תוצר הלוואי של תעשיית הבשר שאנחנו מעדיפים לשכוח

תעשיית המזון מן-החי מייצרת לא רק בשר, חלב וביצים, אלא גם חיידקי-על שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה ושעלולים להפיץ מחלות מסוכנות גם לבני אדם. חומר למחשבה לקראת המנגל הבא

יהלה רוטרמן, זווית
צילום: אבי כהן עריכת וידאו:אביב אירגז

(בווידאו: סופר טבעוני שנפתח בשוק הכרמל)

בואו נחזור חמש שנים אחורה, לסיפור שחלקים ממנו ישמעו לנו מוכרים בצורה מפחידה: ב-2015 פורסם לראשונה בסין על הימצאות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בשם קוליסטין. החיידקים העמידים הללו נמצאו בבעלי חיים, במוצרי בשר ובבני אדם. טיפול בעזרת קוליסטין אינו רווח בטיפול בבני אדם משום שידועות לה תופעות לוואי קשות, והיא משמשת כמוצא אחרון בטיפול נגד חיידקים בעלי עמידות לסוגי אנטיביוטיקה אחרים. לעומת זאת קוליסטין נמצאת בשימוש תדיר בתעשיית המזון מן-החי (עבור טיפול ומניעת זיהומים הנגרמים על ידי חיידקים גראם-שליליים) והתיאוריה הרווחת היא שזני החיידקים העמידים לה התפתחו בחיות משק שונות ברחבי העולם ולאחר מכן הגיחו אל בני האדם.

ב-2016 כבר נמצאו חיידקים בעלי עמידות לקוליסטין, הדומים לאלו שהתגלו בסין, בקרב חולה עם זיהום בדרכי השתן בארה"ב, ובקרב בעלי חיים, במזון ובסביבה ברחבי העולם. ארבע שנים לאחר מכן, כידוע, העולם כולו נקלע למשבר בריאותי חמור בעקבות מגפת הקורונה שהתפרצה תחילה בסין. האפשרות שנגיף הקורונה עבר לבני אדם בעקבות מגע עם חיות בר חולות וצריכת בשר מהווה דוגמה קיצונית לסכנות הטמונות בממשק שבין בעלי חיים לבני אדם.

עוד בוואלה! NEWS

חבל על כל טיפה: שתן האסטרונאוטים ישמש כחומר בנייה על הירח

לכתבה המלאה

700 אלף מתים בשנה

על פי הערכות, מדי שנה מתים כ-700,000 איש ברחבי העולם מהידבקות בחיידקים עמידים

הידבקות בחיידקים ובווירוסים מחוללי מחלות שמקורם במזון מן-החי היא תופעה נפוצה מאוד. בתעשיית המזון מן-החי בעלי החיים נמצאים בצפיפות גדולה ובזוהמה קשה, ומקרי תמותה בעת משלוחים חיים הם דבר שבשגרה. תנאים קשים אלו מגדילים את הסיכוי להעברת חיידקים ווירוסים מחוללי מחלות בין בעלי חיים וכדי למנוע מצב של תחלואה המונית, נעשה שימוש תכוף באנטיביוטיקה, צעד המעלה את הסיכוי ליצירת זנים חדשים של חיידקים עמידים לתרופות אנטיביוטיות.

חשיפה של מושבות חיידקים לאנטיביוטיקה יוצרת לחץ סביבתי. החיידקים שיש להם מוטציה המאפשרת להם לשרוד יחיו ויתרבו בעוד ששאר החיידקים, אלו שאינם עמידים, ימותו ולא יתרבו. המוטציות מעניקות לחיידקים מנגנונים מגוונים להתמודדות עם האנטיביוטיקות, הכוללים יכולת של פירוק האנטיביוטיקות, מניעת כניסתן לתא החיידקי ואף הוצאה פעילה שלהן אל מחוצה לו, ועוד.

אם זה לא מספיק, לחיידקים יש גם יכולת להעביר ביניהם מקטעי די.אן.אי שעלולים להכיל גנים לעמידות לסוגים שונים של אנטיביוטיקה. כך, יכולים חלק מהחיידקים לצבור מספר עמידויות לסוגי אנטיביוטיקות שונים. לאחר מכן, אותם חיידקים עמידים, יעבירו את העמידות שפיתחו לצאצאיהם, שיהיו גם הם עמידים, חלקית או באופן מלא, לאותן אנטיביוטיקות. חיידקים אלה מכונים חיידקי-על, ומוצאים אותם בדרך כלל בבתי חולים שם נעשה שימוש קבוע במגוון סוגי אנטיביוטיקה אך ייתכן מצב בו ייווצרו גם בתעשיית משק החי ויעברו אל בני האדם.

על פי הערכות, מדי שנה מתים כ-700,000 איש ברחבי העולם מהידבקות בחיידקים עמידים ועל פי כמה תחזיות, עד 2050 מספר זה עלול להגיע גם ל-10 מיליון.

יש מדינות שבהן תעשיית המזון מן החי עושה שימוש בכמות גדולה פי 4 של אנטיביוטיקה מאשר זו המיועדת לשימוש רפואי בבני אדם, כשרוב האנטיביוטיקה מיועדת לזירוז גדילה בקרב בעלי החיים ולמניעת תחלואה, ולא לטיפול בבילי חיים חולים. על מנת להוריד את השימוש המוגבר באנטיביוטיקה במדינות האיחוד האירופי קיימות בעשורים האחרונים הגבלות על שימוש באנטיביוטיקה בתעשיית המזון מן החי, כמו איסור על שימוש באנטיביוטיקה כזרז גדילה. לעומת זאת בארה"ב המספרים מדאיגים הרבה יותר, כאשר לפחות 70 אחוז מהאנטיביוטיקה מיועדת לטיפול ומניעת מחלות בתעשיית המזון מן-החי ורק כ-30 אחוז מיועדת לשימוש רפואי בקרב בני אדם. בישראל כנראה המצב דומה יותר לזה שבארה"ב, ועל פי משרד הבריאות, אין כיום רגולציה לגבי כמות האנטיביוטיקה המותרת לשימוש בתעשיית המזון מן החי.

לשימוש המוגבר באנטיביוטיקה יש השפעות שליליות נוספות: 90-40 אחוז מהאנטיביוטיקה שניתנת לבעל החיים מופרשת לסביבה דרך הצואה. בדרך זו, עלול להיווצר זיהום סביבתי-בריאותי, אם האנטיביוטיקה תמצא את הדרך לקרקע, למערכת המים, לנחלים ולים, ותוביל גם בדרך זו להתפתחות חיידקים עמידים בסביבה.

שיפור תנאי המחייה ימנע זיהומים? רפת (צילום: shutterstock)

דו"ח ועדת מומחים שיזמה ב-2016 האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה בשיתוף משרד הבריאות וגורמים נוספים בנושא חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה במי קולחים, מזהיר מפני הימצאותם של חיידקים וגנים לעמידות לאנטיביוטיקה במי הקולחים. לאור השימוש הנרחב במי קולחים להשקיה בחקלאות הישראלית, הוועדה ממליצה על צמצום השימוש באנטיביוטיקה באדם ובמשק החי. כמו כן, קיימים פתרונות שונים שיכולים להפחית את ריכוז המיקרואורגניזמים במי הקולחין, ביניהם שימוש באוזון, הגורם לנזקי דנ"א והורס את ממברנות התא החיידקי. אולם, יישום פתרונות מסוג זה כרוך בייקור תהליך הטיפול בשפכים.

בנוסף, האנטיביוטיקה עלולה להשפיע על החיידקים הטבעיים שבסביבה ולהפר את המאזן האקולוגי. מחקר שפורסם על ידי חוקרים מארה"ב ופינלנד בשנת 2016 בכתב העת המדעי "Proceedings of the Royal Society", בחן את ההשפעות העקיפות של אנטיביוטיקה על הסביבה. המחקר מצא כי אנטיביוטיקה המגיעה לחיפושיות זבל הניזונות מצואה של פרות, גורמת לשינוי באוכלוסיית החיידקים השיתופיים (סימביונטים) שלהן. החוקרים הגיעו למסקנה שאנטיביוטיקה משנה את אוכלוסיית חיידקי מערכת העיכול של הפרה, וכך עלולה להגדיל את הפליטה של גזי חממה מצואה של פרות. כלומר, לאנטיביוטיקה בקרב חיות משק עלולות להיות השפעות משניות רבות, מגוונות ושליליות על הסביבה.

עוד בוואלה! NEWS

ירוק בעיניים: בחולון יחברו בין חלקי העיר באמצעות הטבע

לכתבה המלאה

בשר בריא?

בשיטות המבוססות על צמחים או שמרים, אין צורך בשימוש באנטיביוטיקה כלל, ואין סכנת הדבקה בחיידקים מסוכנים, משום שצמחים ושמרים אינם חולקים חיידקים מחוללי מחלות עם בני אדם

מול שלל הבעיות הבריאותיות והסביבתיות שיוצרת תעשיית המזון מן-החי קמות יוזמות שונות שמבקשות להפחית את נזקי השימוש המוגבר באנטיביוטיקה. ראשית, יש יוזמות שמבקשות לטפל באופן ישיר בבעיה - כלומר, בדרך שבה מתנהלת תעשיית המזון מן החי. על פי גישה זו, המקובלת, למשל, כדי להפחית את השימוש בכל סוגי האנטיביוטיקה בחקלאות יהיה צורך ביצירת תנאי גידול ורווחה מיטיבים יותר עם בעלי החיים והורדת הצפיפות במשקים, דבר שיפחית את החיכוך המוגבר ואת התפשטות המחלות וכמו כן להפסיק שימוש באנטיביוטיקה לצורך עידוד גדילה כפי שנהוג במדינות רבות בעולם.

אופציה אחרת להפחתת הסיכון הבריאותי-סביבתי הכרוך בשימוש באנטיביוטיקה הוא מעבר לתזונה טבעונית או צמחונית, בחירה בהפחתת צריכת בשר, או צריכת תחליפי בשר המבוססים על חלבון צמחי או בשר מתורבת (גידול תאי בשר במעבדה) הנמצא כיום בשלבי פיתוח מתקדמים אך עדיין לא בייצור המוני.

"חברות הבשר המתורבת מעריכות כי הן לא ישתמשו באנטיביוטיקה בתהליכי הייצור של בשר מתורבת, זאת, כפי שנהוג בהרבה חברות בעולם הפארמה", אומר ד"ר תום בן אריה, המדען הבכיר של הסניף הישראלי של GFI, ארגון בינלאומי שמבקש לקדם את המחקר והפיתוח בתחום תחליפי המזון מן-החי, בדגש על שלושה תחומי פיתוח עיקריים: בשר מתורבת, תחליפי בשר המבוססים על חלבון צמחי, ופיתוח שיטות יצור חלבונים על בסיס פרמנטציה של שמרים.

בנוסף, על פי בן אריה, בשיטות המבוססות על צמחים או שמרים, אין צורך בשימוש באנטיביוטיקה כלל, ואין סכנת הדבקה בחיידקים מסוכנים, משום שצמחים ושמרים אינם חולקים חיידקים מחוללי מחלות עם בני אדם.

בשנים האחרונות סטארט-אפים וחוקרים ישראלים מובילים בפיתוח חלופות לבשר רלוונטיות ואיכותיות, הן מבחינת ייצור בשר מתורבת (בשר המיוצר במעבדה מרקמות בעלי חיים) והן מבחינת תחליפי בשר מבוססי מקור צמחי. בין חברות הסטארטאפ הישראליות המובילות בתחום פיתוח הבשר המתורבת, נמצאות פיוצ'ר מיט וסופר מיט, המשלבות טכנולוגיות ורעיונות חדשניים, ושואפות לשנות את עתידה של תעשיית הבשר ומשקיעים בארץ וחו"ל מזהים את הפוטנציאל הגלום בתחום.

שוק תחליפי הבשר הצמחיים נמצא כל העת בצמיחה. על פי דו"ח של GFI, בשנים 2017-2018 צמח השוק בארה"ב בכ-23 אחוז, בעוד סך הצמיחה בשוק המזון בכלל עמדה על 2 אחוזים בלבד. בנוסף, מאז 2008 חלה צמיחה מדהימה של 490 אחוז בהכנסת תפריטי מזון טבעוני בענף ההסעדה בארה"ב. בעוד שכשליש מבתי האב בארה"ב צורכים תחליפי חלב צמחיים, וכשליש הצהירו על הפחתה בצריכת הבשר בשנים האחרונות, GFI גורסת כי הצפי הוא שכשליש מאוכלוסיית ארה"ב מהווים לקוחות פוטנצאלים של שוק תחליפי הבשר צמחי.

נדמה שאחת התועלות האפשרויות של המשבר הבריאותי החריף שיצר וירוס הקורונה מסביב לגלובוס יכולה להיות הגברת המודעות לסכנות הבריאותיות והסביבתיות שכרוכות בפעילות האדם ובאופן ייצור המזון שאנחנו אוכלים, במיוחד זה שמגיע מתעשיית המזון מן-החי. המדע הישראלי יכול להוביל את השינוי בדרך שבה אנחנו מייצרים את האוכל שלנו וכך אולי לסייע לאנושות להציל את עצמה מהחיידקים העמידים שהיא עצמה מייצרת.

הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully