פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם הממשלה בכלל תוכל להתמודד כלכלית עם משבר הקורונה?

      משבר הקורונה גורם לנזק עצום לכלכלה ולאזרחים ובכלל לא בטוח שהממשלה יכולה בכלל להתמודד איתו ולסייע לאזרחים. את המחיר ישלמו כנראה גם הילדים שלנו

      האם הממשלה בכלל תוכל להתמודד כלכלית עם משבר הקורונה?
      צילום: הגר נינו, בית החולים הלל יפה, ועד עובדי נמל חיפה עריכה: עמית שמחה

      (בווידאו: נערכים לסגר מלא)

      הקורונה משאירה את רובנו בבית, וזה אומר שיש לא מעט אנשים שהפכו פתאום מובטלים, או סתם הוצאו לחופשה ללא תשלום בניגוד לרצונם. בנוסף, יש גם לא מעט עסקים שנפגעו - למעשה אין כמעט עסק שלא נפגע בצורה כזאת או אחרת. וכמובן שמה שכל אחד מאלו שנפגעו רוצה, בין אם אלו אנשים פרטיים או מנהלים של חברות, זה שמישהו יציל אותו. וכשכולם רוצים שמישהו יציל אותם, יש רק כתובת אחת זמינה: הממשלה. הבעיה היא שהממשלה לא באמת יכולה להציל אף אחד.

      הממשלה לא יכולה להציל אף אחד כי לממשלה אין כסף שלה. הכסף היחיד שיש לממשלה זה הכסף שהציבור נותן לה - קוראים לזה מסים. לכן כשחלק גדול מהציבור מבקש מהממשלה שתציל אותו, הוא בעצם מבקש שהממשלה תיקח ממנו כסף כדי להחזיר לו אותו אחר כך. זה לא נשמע כל-כך יעיל וזה באמת לא מאוד יעיל. כי כשהממשלה לוקחת כסף היא אף פעם לא מחזירה בדיוק את אותו הסכום: חלק לא כל-כך קטן הולך עבור משכורות לפקידים שצריכים לנהל את התהליך של לקחת את הכסף, עוד חלק הולך לשלם לפקידים שצריכים לנהל את התהליך של להחזיר את הכסף, ועוד קצת כסף פשוט נעלם לו באמצע.

      לכן במקום לחכות שהממשלה תציל אותנו, כלומר לחכות שהממשלה תיקח מאיתנו כסף כדי להחזיר לנו חלק מהכסף שלקחו מאיתנו קודם, עדיף היה לבקש מהממשלה שתפסיק לקחת. או שלפחות תיקח קצת פחות: הדרך הכי פשוטה שבה הממשלה יכולה לסייע לציבור היא לקחת פחות מיסים. זה ישאיר לאנשים יותר מה שיש להם, ויאפשר להם להסתדר יותר זמן גם אם אין להם הכנסות.

      הבעיה עם האפשרות הזאת זה שהיא ישימה רק בתנאי שהממשלה תתחייב לצמצם את ההוצאות שלה. זה לא שחסר מאיפה לצמצם - יש הרבה שומנים גם בביטחון, גם בהרבה מקומות אחרים, שלא לדבר על העובדה שלמרות שנתניהו אוהב לדבר על כך שצריך לצמצם את המגזר הציבורי, בתקופתו כראש הממשלה הענף שגדל הכי מהר זה משרות ממשלתיות.

      אבל אני לא רואה את הממשלה ממהרת לצמצם - הרבה יותר קל להוציא כסף בזמן משבר, הרבה יותר קשה לצמצם. לכן את מה שהממשלה הולכת להוציא, אנחנו (ואולי גם ילדינו) נשלם בעתיד, כי הלוואות שהממשלה לוקחת, אני ואתם צריכים להחזיר.

      אז אם כבר הממשלה הולכת להוציא כסף ואני ואתם נצטרך להחזיר, בואו נקווה שהיא תשתמש בכוח שלה כדי לחלק את הנטל באופן יותר שוויוני. היא יכולה לעשות את זה בשתי דרכים. הראשונה, לקחת יותר מסים ממי שלא נפגע ולהעביר את הכסף למי שנפגע יותר. הבעיה היא שעד היום הממשלה לא הראתה כישרון רב בלעשות דברים כאלה, ולכן אני חושש שבסוף כולם פשוט יסבלו יותר.

      הדרך השנייה היא להעביר חלק מהנזק מעכשיו לעתיד: כלומר הממשלה תגדיל את החוב שלה היום כדי לעזור לאזרחים, והאזרחים יחזירו את החוב בעתיד, כשהמצב יחזור לנורמלי. הבעיה עם האפשרות הזאת היא שגם היום, אחת הסיבות שהופכת את המשבר הזה לכל-כך מסוכן היא שלחברות ואנשים רבים יש הלוואות גדולות שהם צריכים להחזיר. אם גם הממשלה תכנס לחובות, זה יאיץ את הכניסה לחובות גם של כל השאר. ואם יבוא עוד משבר בשנים הקרובות - מה יקרה אז? לכן, כל עוד הממשלה מגדילה הוצאות בלי להתחייב לצמצם אותן מיד בסוף המשבר, אל תתפלאו כשהמשבר הבא יגיע, והנפילות בשווקים יהיו אפילו יותר גדולות.

      ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר אילן