כך תוכלו להשקיע חכם בעידן של אקלים משתנה

משבר האקלים מייצר שלל סיכונים בפני משקיעים והם נדרשים להשתמש בכלים חדשים על מנת לנהל אותם באופן מושכל - בעולם, וגם בישראל

ד"ר אבי לובצ'יק, זווית
רויטרס

(בווידאו: שריפות באוסטרליה)

בעת שהותי בוועידת האקלים במדריד, בדצמבר האחרון, השתתפתי בכנס כלכלי בשולי הוועידה שעסק בתחום ניהול הסיכונים בעידן של משבר אקלים. רוב משתתפי הכנס ייצגו חברות השקעות, חברות ביטוח וחברות טכנולוגיה בעיקר מאירופה ומארצות הברית, המספקות או קונות שירותים בתחום זה. המסר שעלה מהכנס היה ברור: בעולם הפיננסי המתקדם, המשלב שיקולי השקעה וניתוח סיכונים, יש צורך בהבנה של הצד המדעי ביחד עם כלים אנליטיים כדי לספק תשואה המחשבת את שיקולי האקלים הטמונים בה.

כך למשל, חברת הנפט הסעודית "ארמקו", שהונפקה לפני כחודש בשווי דימיוני של 1.7 טריליון דולר, ככל הנראה לא תיהנה מתשואות גבוהות בעידן של שינוי משקי האנרגיה והמעבר לעולם של אנרגיה מתחדשת. והיא לא לבד: לצידה נמצאים שוק הרכבים המונעים על בנזין וסולר, שווקי תיירות ואתרי סקי שיושפעו משינוי אקלים, ושווקים נוספים אחרים.

עוד בוואלה! NEWS

לא רק מובילי מים: כמה שווים לנו הנחלים בישראל?

לכתבה המלאה

הים עולה, ואיתו הפרמייה

שלל סיכונים עומדים בפני משקיעים בכל הקשור לשינוי האקלים. למעשה, קיימים שלושה סוגים שונים של סיכונים: סיכונים פיזיים כתוצאה מאירועי מזג אוויר קיצוניים, סיכוני חבות תאגידית כנגד תביעות (liability) וסיכון בשינויי רגולציה במעבר לכלכלת דלת פחמן (Transition risk).

סיכונים פיזיים יכולים לנוע על הטווח של פגיעה בנכסים פיזיים כתוצאה משינוי אקלים, ירידה בתנובת גידולים חקלאיים כתוצאה מהצפות או אירועי יובש ארוכים ושווי של מחירי סחורה בעולם של חוסר ודאות אקלימית. דוגמה לכך ניתן לראות בחברות ביטוח למשכנתאות בפלורידה, שמגלמות כבר היום מחירי פרמיה גבוהים יותר לנכסים הקרובים לקו הים שעלולים להיפגע כתוצאה מעליית מפלס מי הים בעקבות שינויי אקלים. דוגמה נוספת ניתן לראות מהימים האחרונים בארץ, שבה חברות הביטוח ייאלצו לשלם סכומי כסף משמעותיים למבוטחיהן כתוצאה מירידת גשמים עזה, שצפויה להתרחש בתדירות ובעוצמה גדולות יותר עקב שינויי האקלים.

סיכוני חבות תאגידית, לעומת זאת, נוגעים לפרטים או לאוכלוסיות אשר יסבלו מנזקי שינוי האקלים ויחפשו פיצוי מבעלי האחריות. באופן עקרוני ניתן לייחס סיכון זה לחברות מזהמות או גופי השקעה אשר מחזיקים מפעלים שפולטים כמויות גדולות מאוד של גזי חממה ועלולים למצוא את עצמם נתבעים על ידי הגופים הניזוקים. פירמת עורכי הדין הבינלאומית Clyde & co מצאה כי רק בשנת 2019 הוגשו כ-1,200 תיקים ב-30 בתי משפט ברחבי העולם הנוגעים לנזקים ישירים משינוי אקלים, ביניהם באוסטרליה, ברזיל, קנדה, גרמניה ועוד. מרבית התביעות התנהלו בין ערים כנגד חברות דלקים אשר נתבקשו לפצות על נזקי האקלים ונזקי הזיהום שהן גרמו.

בנוסף, משקיעים חושפים את עצמם לסיכונים שנובעים משינויים רגולטוריים. סיכונים אלו משויכים לשינוי המתמיד ברגולציה כחלק מהתמודדות עם שינויי האקלים. לשינויים הרגולטורים יש את הפוטנציאל להעריך מחדש את אופי פעילותן של חברות ואף את הערכת השווי שלהן. לדוגמה, חברות שאינן מנהלות את ההשלכות האקלימיות של פעילותן יכולת לסבול מירידה במכירות בגלל דרישת לקוחות הקצה שלהן ובאופן זה להיות מושפעות מירידת ערך החברה. בהיבט זה, ניתן לראות מגמה של יותר ויותר משקיעים המחפשים "השקעות אימפקט" כחלק מניהול תיק הפרוטפוליו שלהם וזונחים השקעות בחברות מזהמות, דבר אשר מוביל לירידת ערך המניה של חברות אלו.

עוד בוואלה! NEWS

הסוף לאי הפלסטיק? הפטנט שיאפשר מחזור מוחלט של החומר

לכתבה המלאה
חברות הביטוח כבר העלו את מחיר הפרמיה באזורי החוף בפלורידה (צילום: אימג'בנק GettyImages)

שינוי המגמה העולמי חייב לחלחל גם בישראל

באופן לא מפתיע, ישנה עלייה במספר נותני השירותים והפלטפורמות המקוונות אשר מאפשרות למוסדות פיננסיים ולמנהלי נכסים ליישם מתודולוגיות שמתיימרות להכליל את הסיכונים הקשורים בשינויי אקלים בתוך הליך קבלת ההחלטות בהשקעות. בין החברות המתמחות בניתוח סיכונים אלו ניתן לראות בעיקר כלים של חברות אמריקאיות ואירופיות כדוגמת Moddy's, S&P ו-DWS הגרמנית.

בישראל, כלים אלו כמעט ולא מיושמים בתאגידים הגדולים ולא מהווים גורם משמעותי בקבלת החלטות בגופים פיננסיים או בחברות ניהול נכסים. הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות: למשל, חוסר מודעות וחוסר דרישה מצדם של המשקיעים בישראל ליישום של כלים אנליטיים אלו כחלק מניהול הסיכונים. גורם נוסף הוא שהרגולציה הישראלית מתמקדת בעמידה ביעדים סביבתיים של פליטות מזהמים לאוויר וטיפול בשפכים, ופחות בהיקף פליטות גזי חממה לאטמוספירה והשפעתם על שינוי האקלים. לבסוף, עצם העובדה שעיקר ההשקעות של גופים מוסדיים מופנית לתעשייה עתירת הידע (אף על פי שגם לחברות עתירות הידע טביעת רגל פחמנית משמעותית בצריכת חשמל ושינויי הרגלי צריכה עולמיים).

שינוי המגמה העולמי חייב לחלחל גם למוסדות פיננסיים ישראליים. המודעות ההולכת וגוברת בקרב הציבור והדרישה מצד המשקיעים, יחייבו את השימוש בכלים אלו ויהוו גורם משמעותי בקבלת החלטות עסקיות גם בישראל.

ד"ר אבי לובצ'יק הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי בקרן הון סיכון Capital Nature ומתמחה בהשקעות וניתוח סיכונים בתחומי אנרגיה וקיימות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully