הבית נפגע בשריפה? גם בלי ביטוח יכול להיות שמגיע לכם כסף

הנחת היסוד של רבים היא כי במקרה של שריפה אם אין ביטוח בעלי הרכוש לא יקבלו אף לא שקל בודד כפיצוי, מהטעם הפשוט - שאיש אינו אחראי לכך. אולם זו טעות, שכן לרשות המקומית כמו גם לגורמים נוספים יש אחריות להסיר מפגעים משטחה ובכלל זה גם שיחים ואלמנטים אחרים שמלבים את האש. היכן מתחילה ונגמרת האחריות של הרשות, האם בכל מקרה של שריפה ניתן יהיה לקבל פיצוי וכמה כסף יקבל בעלי הרכוש הניזוק?

רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

לקריאה נוספת:
היסטוריה בבורסה: השווי של בנק לאומי עוקף את שוויה של טבע
פאלו אלטו רוכשת את טוויסטלוק מהרצליה ב-450-500 מיליון ד'
מינוי מנכ"ל לפועלים: למדו את לקחי העבר?

ההתמודדות עם אירועי חירום רחבי היקף המתרחשים בעורף האזרחי של מדינת ישראל, הן בעיתות לחימה והן בעיתות שגרה, מחייבת היערכות מוקדמת מערכתית ובין-ארגונית של גופים רבים. הרשויות המקומיות ממלאות תפקיד חיוני בהיערכותו של העורף האזרחי לכלל אירועי החירום, ובכלל זה אירועי חירום אזרחיים כמו שריפות יער וחורש, ובטיפול בהם כשהם מתרחשים. לרשות מקומית צריכה להיות תוכנית הגנה מפני שריפות, בייחוד רשויות הנמצאות בסיכון לפגיעה משריפות בשל קרבתן ליער ולחורש. עליהן להכין תוכנית ליצירת מעטפת הגנה מפני שריפות. כמו כן, עליהן להכשיר איזורי חיץ ודרכי מילוט כמו גם ליצור תשתית מים מספקת. נפח האיגום של המים צריך צריך לתת מענה הולם לרמת הסיכון שגלומה בתא השטח.

מוכנות הרשות המקומית למצבי חירום מושגת בתהליך מתמשך של תכנון, ארגון, היערכות והכשרה. כל אלה צריכים להיות מלווים בהליכי מדידה ובקרה הממפים את נקודות החוזקה והחולשה של הרשות המקומית וחושפים את הצורך בפעולה מתקנת, עצמית וחיצונית.

פקודת העיריות קובעת סמכות כללת לפיה על העירייה לעשות "כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העיריה, בריאות הציבור והביטחון בו". בנוסף לכך, פקודת הנזיקין מטילה אחריות על הרשות לפעול בסבירות ולהסיר מפגעים משטחה. למעשה, מהרגע שקיימת מודעות לנזק הצפוי ולסכנה לחיי אדם, רשויות השלטון אינן יכולות להתנער מאחריותן ולגלגלה על גורם אחר או להסתתר מאחורי הנימוק התקציבי. בית המשפט העליון כבר קבע בעבר כי "בית המשפט לא יתעלם מקיומו של תקציב מוגבל, אך מכאן ועד מתן פטור למדינה מאחריות, כל אימת שמעורבים בהחלטותיה שיקולי תקציב, הדרך ארוכה". מבקר המדינה אף כתב כי כל שיהוי בהסדרת החובה להכשיר אזורי חיץ וליצור מעטפות הגנה ליישובים ולשכונות הצמודים ליער וחורש או מוקפים בהם, עלול לעלות בחיי אדם ובנזקים לרכוש.

בתי המשפט חזרו ופסקו, כי הרשות המקומית חייבת להיות ערוכה למצבי מזג אוויר חריג, מה גם שחמסין קיצוני בחודש מאי אינו בבחינת הפתעה בלתי צפויה. לכן, על הרשות המקומית מוטלת החובה להיערך בזמן ובהתאם. הערכות משמעותה לפנות גזם ולגזום שיחים שמובילים להתפשטות מהירה של האש. היה ויתברר כי הרשות לא מלאה חובתה - ייתכן בהחלט כי ניתן יהיה לתבוע אותה. כמובן שלא כל שריפה שהתרחשה מעידה על רשלנות מצד הרשות. התובע יידרש להוכיח כי הרשות לא פעלה לאיתור מוקדי הסיכון ולא הסירה אותו.

בהנחה כי הוא מבוטח - הכתובת הראשונית אליה מגישים את התביעה היא חברת הביטוח שמבטחת בפוליסת מקיף. בהנחה כי לא נרכש כיסוי ביטוחי, ניתן לתבוע את הרשות ולקבל פיצוי לאחר שיוכח כי השריפה מקורה גם בהתרשלותה.

לא מדויק. כמובן שלבעל הרכוש יש אחריות כלפי הנעשה בשטחו. לא ניתן לצפות מהרשות להסיר מפגעים שנמצאים בתוך שטח פרטי. היא כמובן יכולה להתריע בפני בעלי השטח על הבעיה אולם במידה והשריפה ארעה גם בשל הזנחת תא השטח הפרטי - סביר להניח כי בית המשפט יקבע אחריות במידה כזו או אחרת לבעליו. לצד זאת, אם יוברר כי הרשות התריעה בפני בעל קרקע פרטית על הימצאות עשבייה עם פוטנציאל התלקחות אך זה לא פעל בנדון - במקרה של שריפה, לבעלי הבתים הסמוכים עשויה לקום עילת תביעה גם כנגדו.

גובה הפיצוי יקבע בהתאם להערכת שמאי ובכפוף לקביעת שיעור האחריות של הרשות. התביעה יכולה לכלול בין היתר פינוי הריסות, ניקוי הדירה, סיודה וחיבורה מחדש לרשתות החשמל, הטלפון, המים והביוב, וכן כיסוי להוצאות אדריכלים, שמאים, יועצים, מהנדסים וקבלנים, והוצאות משפטיות.

הכותב הוא יו"ר ועדת נזקי רכוש ושיבוב בלשכת עורכי הדין