בתקופה זו של תחילת הקיץ עצי הדובדבנים עמוסים בפירות בשלים ועסיסיים. בין אם אנחנו קונים אותם בסופרמרקט או מבקרים במטעים שמציעים קטיף עצמי חווייתי, אין ספק שאכילת דובדבנים אדומים ומתוקים היא אחד הפינוקים הכיפיים שמביא אתו חודש יוני. עם זאת, ייתכן שבעתיד יהיה קשה יותר ליהנות מדובדבנים מתוצרת הארץ. במחקר חדש שיוצג בוועידה השנתית למדע וסביבה 2019, שתתקיים באוניברסיטת תל אביב ב-20-19 ביוני, מצאו החוקרים שעליית הטמפרטורות העולמית שנגרמת בעקבות משבר האקלים תקשה מאוד על הישרדותם של הדובדבנים - ועלולה להשאיר את ישראל ללא דובדבנים ברבות מן השנים.
הדובדבן הוא עץ נשיר, כלומר עץ שמתאפיין בשלכת בסתיו. מקורו של הדובדבן, בדומה לעצים נשירים אחרים, הוא באזורים קרים, ולכן הוא התפתח כך שיוכל לשרוד חורפים קשים. בחורף נכנסים העצים לתרדמה, שכוללת בין השאר את אובדן העלים. על מנת שהעץ יתעורר מהתרדמה בסוף החורף ויתחיל לפרוח, הוא צריך "להשתכנע" שהחורף התרחש במלואו - ולכן הדבר יקרה רק לאחר שהעץ יחווה כמות מספקת של שעות קור.
גם בהשוואה לעצים נשירים אחרים, הדובדבנים נחשבים לרגישים במיוחד וזקוקים לשעות צינון רבות בכל חורף: מ-800 ועד למעל 1,000 שעות, כתלות בזן. אם העצים לא זוכים לכמות מספקת של שעות קור, מחזוריות התרדמה והצמיחה השנתית שלהם עלולה להשתבש. כשמצב כזה מתרחש, איכותם ובעיקר כמותם של הפירות שמפיק העץ נמוכות מאוד. הדבר גם פוגע בעץ לאורך זמן, ועלול לקצר את תוחלת חייו. מסיבה זו, בישראל מגודלים הדובדבנים באזורים שגובהם מעל 600 מטר (בעיקר ברמת הגולן), שבהם הטמפרטורות נמוכות יחסית.
כיום, כשמשבר האקלים מוביל לעליית טמפרטורות בישראל, קיים חשש שכמות השעות הקרות בחורף תרד - מה שעלול להוביל לכך שלא ניתן יהיה עוד לגדל עצי דובדבן ועצים נשירים אחרים בישראל.
רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן
לקריאה נוספת:
תוכנית הגזירות של האוצר לא תהיה דרמטית
"אין להם מושג, בפד!": טראמפ שוב מתנגח בבנק המרכזי
ויקטורי במגעים לרכישת רשת הסופרמרקטים התל אביבית סופר יודה
ירידה בשעות הצינון
המחקר החדש, שבוצע במסגרת עבודת המאסטר של מירי קופרמינץ מבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב, תחת הנחייתם של פרופ' הדס סערוני מאוניברסיטת תל אביב וד"ר ברוך זיו מהמחלקה למדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה, עסק בדובדבן המתוק - מין הדובדבנים הנפוץ והמוכר שנקרא גם גודגדן. החוקרים בנו תחזית למצבם של הדובדבנים בין השנים 2070-2050. לשם כך הם הסתמכו על נתוני לבלוב ופריחה ממטע הדובדבנים שברמת מגשימים, על נתוני אקלים מתחנה מטאורולוגית סמוכה למטע ועל תחזיות מטאורולוגיות אזוריות (שכוללות בין השאר את הטמפרטורות השעתיות הצפויות).
כשהחוקרים בחנו את מצבם הנוכחי של הדובדבנים, הם מצאו שלאורך 20 השנה האחרונות הפירות נהנו מתנאים טובים יחסית: אמנם הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בקצב של כחצי מעלה בעשור, אבל עלייה זו התבטאה בעיקר בחודשי הקיץ, והדובדבנים קיבלו כמות מספקת של שעות צינון בחורפים הקרירים.
עם זאת, העתיד לא צופן טובות עבור הדובדבנים. על פי תוצאות המחקר, בין השנים 2070-2050 צפויה ירידה של 20 אחוז בשיעור שעות הצינון שיצטברו בחלק המשמעותי של העונה (נובמבר עד סוף ינואר) בהשוואה למצב ב-20 השנה האחרונות. עקב כך, בלפחות 9 מתוך 20 השנים שנבדקו לא תצטבר כמות הצינון שקריטית להצלחת יבולי הדובדבנים. לשם השוואה, בעשרים השנה האחרונות הדבר התרחש בשתי שנים בלבד.
אמנם המחקר הנוכחי עוסק בדובדבנים בלבד, אבל גם עצי פרי נפוצים ואהובים אחרים, כמו התפוח והשזיף, משתייכים לקבוצת הנשירים וזקוקים לשעות צינון. כיום לא ידוע כיצד עצים אלה יושפעו מעליית הטמפרטורות שצפויה באזורנו, אבל המדענים מתקשים להיות אופטימיים. "השינוי האקלימי מהווה איום גדול מאוד על החקלאות המקומית ועל חסינות (resilience)המדינה בפני השינוי האקלימי", אומרת קופרמינץ.
לפתח זנים חדשים
מה ניתן לעשות כדי להמשיך ולגדל דובדבנים בישראל גם בעתיד? לדברי קופרמינץ, אין אמצעי קיים שבו יכולים החקלאים בישראל להשתמש כדי לפצות על המחסור המשמעותי בקור חורפי הצפוי עוד כ-20 שנה והחיוני לגידול עצי הפרי, זאת מכיוון שכבר היום החקלאים משתמשים בשיטות ההתמודדות הקיימות על מנת שהעצים יתנו פרי באיכות ובכמות המיטבית באקלים הישראלי. שיטות אלה כוללות בין השאר ריסוס תכשירים שוברי תרדמה, שימוש ברשתות צל בקיץ ואמצעי גיזום מיוחדים. "בארצות אחרות, בהן מגדלים גידולים רגישים לטמפרטורה, מציעים כפתרון (למשל לגידולי קפה) להעביר את הגידולים למיקום גבוה וקריר יותר", היא מספרת. "לנו בישראל אין אפשרות כזו".
לדברי קופרמינץ, ייתכן שהאסטרטגיה הטובה ביותר תהיה לפתח זני דובדבנים חדשים. "יש צורך לפתח זנים שיהיו עמידים יותר לחום ושידרשו פחות קור חורפי", היא אומרת.
מתן מענה והסתגלות לאתגרים שמציב משבר האקלים בפני גידול מוצרי מזון רבים ביניהם פירות, דורשים מחקר רב, ניתוח סיכונים ותכנון מוקדם. "היום אין מספיק השקעה במחקר מתאים בישראל", אומרת קופרמינץ. ב.
קופרמינץ קוראת למקבלי ההחלטות להתעורר, לפני שיהיה מאוחר מדי - ודובדבנים טעימים כבר לא יהיו עניין שבשגרה בחודשי הקיץ. "יש מעט עניין בציבור הרחב בהשלכות של המשבר האקלימי. אולי לכן המדינה ומוסדותיה כמעט ולא נוקטים עמדה, מתכננים או קובעים מדיניות בתחום המשבר האקלימי והשלכותיו", מסכמת קופרמינץ. "השינויים האקלימיים כבר קורים והשפעתם תלך ותחמיר בעתיד הנראה לעין. הם צפויים להשפיע על חיי כל אחד מאיתנו ולא לטובה. לכן חייבים לתת תשומת לב ומיקוד לבניית מדיניות לטיפול בכל היבטי המשבר".
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה