הסיפור הלא ייאמן של התא"ל הבכיר, הסחיטה המינית ובית הדין

בסרטון: חתן מקרין בטקס כיצד כלתו בגדה בו.

תא"ל בכיר חתם על הסכם גירושין ובחלוף שנתיים תבע מבית הדין הרבני לבטלו בטענה שחתם עליו תחת כפייה ואיומים מצידה של רעייתו. בית הדין בעצמו תיאר את המקרה כ"סיפור עלילתי כאשר צד אחד משתמש באמצעי איום והפחדה". בפסק דין מרתק מנתח בית הדין את התוצאה המשפטית של העובדות, שלא היו שנויות במחלוקת ולא היו מביישות תסריט לסרט דרמה עתיר תקציבים וקובע כי לעיתים, גם ויתורים שנעשו כדי לקנות "שקט" ולאפשר קידום בקריירה הצבאית, לא בהכרח יהיו תקפים ומחייבים.

תחילתו של הסיפור בשנת 2012 אז חתמו בני זוג על הסכם גירושין שאושר בבית הדין הרבני. במסגרת ההסכם, הבעל, שהיה אז קצין בכיר ומוערך בצה"ל, העביר לאשתו את חלקו בדירת המגורים המשותפת שלהם והתחייב לשלם מזונות בסכום גבוה.

שנתיים לאחר שההסכם אושר, הגיש הקצין תביעה לביטולו בטענה שחתם שלא מרצונו החופשי. את הבקשה לביטול ההסכם, הגיש הקצין בטענה שכחודש לפני חתימת ההסכם קבע הבעל להיפגש עם אישה זרה בשם "סינדי" בבית מלון בחו"ל, אך כשהגיע לפגישה התברר שמדובר באשתו, שטמנה לו פח לאחר שהשתמשה בפרופיל פייסבוק פיקטיבי. האישה הגיעה בלוויית שני גברים והציגה לבעל קלסר ובו חומרים מביכים שאספה אודותיו במשך תקופה. היא דרשה מן הבעל לחתום על הסכמתו להתגרש, שאם לא יעשה זאת, איימה שתגלה למפקדו בצבא, אלוף מכהן וחבר במטה הכללי, על התנהגותו המינית הסוררת.

האישה לא הכחישה כלל את האירוע שהתרחש בחו"ל אלא שלטענתה, הגברים הובאו על ידה כדי לשמש כעדים לחתימת הבעל וכדי למנוע ממנו לפגוע בעצמו, וכי הוויתורים של הבעל בהסכם נעשו מרצונו החופשי וכדי לנקות את מצפונו לאחר שידע היטב שבגידותיו הרבות הם הסיבה לגירושין. האישה אף פירטה בבית הדין חישובים כלכליים אשר מוכיחים כי ויתור הבעל על חלקו בדירה לטובתה לא גרע ממצבו, כך שלשיטתה ההסכם איננו מגלם ויתור כספי משמעותי מצד הבעל.

בפסק דין מעמיק ומקיף ניתחו דייני בית הדין הרבני האזורי בנתניה את הסוגיה המשפטית וקבעו כי הסכם הגירושין יבוטל. בית הדין קבע כי הקצין הבכיר אכן נסחט וכל צעדיו לאחר הפגישה התמוהה בחו"ל נבעו מן הפחד שמא האישה תממש את איומיה. בית הדין מכיר בכך כי ייתכנו מצבים בהם אדם משלם אף שאינו חייב, אולם הדבר צריך להיעשות מתוך מודעות ומרצון חופשי ונטול לחצים חיצוניים. גם אם מדובר בתשלום שנועד להשקטת המצפון, די בהתחייבות מופרזת למזונות הילדים, ולא - כלשון ביה"ד - כאשר ההסכם מכיל "תנאים קיצוניים" שתוצאתם היא "התערטלות מוחלטת מכל הזכויות".

בפסק דינו מבהיר בית הדין כי אף שהסכמי גירושין לא תמיד נראים כשוויוניים בין הצדדים, העמדה העקרונית היא שלא להתערב בהסכמת הצדדים שהביא להסכם, משום שמדובר בשיקולים ענייניים שכל צד עשה לעצמו לגבי כדאיות העסקה בעיניו. ואולם, העיקרון צריך להימדד בפני כל מקרה לגופו; במקרה הזה אמנם הבעל "קנה" את שתיקת האישה כדי לאפשר לו להמשיך ולהתקדם בצה"ל, אולם להתרשמות בית הדין, הנסיבות מעידות על כך שהבעל היה ממש אנוס להיכנע לדרישות האישה כדי שלא תזיק לו, שאלמלא היה מסכים - הוצגה בפניו מעטפת שגרמה לו לחשוש מנזק ממשי.

חשוב לציין שבפסק הדין הובאה גם דעת מיעוט של הדיין הוותיק והמוערך הרב מייזלס, שקבע כי האישה אכן ניצלה "ניצול מחפיר" את מצוקתו של האיש, אולם מטעמים משפטיים והלכתיים לא ניתן לבטל את ההסכם משום שהקצין הפיק ממנו הנאה מרובה בדמות האפשרות לקידומו הצבאי.

עורכי הדין דניאל פרידנברג ואוהד הופמן ממשרד "הופמן & פרידנברג" המתמחה בענייני משפחה וירושה מציינים: "מדובר בפסק דין חשוב - לא זו בלבד שפסק הדין מפרט שיקולים הלכתיים משמעותיים אלא שהוא אף נסמך על פסיקה אזרחית של בתי המשפט בישראל מתחום דיני החוזים. כל דייני ההרכב מכירים בנסיבות ותמימי דעים לגבי הפרשנות הראויה, אולם התוצאה המשפטית היא (בדעת רוב) כי הסכם שנכרת מתוך אונס וכפיה - דינו להתבטל."