תתעקשו מול הבוס: מה היתרונות של קרן השתלמות?

רבים מהעובדים בישראל אינם מודעים לזכויותיהם ולכן אינם נהנים ממרבית ההטבות והזכויות שמגיעות להם במסגרת עבודתם. אחת מההטבות הללו היא קרן השתלמות. קרן השתלמות היא אפיק חיסכון לטווח בינוני שאת הכסף בה ניתן לפדות לאחר 3 שנים לטובת השתלמות מקצועית או לאחר 6 שנים לטובת כל מטרה. זהו אפיק החיסכון היחיד שקיים לטווח הבינוני אשר זוכה להטבות מס משמעותיות מצידה של המדינה ולכן מהווה אפיק חיסכון אטרקטיבי במיוחד. הטבה משמעותית נוספת שניתנת לעובדים שקרן ההשתלמות ניתנה להם מהמעסיק היא שעל כל שקל שהעובד חוסך, המעסיק מפקיד לרוב 3 שקלים - לפי מה שסוכם בין הצדדים.

בעבר קרן ההשתלמות ניתנה רק למורים לטובת השתלמויות הוראה אך עם השנים היא הורחבה למגזרים נוספים ובשלב האחרון היא הורחבה לעובדים מהמגזר הפרטי. כיום כל עובד, מכל מגזר באשר הוא, יכול לקבל קרן השתלמות.

נהוג לחשוב שקרן השתלמות ניתנת רק לעובדים המאוגדים כמו עובדי המדינה או עובדי החברות הממשלתיות וכן לעובדים במקומות עבודה בהם קיים ועד עובדים משפיע, אך גם עובד מהשורה הצפוי להתחיל לעבוד בחברה שעובדיה אינם מאוגדים יכול להשיג לעצמו קרן השתלמות אם יצויד בכלים הנכונים. העובד יכול לבקש מהמעסיק במשא ומתן על תנאי העסקתו שיפחית את השכר המוצע לו בסכום מסוים ובמקביל שהמעסיק יפקיד את סכום ההפחתה לקרן השתלמות. למשל, אם העובד קיבל הצעת שכר של 15 אלף שקלים, הוא יכול לבקש להוריד את שכרו ל-14 אלף שקלים ואת אלף שקלים הנותרים שהיו אמורים להיות משולמים לשכרו, המעסיק יפקיד לקרן השתלמות. המעסיק מעדיף את האפשרות הזו כי התשלומים שהוא משלם עבור העובד לביטוח לאומי וביטוח בריאות יפחתו וההטבה הגלומה לעובד בדרך זו עדיפה על פני שכר גבוה יותר.

רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

לקריאה נוספת:
באיזה מקום ישראל? דוח הפחתת הרגולציה ל-2018 יוצג לממשלה
הזאב מוול סטריט הופך לכבש: הרשויות סוגרות על מעלימי מס
פייסבוק, מלחמת הסחר או האבוקדו במקסיקו: למה זינק הביטקוין?

קרן השתלמות היא למעשה הדרך היחידה שנתונה לרשות העובד לחסוך היום במדינת ישראל לטווח הבינוני ובמקביל ליהנות מהטבות מס משמעותיות מהמדינה. הטבות המס הללו מתקבלות לעובד בשתי דרכים. ראשית, כספי המעסיק שהופנו כאמור לטובת קרן ההשתלמות ינוכו משכר העובד כך שהוא ישלם פחות מס הכנסה כי ההכנסה, לצורך חישוב המס, פחתה בגובה הפקדת המעסיק. כלומר בעבור הסכום שהעביר המעסיק לחיסכון של העובד, לא ישולם מס.

אם נחזור לדוגמא המספרית בה העובד ביקש להוריד את שכרו ב-1,000 שקלים לטובת הפקדתם בקרן השתלמות: נניח שמדובר בעובד רווק בלי ילדים המשתכר 15 אלף שקלים לחודש. במקרה זה תשלומי העובד למס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות יעמדו על 2,826 שקלים. אך במקרה שאותו עובד ביקש להפחית את שכר הברוטו שלו ב-1,000 שקלים שאותם המעסיק יפריש לקרן ההשתלמות שלו - התשלומים אותם יעביר למס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות יהיו 2,455 שקלים בלבד. עם זאת, חשוב להדגיש שהפחתת השכר ל-14 אלף שקלים מורידה את השכר הקובע להפרשות הפנסיוניות.

כן. ההטבה השנייה פחות נראית לעין אך היא מאוד משמעותית במיוחד בחיסכון לטווח בינוני-ארוך. במדינת ישראל מס רווח ההון עומד על 25% על הרווחים הריאליים שהושגו. כלומר, אם בקרן ההשתלמות הופקדו 1,000 שקלים כל חודש למשך 15 שנה בהנחת תשואה סבירה של 5% בשנה יצטברו לעובד רווחים של 86 אלף שקלים עליהם הוא לא ישלם מס. לעומת זאת במסלולים אחרים החייבים במס רווח הון העובד היה משלם 21.5 אלף שקלים. דוגמא זו מניחה 0% דמי ניהול ואינפלציה אפסית אך היא ממחישה את ההטבה.

לצורך הטבות המס המדינה מאפשרת להפקיד עד 10% משכר הברוטו של העובדים לקרן השתלמות (בחלוקה של עד 2.5% חלק עובד ועד 7.5% חלק מעסיק) והיא גם קבעה שכר תקרה לטובת ההטבות שעומד כיום על כ-16 אלף שקלים. את הפטור ממס רווחי הון לאורך כל תקופת החיסכון יהיה ניתן לקבל אם פדיתם את הכספים רק לאחר לפחות שש שנים מפתיחת החיסכון, או לאחר כשלוש שנים רק אם זה לטובת השתלמות מקצועית.

בהחלט ניתן להפקיד מעבר לתקרה המותרת אך הפקדות מעבר לתקרה המותרות לא יהיו מוכרות לצרכי הטבות המס שתיארנו כאן.

כמובן. קיימים יתרונות רבים ומשמעותיים נוספים. למשל, העובד יזכה לכך שכספי החסכון שלו ינוהלו על ידי מנהלי השקעות מקצועיים בבתי ההשקעות אשר מומחיותם בניתוב את החיסכון בין אפיקי ההשקעה השונים. יש לכך יתרון מובהק.

יתרון נוסף הוא השקעה בנכסים לא סחירים. בשנים האחרונות, שוררת ריבית נמוכה במשק ולכן קשה יותר להשיג תשואה סולידית דרך אפיקים סחירים. דרכם של מנהלי ההשקעות להתגבר על קושי זה היא, בין היתר, השקעה בנכסים לא סחירים (כמו נדל"ן בארץ ובחו"ל, השקעה בחברות פרטיות ועוד) אשר יניבו תשואה טובה יותר בסיכון דומה. השקעה בנכסים לא סחירים אפשרית בעיקר בחסכונות לטווחים ארוכים שכן הם אינם נזילים (או נזילים פחות) ולכן ניתן להשקיע בהם. לכן, המומחים בבתי ההשקעות יכולים להשקיע את כספי קרנות ההשתלמות של הציבור בנכסים לא סחירים שכן החיסכון בהן נשאר למשך שנים. בדרך זו "זוכים" כספי העמיתים לתשואות גבוהות שבאפיקים אחרים היה קשה יותר להשיג.

כמו כן להשקעה בקרן השתלמות גם יתרונות צרכניים. כך, למשל, ניתן לקחת הלוואה על חשבון קרן ההשתלמות בתנאים אטרקטיביים".

"אם אתם עצמאים אתם בהחלט רשאים גם להפקיד לטובת קרן השתלמות וליהנות מהטבות המס. כל שעליכם לעשות הוא לבחור קרן השתלמות ולהפקיד בה עד סוף השנה את הסכום המותר להשקעה בכל שנה. לא חייבים להפקיד כל חודש אך חייבים להפקיד עד סוף השנה. יש לשים לב שתקרת החסכון לטובת הורדת חבות המס בקרנות השתלמות הינה עד 4.5% מתקרת הכנסה השנתית שנקבעה על 264 אלף שקלים בשנה נכון לשנת 2019. כלומר, ניתן להפקיד עד 11,880 שקלים שיוכרו כהוצאה מוכרת לטובת מס הכנסה. רווחי הון שנצברו בקרן יהיו פטורים ממס רווחי הון עד לסכום הפקדה שנתית של 18.5 אלף שקלים והכספים נמשכו לאחר 6 שנות ותק (או לאחר 3 שנים במשיכה לצורך השתלמות או לימודים)".

אין להקיש מדוגמא מספרית שניתנה כאן לגבי כדאיות המהלך עבורכם. לכל אחד יש נתונים אישיים וזה עשוי להשתנות מאדם לאדם. לכן רצוי לבחון אם הרעיון שמובא כאן מתאים לגביכם מול נציגי בתי ההשקעות.

אין לראות באמור בנתונים אלו משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.

הכותב הוא מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות