עזרה לסביבה? בנייה ירוקה גם תזניק לכם את העסק

בימי הרודן האיטלקי בניטו מוסוליני שימשה "השביתה האיטלקית" כאמצעי מחאה נגד תנאי העסקה גרועים והתבטאה בהאטת קצב העבודה - כלומר, בפגיעה בפריון העבודה של העובדים. אך לא צריך להרחיק לפאשיזם האיטלקי במהלך המאה ה-20 כדי להבין ששביעות רצון ממקום העבודה תורמת לתפוקת העבודה, באמצעות הגברת המוטיבציה והמחויבות למקום העבודה. בין הגורמים המשפיעים על שביעות רצון ממקום העבודה ניתן למנות את יחס המעסיק לעובדים, את הקשר בין העובדים לבין עצמם, את התנאים הסוציאליים - וגם את התנאים הפיזיים והסביבתיים במקום העבודה.

בעולם המערבי בני אדם מבלים כמעט 90 אחוז מזמנם בתוך מבנים (מבני מגורים, מקומות תעסוקה ואתרי פנאי). מבחינה בריאותית, פנים הבניין מזוהם יותר מאשר מחוצה לו, צפיפות המזהמים (כמות החלקיקים המזהמים בכל מטר רבוע) בתוך מבנים גדולה בין פי שניים לפי חמישה מאשר מחוץ למבנים, מצב שעלול לגרום לעלייה בהעברת מחלות. מבחינה פסיכולוגית, נמצא כי שהייה ארוכה במבנים משפיעה על מצב-הרוח של יושביהם, עד כדי כך שבכוחן של חמש דקות בלבד של התאווררות מחוץ לבניין באמצע היום לשפר את מצב הרוח.

שהייה בתוך מבנים עלולה, אפוא, לפגוע ביעילות העובדים, בערנותם, בבריאותם, במספר השעות שבהן הם נמצאים בעבודה ובשביעות רצונם מעבודתם.

דמיינו לעצמכם עובדת שיושבת במשרד ללא חלון, שהמזגן בו לא מקרר או לא מחמם מספיק את החדר, שהקירות בו דקים ואינם מבודדים טמפרטורה או רעש. בבניין מולה, לעומת זאת, יש עובדת שיושבת בחדר עם חלון למפנה דרומי המקבל אור טבעי, עם מזגן שמתאים עצמו באופן אוטומטי לטמפרטורת החדר ועם קירות המבודדים ביעילות את החום והרעש. בקיצור, מרחב עבודה שקט ונוח. לו יכלו שתי העובדות לבחור אחת מבין שתי האפשרויות, היש ספק שהעובדת הראשונה היתה חוצה את הכביש לבניין השני?

רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

לקריאה נוספת:
עד כמה שוק הבוטקאמפס המשגשג באמת עובד?
האופנה בקריסה? אף אחד לא סיפר למותגי הספורט הבינלאומיים
דוחות האוצר חושפים: כך נולד הגירעון התקציבי של 2018

אחד הפתרונות המוצעים כדי להתמודד עם חסרונות תכנון לקוי של מבנים הוא "בנייה ירוקה", מונח שבשנים האחרונות הפך שגור בפיהם של קבלנים, יזמים וגורמים סביבתיים שונים ושמתייחס לשיטת בנייה כוללנית ששואפת למזער נזקים סביבתיים של תהליך הבנייה ואף להיטיב עם הסביבה והאוכלוסייה בכל שלבי התכנון, הבנייה והאכלוס של בניינים. יישום בנייה ירוקה בבנייני משרדים טומן בחובו פוטנציאל לתועלות כלכליות ישירות רבות, בהן הפחתת שימוש באנרגיה, חסכון במים, הפחתה בעלויות סביבתיות, הפחתה בעלויות אחזקה וטיפול, ותועלות עקיפות, כמו חסכון שנוצר דרך עלייה בפריון עבודה ובריאות העובדים.

מחקר ישראלי חדש מהאוניברסיטה העברית בירושלים מצא כי עובדים המועסקים בבניין משרדים שעומד בתקן הישראלי לבנייה ירוקה (ת"י 5281), מרוצים מסביבת העבודה הפיזית באופן מובהק ב-21 אחוז יותר מעובדים שמועסקים בבניין רגיל.

המחקר בחן את הקשר בין סוג הבנייה ושביעות הרצון ממקום העבודה של עובדים במשרדי ממשלה בערים שונות בישראל והתבסס על מסד נתונים מרשים בהיקפו, המושתת על סקר שביעות רצון שבוצע על-ידי נציבות שירות המדינה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושנערך בקרב למעלה מ-40 אלף עובדים במגזר הציבורי. בסקר נבחנו פרמטרים רבים הכוללים את שביעות רצון העובדים מהסביבה הפיזית במשרדם. באמצעות חיתוך נתוני הסקר עם רשימת הבניינים הירוקים של המשרד להגנת הסביבה ניתן היה להשוות בין המשיבים בבניינים ירוקים לכאלה בבניינים "רגילים" - כלומר, ללא התקן לבנייה ירוקה.

מעבר להשפעה על מצב הרוח, לשהות במשרד "ירוק" יש השפעה עקיפה גם על תפוקת העובד במקום העבודה. פריון עבודה מודד את יעילות העובדים במשק ואת ניצול המשאבים (זמן, מקום ושכר) לצורך יצירת תוצר. במחקר החדש נמצא שסביבת העבודה והאלמנטים ה"ירוקים" משפיעים לטובה על פריון העבודה דרך העלאת המוטיבציה והנוכחות של העובדים.

תוצאות המחקר מתאימות לממצאי מחקר אחר של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה משנת 2013, שבו נסקרו מחקרים הנוגעים להשפעתו של בניין הבנוי על פי התקן לבנייה ירוקה על בריאות ופריון העבודה של העובדים בו. במחקר זה נמצא שמשתמשים של מבנים "רגילים" מדווחים לעתים כי בעת שהייה ממושכת במשרד הם חשים בתסמינים בריאותיים שליליים הגורמים לירידה בתפוקה האישית בעבודה. כאשר יש ריבוי של דיווחים מסוג זה המצב הופך לתופעה המכונה "תסמונת הבניין החולה" (SBS).

"מחקרים מהעולם מראים מגמה מאוד ברורה של הפחתת ימי מחלה בכל סוגי הבניינים הירוקים", אומר אדריכל רוני דניאל מהמועצה הישראלית לבנייה ירוקה. "זה הגיוני משום שאנשים מגיבים לסביבה בה הם נמצאים, ואם הסביבה לא מותאמת לצורכיהם זה משפיע על הבריאות ולא פחות מכך, על התחושה שלהם - אדם שנוח לו ונעים לו יהיה יותר בריא".

ברמה המקרו-כלכלית, העלאת פריון העבודה הוא יעד מרכזי במשק, כזה שמשקף את יעילות העבודה במשק הישראלי. בניית בנייני משרדים ירוקים שבתכנונם נלקחה בחשבון הסביבה הבריאותית של העובדים יכולה להעלות את הפריון במשרד הירוק ובסופו של דבר, במשק כולו.

בשנת 2014 אישרה הממשלה לקדם בנייה ירוקה בישראל תחת החלטת ממשלה. בהמשך להחלטה זו הפכה הממשלה לגורם מוביל שוק שביכולתו לצמצם את ההשפעה הסביבתית של פעילותה על ידי בניית בנייני ממשלה תוך שימת לב לאלמנטים סביבתיים. בהמשך לכך, מינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר יצר הנחיות מפורשות במכרזי הרכש והשכירות המחייבות את המבנים החדשים הנבנים לשימוש הממשלה להיבנות בתקן לבנייה ירוקה. דוגמה זו מראה כי כאשר המגזר הציבורי ממקד את עיסוקיו, הוא מצליח להיות חלוץ ומוביל בתחום כה שמרני כמו בנייה.

"הבנייה הציבורית מהווה גורם שוק משמעותי, ובמידה רבה מכתיבה את הסטנדרט גם לבנייה הפרטית", אומר מנהל תחום בנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה, אדריכל רן אברהם. "זו הסיבה שכיום מרבית חברות הנדל"ן למשרדים ומסחר אינן בונות שלא בבנייה ירוקה, מכוון שאינן מעוניינות לאבד שוכר יציב וגדול - הממשלה. אלו פעולות שמבצעות ממשלות בכל העולם ושקשורות לתפיסה רחבה של אחריות סביבתית באמצעות רכש ציבורי ירוק. בדרך זו מאותתת הממשלה לשווקים בכיוון בו היא מעוניינת לרכוש מוצרים ושירותים בעתיד הקרוב והרחוק".

ואכן גם במגזר הפרטי, חברות מתחילות להפנים את התועלות של הבנייה הירוקה במשרדים. בבניין של "הבנק הבינלאומי" בראשון לציון, למשל, בוצע תכנון שמנצל באופן אופטימאלי חימום אוויר פסיבי, מלבד זאת, נבנתה מערכת ליצור אנרגיה סולארית על דופן המבנה. בבניין משרדים של "אמות אטריום" ברמת גן, נעשה מאמץ מרבי לאפשר זרימה של אוויר טבעי ברחבי המשרדים, ובנוסף, ניתן דגש על בידוד רעש בעזרת בניית קירות אקוסטיים איכותיים.

משרדים אלו בנויים באופן שמיטיב עם העובדים, מאפשר להם ליהנות מאוויר, מים וסביבת עבודה איכותיים יותר. גם התאגידים הבינלאומיים החלו לבנות לפי סטנדרטים של בנייה ירוקה - גוגל, אינטל, מובילאיי ועוד חברות גדולות מתכננות את המבנים שלהם באופן שיאפשר לעובדים סביבת עבודה מיטיבה וירוקה.

"המשאב העיקרי של חברות עתירות ידע זה כוח אדם - כ-90 אחוז מההוצאות שלהם הן על כוח אדם", אומר דניאל. "חברה עם מתכנתים שמשתכרים עשרות אלפי שקלים רוצה שהם יתפקדו טוב ויהיו הכי פרודוקטיביים שאפשר. זו לא מגמה שנראית רק בהייטק, אלא גם בתחום החינוך, אנו רואים מחקרים על כך שבנייה ירוקה משפיעה גם על תלמידים ועל הציונים שלהם. יש תנועה חזרה של לשים את האדם במרכז, ובנייה ירוקה מנסה לעשות זאת".

אף על פי שנעשו צעדים, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי כדי לעודד בנייה ירוקה, יש עוד לאן לשאוף. התקן לבנייה ירוקה עדיין וולנטרי בישראל, ומלבד רשויות מקומיות חזקות (פורום ה-15), שבכל מקרה בונות בשטחן בניינים איכותיים יותר, רשויות מקומיות בפריפריה לא חוות את יתרונות הבנייה הירוקה. אם התועלות הישירות שנובעות מבנייה ירוקה, כמו חיסכון בחשמל ובמים, לא שכנעו את מקבלי ההחלטות לחייב את התקן בישראל, אולי המחקר החדש, שמראה שבבניינים אלה עובדים יותר מרוצים ואף יותר יעילים מאשר בבניינים "רגילים" יעשה את העבודה.

הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"