רק רגע, למה בעצם אנחנו צריכים להציל את אל על?

לפני כשבוע קיבלתי שיחת טלפון מרונן. ציפיתי לשמוע משהו בענייני עבודה. פתאום הוא מפתיע אותי: "שמחתי לשמוע שאתה קונה מניות באל-על." אני דווקא לא ידעתי שאני עושה משהו כזה, אז שאלתי אותו למה שאקנה מניות בחברה שפושטת רגל. אז הוא הודיע לי שאני אולי לא עושה את זה, אבל המדינה עושה את זה בשבילי, שזה בערך אותו הדבר.

"לא נורא," אמרתי לו. "היא כבר הייתה פעם בידי המדינה. זה לא היה כל-כך נורא." "מה אתה מדבר," הוא ענה לי. "כשהיא הייתה של המדינה, הם התנהגו יותר גרוע מרשות שדות התעופה. שביתות כל יומיים. למה אני ואתה צריכים את זה? הרי נניח שההנהלה תסכם עם ועד העובדים שהם מקצצים 30% מהשכר לצורכי התייעלות ובגלל וירוס הקורונה. מה יהיה בעוד שנה כשיחזרו לטוס באופן מלא? מה שיקרה זה שבשיא הקיץ, עם מיליון ישראלים מפוזרים בכל העולם, הוועד ייזכר לשבות עד שיחזירו לטייסים את כל הזכויות שקיצצו להם".

"תירגע," אמרתי לו, "יש סיבות טובות לקנות את אל-על. אל-על חברה חיונית, צריכים אותה. מי יטיס את השרים לחו"ל? מי יביא יהודים מאתיופיה? מי יטוס לארץ עם יפלו פה טילים? אני זוכר איך בדרך לטיסה בזמן צוק איתן עצרתי בדרך כדי לראות איך כיפת ברזל מיירטת כמה קסאמים. כנראה שאין ברירה".

"רגע," הוא שאל אותי. "אני מבין שצריך כמה מטוסים לימי חירום. אני גם מבין שצריך טייסים, צוותי קרקע, ואפילו כמה דיילים. בסדר. אפשר לקנות אותם. לשים אותם באיזו טייסת של חיל האוויר. במחירים הנוכחיים, זה אפילו לא יעלה הרבה. אם תעשה את זה, יהיו לך את כל המטוסים שאתה צריך לימי חירום. הם גם יהיו הרבה יותר זמינים לצורכי חירום מכשאל-על מפעילה אותם. אבל למה אנחנו צריכים את כל החברה? למה יחד עם המטוסים והצוותים לימי חירום, אנחנו צריכים גם את ועד העובדים, ואת כל המנהלים?"

מכיוון שלא הייתה לי תשובה טובה, ניסיתי תשובה גרועה. "כי אף אחד אחר לא יקנה אותה", אמרתי. "אי אפשר לתת לחברה מפוארת כזאת לפשוט רגל. תן למדינה להחזיק אותה כמה זמן, להזרים לה כספים. תוך כמה זמן היא אפילו תראה רווחים, ואז יבוא מישהו אחר ויקנה את המניות מהמדינה. אל תדאג. המדינה עוד תצא מזה ברווח". "איזה רווח", ענה לי רונן. "הבורוביצ'ים עד היום בוכים על זה שהם קנו את החברה הזאת. עכשיו, כבר אין אף אידיוט שיהיה מוכן לקנות את זה מהמדינה. ואם יהיה אידיוט שיקנה, הוא יחזיק את החברה רק עד שהיא תגיע לפשיטת הרגל הבאה. בפעם הבאה שאתה שואל למה אתה משלם מסים, אני אזכיר לך שאתה החלטת לקנות את אל-על".

עכשיו כבר הרגשתי ממש מיואש, ולכן החלטתי להשתמש בנשק יום הדין. "אתה לא מבין," אמרתי לו. "יש למדינה סיבות טובות לעשות את זה, אתה פשוט לא יודע". "מה אני לא יודע?" שאל רונן. "זה סוד מדינה." "אה," הוא ענה.

ד"ר רונן בר-אל, המחלקה לכלכלה ולניהול באוניברסיטה הפתוחה

ד"ר אביחי שניר, המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן