעניין את הסתדרות המורים זה שאף אחד לא יגיד משהו רע על המנהלים. מה ששני הצדדים שוכחים זה שכשהמנהלים מרגישים שיש להם כוח לעשות כל מה שצריך כדי שהציונים יהיו גבוהים, מי שסובל מכך הם המורים (שגם אותם ההסתדרות צריכה לייצג) ושצריכים לעקם את הכללים.

      התלמידים, לעומת זאת, לא סובלים, אבל גם לא לומדים. במקום שישראל תהיה אומת ההיי-טק, יש לא מעט תלמידים שיש להם ציוני בגרות מספיק טובים כדי להתקבל לאוניברסיטה, ולא יודעים אפילו חשבון בסיסי. לפני כמה ימים בדקתי בחינה של סטודנט לתואר ראשון באחת האוניברסיטאות שחישב שאחד חלקי ארבע שווה שש. הורדתי לו כמה נקודות, אבל לא נורא. בעוד כמה שנים יהיה לו תואר ראשון, ואני בכלל לא אופתע אם הוא יהיה המורה למתמטיקה של הילדים שלי.

      ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי