הירושה לשר האוצר הבא: האם המחירים בשוק ימשיכו לעלות?

אין מה לומר, קשים חייו של שר אוצר בישראל. במשך כל הקדנציה שלו מנסה שר האוצר לרשום על שמו ירידה ביוקר המחייה. בכל פעם שיש שמועה שהמחירים מתחילים לעלות, השר מתחיל לאיים על חברות, להודיע שהוא יפתח את השוק לתחרות, או סתם לא לחתום על צווים, העיקר שלא יהיו דיווחים על כך שהמחירים עולים.

ופתאום, רגע לפני סוף הקדנציה, מגיע דיווח שהאינפלציה בפברואר הייתה 0.1%. זה אולי לא נשמע הרבה אבל צריך לזכור שכבר שמונה שנים שלא היה לנו פברואר עם אינפלציה מעל האפס. למי שלא זוכר, הפעם האחרונה הייתה ב-2011, שנה שהסתיימה עם אינפלציה של 2.2% ועם מחאה חברתית ברחובות. מאז אותה מחאה, כל החברות הגדולות חשבו פעמיים לפני שהן העלו מחירים.

מה שעוד מעניין, זה המרכיבים שגרמו לאינפלציה של פברואר להיות חיובית. כשמשווים את הנתונים של השנה עם שנים קודמות, רואים שזה נובע בעיקר משני דברים. הראשון הוא שמחירי הירקות והפירות עלו בחודשיים הראשונים של השנה כבר ב-5.2%. זה כמעט פי שתיים מפתיחת השנה שעברה, והשנה שעברה הסתיימה עם התייקרות של 12%, שזה לא מעט. כך שאלא אם מזג האוויר הגשום יביא ליבול מבורך של פירות וירקות בקיץ, אז עד שהשנה הזאת תגמר, מחיר של חמישה שקלים לקילו מלפפונים תהיה עסקה נפלאה.

רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

לקריאה נוספת:
הפועלים בעקבות מזרחי: מי יוביל את שוק המשכנתאות?
כלכלנים או משפטנים? ארגון הסחר העולמי מחפש עובדים ישראלים
עשור להונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה: מי המיידופים הבאים?

הדבר השני שעולה מהר יחסית זה מחירי שכר הדירה. ביחס לשנים קודמות, שכר הדירה בחודשים ינואר-פברואר כמעט ולא ירד, בעוד שבשנים הקודמות הוא בדרך כלל פתח את השנה בירידה ורק אחר כך התחיל לעלות. נכון ששר האוצר מעדיף להסתכל על מחירי הדירות ולא על מחירי השכירות, אבל הדרך הנכונה למדוד את מחירי הדיור (וכך עושה זאת גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), היא להסתכל דווקא על מחירי השכירות. הסיבה לכך היא ששכירות מייצגת שימוש בדירה למגורים בלבד, בזמן שרכישת דירה היא גם סוג של השקעה. אז כדאי שנשים לב שהנתונים של ינואר-פברואר מלמדים שגם אם העלייה במחירי הדירות די נבלמה בחודשים האחרונים, מחירי הדיור ממשיכים לעלות.

והאמת, שפברואר עם האינפלציה החיובית הוא ממש עוד לא הסוף. אנחנו עומדים רגע לפני פסח, ופסח זה הזמן שבו מתבצעות כל שנה חלק גדול מעליות המחירים. כי פסח מגיע ביחס עם האביב, וכשנכנסת קולקציה חדשה, זאת הזדמנות נהדרת לעלות מחירים, בעיקר עם הצרכנים עסוקים יותר בקניות לחג ופחות בהשוואות מחירים.

אם זה לא מספיק, אז שר האוצר ניסה למנוע את עליית מחירי החלב בפיקוח, אבל בית המשפט הודיע לו שלסרב לחתום על מסמכים בלי סיבה זה לא לגמרי חוקי, ונתן אישור למחלבות לעלות מחירים. בינתיים אנחנו עדיין לא רואים את ההתייקרויות, כי תנובה הודיעה שהיא מעכבת את העלייה עד אחרי הפסח. אל תדאגו, תנובה מנסה לייצר לעצמה יחסי ציבור, אבל הציבור יצטרך לשלם על זה אחר כך.

בקיצור, ממש תענוג לשר האוצר הבא. כי כשהוא יכנס לתפקיד, יהיה לו תירוץ נהדר למה הוא צריך לעלות את המע"מ, או לעשות כל מיני דברים לא נעימים אחרים, והכל באשמת זה שהיה שם קודם. אבל אם שר האוצר הבא לא רוצה למצוא את עצמו באותו מצב כשהוא יסיים את הקדנציה, כדאי שהוא ילמד דבר אחד משר האוצר הנוכחי. לנסות להחזיק את המחירים נמוכים על ידי ריצה אחרי כל כותרת בעיתון על מחירים שעולים יסתיים בכך שיוקר המחייה יישאר גבוה גם בעוד הרבה שנים. אם רוצים באמת להוריד מחירים, צריך להעביר כמה רפורמות עמוקות בחוקי הייבוא, אבל זה כנראה קצת יותר קשה מלרדוף אחרי כותרות בעיתון. אבל כל עוד לא יעשו את הרפורמות האלה, אז גם השר הבא ידבר על כך שמאד איכפת לו מיוקר המחייה, אבל זה לא ישנה יותר מדי כשתגיעו לקופה בסופר.

ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי