כשיספרו לכם אחרי הסגר שהכלכלה מתאוששת - אל תאמינו

מהסגר הקודם והנוכחי נפגעים בעיקר בעלי הכנסות נמוכות ולכן אחרי שהסגר משתחרר שאר האנשים מוציאים יותר והכלכלה נראית טוב. בממשלה ינסו להציג זאת כהישג - הנה מה שהם לא ידברו עליו

אביחי שניר
בווידאו: מחאת המסעדנים נגד הסגר (עריכה: איתי עמרם)

לפי הערכות, המשק איבד כ- 7.5% אחוזי תוצר מתחילת המשבר עד עכשיו, כלומר במקום להסתיים בצמיחה של 3%, 2020 צפויה להסתיים עם צמיחה שלילית של 4.5%. זה אומר שבממוצע, כל אחד מאיתנו איבד כמעט 20 אלף שקל. במונחים של שכר ממוצע, זה אומר שכל אחד מאיתנו איבד בערך שתי משכורות. בהנחה שחוץ מהסגר בחגים לא יהיה לנו סגר נוסף השנה, ושהסגר הזה לא יתארך מעבר לשלושה שבועות, כל אחד מאיתנו יאבד עוד כחצי משכורת ממוצעת נוספת.

לאבד שתיים וחצי משכורות זה הרבה, אפילו המון - בממוצע, כל אחד מאיתנו איבד כחמישית מהשכר השנתי שלו. לכן, זה קצת מפתיע שענף התיירות התאושש יחסית מהר מהסגר הקודם. איך ששיחררו אותנו מהסגר, הישראלים חזרו לצימרים ולבתי-המלון, ואם רק היה אפשר לטוס, גם האוויר היה מלא בישראלים שיוצאים לחופשה בעולם. אז אם כל אחד מאיתנו איבד 20% מהשכר שלו, מאיפה היה לאנשים כל-כך הרבה כסף לבילויים?

עוד בוואלה! NEWS

איך מודדים שלום? כלכלית, ההסכם עם האמירויות מינורי

לכתבה המלאה

התשובה היא שלהסתכל על הממוצעים זה מאוד מטעה. משרד האוצר, נאמן לאסכולת החילחול, מיקד את הסגר הראשון בבעלי ההכנסות הנמוכות יחסית. מי שנסגר היו חנויות, נותני שירותים, וכדומה - עסקים שגם בימים תקינים ההכנסות שלהם תנודתיות ונמוכות יחסית. עובדים עם שכר יציב וגבוה יותר, כמעט ולא נפגעו. התעשייה המשיכה לעבוד. ההיי-טק המשיך לעבוד. עובדי המדינה המשיכו לקבל שכר. לכן, מה שקרה זה ש- 60% - 70% מהאוכלוסייה כמעט ולא נפגעו מהסגר. ה- 30% שנותרו, איבדו את כל ההכנסה שלהם.

יותר מכך: אלו שההכנסה שלהם לא נפגעה מהסגר, אפילו הצליחו לחסוך בגללו. אנשים חסכו הוצאות על דלק, על חופשות, על בגדים, על ישיבה במסעדות ובבתי-קפה, וכו'. לכן ברגע שהסגר נגמר, לקבוצה שלא נפגעה מהסגר היה הרבה מאוד כסף לצאת ולבלות, ואילת, למשל, הרגישה את זה היטב. אלו שאיבדו את העבודה שלהם (או את העסק שלהם) לא השתתפו בחגיגה, כמובן, אבל זה לא כל-כך הפריע, כי גם בימים רגילים אלו האנשים שפחות יכולים להרשות לעצמם להוציא כסף על "מותרות."

ועוד צריך להחזיר הלוואות

כך שאני צופה ששר האוצר וראש הממשלה ימהרו לטפוח לעצמם על השכם, ויספרו שלמרות שהמשק התכווץ ב-4.5–5 אחוזי תוצר, אפשר להיות גאים באיך שהמשק מתאושש, ושאפשר לקוות שהשנים הבאות יהיו יותר טובות

מכיוון שגם הסגר השני ממוקד באותה קבוצת אוכלוסייה, אז בהנחה שהוא לא ימשך יותר מדי זמן, אפשר לצפות שברגע שהוא יגמר, הקבוצה שמנצלת סגרים כדי לחסוך, תוציא יחסית הרבה ברגע שהסגר יגמר. זה אומר שמנקודת המבט של האוצר, המקרו-כלכלה תראה טוב יחסית למשק שהיה סגור במשך כמעט שלושה חודשים בשנה אחת. כך שאני צופה ששר האוצר וראש הממשלה ימהרו לטפוח לעצמם על השכם, ויספרו שלמרות שהמשק התכווץ ב-4.5-5 אחוזי תוצר, אפשר להיות גאים באיך שהמשק מתאושש, ושאפשר לקוות שהשנים הבאות יהיו יותר טובות.

הם ישכחו לספר שני דברים. הראשון, זה שכל עוד אי הוודאות נמשכת, לאותם שלושים אחוזים שאיבדו את ההכנסה שלהם יהיה קשה מאוד למצוא עבודה. זה אומר שבזמן שרוב האוכלוסייה תשמור על ההכנסה שלה, יהיה חלק לא מבוטל של האוכלוסייה שיצטרף למעגל העוני, ולא יהיה לו כל-כך קל לצאת משם. הדבר השני זה שהממשלה לקחה הרבה מאוד הלוואות כדי לממן את הפעילות שלה בזמן הקורונה. את ההלוואות האלו מישהו יצטרך להחזיר, ויש שתי דרכים לעשות את זה. הראשונה, לצמצם עוד בשירותים שהממשלה נותנת לציבור (תרשו לי לנחש שלא יצמצמו את תקציב הביטחון), מה שאומר שמי שישלם, הם בעיקר אותם אלו שאיבדו את הפרנסה שלהם. האפשרות השנייה, להטיל מסים על אלו שההכנסה שלהם כמעט ולא נפגעה מהקורונה, מה שיפגע די קשה בהתאוששות של המשק. אבל אולי יהיה לנו מזל ונמצא גם דרך שלישית. מי יודע, אולי בשנה הבאה החיים יהיו כל כך טובים, שכל מה שנצטרך לעשות זה לשבת על המרפסת ולספור ציפורים נודדות?

ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully