באנרגיה, כמו בתחומים רבים אחרים, לשיתופי פעולה יש שלל יתרונות. דוגמה לכך היא ההסכם שעליו הוכרז לאחרונה שלפיו ישראל תחובר לרשת החשמל האירופית. חיבור כזה צפוי לאפשר לישראל למכור חשמל בקלות ולהעביר עודפי חשמל מהרשת למדינות אחרות במקום שיתבזבזו, ויוכל להגדיל את הביטחון האנרגטי במדינה.
שיתוף פעולה אחר שנמצא כיום בתהליכי התגבשות הוא בין ישראל לבין שכנה קרובה הרבה יותר: ירדן. בתקופה האחרונה חלה התקדמות במגעים בין המדינות, ובמכתב שנשלח לאחרונה על ידי שר האנרגיה יובל שטייניץ נכתב שמשרדו תומך בהחלת פיילוט שבו ירדן תעביר 25 מגה-וואט של חשמל סולארי לרשת הישראלית (כמות שתוכל לספק את צרכי החשמל של אלפי בתים).
המכתב, שנשלח לפעילים סביבתיים ושפרטיו פורסמו ב"גארדיאן" הבריטי, לא מבטיח ששיתוף הפעולה בין המדינות אכן יתרחש, אבל הוא מהווה צעד חשוב בכיוון. "יש פה שינוי גדול: ישראל שינתה את מדיניותה, והיום היא מסתכלת על האפשרות לרכוש חשמל סולארי מירדן, על מנת לעמוד בהבטחות שלה לציבור ולהסכם פריז בנושא הגדלת היקף השימוש באנרגיות מתחדשות", אומר גדעון ברומברג, המנכ"ל הישראלי של EcoPeace מזרח תיכון, הארגון שמוביל את מאמצי יצירת שיתוף הפעולה.
היקף החשמל שמיוצר ממקורות מתחדשים בישראל (כשהעיקרי בהם הוא אנרגיה סולארית) הוא נמוך בהשוואה למדינות רבות אחרות, ועומד נכון לסוף 2019 על כ-6 אחוזים מכלל ייצור החשמל. עד כה, ישראל לא הצטיינה בעמידה ביעדי ייצור האנרגיה המתחדשת שנקבעו על ידי הממשלה כחלק מהתחייבויותיה במסגרת הסכם פריז: היעד שנקבע ל-2014 היה ייצור של 5 אחוזים מהחשמל ממקורות מתחדשים, בעוד המספר בפועל עמד על 1.5 אחוזים בלבד, והיעד ל-2020 היה 10 אחוזים. השנה הבאה ברשימה היא 2030, ונקבע עבורה יעד של 17 אחוז - אם כי ביוני האחרון משרד האנרגיה הציע להגדיל את היעד ל-30 אחוז, והציג תוכנית בהיקף של 80 מיליארד שקל במטרה לעמוד בכך.
להגדיל את הביטחון האנרגטי של ישראל
רכישת אנרגיה סולארית מירדן סומנה כדרך אפשרית להגדלת היקף האנרגיה המתחדשת בישראל בגלל יתרונותיה הטבעיים של ירדן בתחום. "בישראל יש קושי רב למצוא קרקע להקמת שדות סולאריים: אומנם יש את הנגב, אבל רובו ככולו אזורי אימון של הצבא ושמורות טבע מוכרזות", אומר ברומברג. "בירדן, לעומת זאת, בהחלט לא חסר שטח: חצי מהאוכלוסייה מתגוררת בבירה עמאן, רוב שאר התושבים חיים בעוד כמה ערים גדולות, ויש שטחים פתוחים מדבריים ענקיים. בזכות התנאים הטבעיים בירדן, מדובר באחד המקומות הטובים ביותר בעולם לייצור אנרגיה סולארית".
"חלק מהשטחים המדבריים בירדן קרובים יחסית לצפון ישראל, כך שאפשר לחבר אותם ברשת חשמל קצרה לצפון במקום להוביל לשם אנרגיה סולארית כל הדרך מהנגב או מהערבה", אומר ד"ר דניאל מדר, חוקר ויועץ מדעי וממייסדי SP Interface. "כך אפשר לחסוך את האנרגיה שהולכת לאיבוד במהלך ההובלה הממושכת יותר ואת ההשקעה הכספית והסביבתית של הקמת והפעלת תשתיות ארוכות".
"ביזור של מקורות האנרגיה, כך שחלקם יהיו מחוץ לישראל, יכול גם להגדיל את הביטחון האנרגטי של המדינה", מוסיף מדר. עם זאת, יש לציין שביזור כזה עלול גם להוות נקודת תורפה. דוגמה לכך היא הצינור שהוביל בעבר גז טבעי ממצרים לישראל. "מתקפות טרור השביתו את הצינור שוב ושוב, עד שפשוט הפסיקו להשתמש בו", אומר מדר.
כיום, תעשיית האנרגיה הסולארית הירדנית נמצאת בתנופת התפתחות. "הירדנים בונים עוד ועוד שדות סולאריים, ובשנה הבאה 20 אחוז מהחשמל במדינה יגיע ממקורות סולאריים", אומר ברומברג. "הם הגדירו בתוכנית האב שלהם כמטרה ייצוא חשמל למדינות שכנות". ברומברג מספר שבחודש שעבר סיכמו ירדן וערב הסעודית שרשתות החשמל שלהן יחוברו, כך שהירדנים יוכלו למכור חשמל לרשת הסעודית בקלות. "כיום הם מנהלים משא ומתן במטרה למכור חשמל גם לעיראק ולמצרים", הוא אומר.
אל תפספס
הפחם והפלדה של המזרח התיכון
הרעיון שישראל תקנה אנרגיה סולארית מירדן עלה לראשונה כבר ב-2012, אז החל ארגון אקופיס בגיוס כספים עבור היוזמה ובעריכת מחקר שבחן כיצד ניתן יהיה לממש שיתוף פעולה כזה. ב-2017, כשכתיבת המחקר הסתיימה, החל הארגון לערוך סיורים וכנסים בנושא באזורנו ומעבר לים. "בשלב מסוים ממשלת ירדן רצתה לדעת האם ישראל באמת מעוניינת בשיתוף פעולה כזה, הם ביקשו מאיתנו מכתב מהשר שטייניץ, ובגלל ממשלות המעבר לקח שנה וחצי להשיג אותו", אומר ברומברג.
אחרי שהמכתב התקבל, הכדור נמצא בידיים של ממשלת ירדן. "בזמן שעניין הסיפוח היה רלוונטי, נאמר לנו מירדן שאין על מה לדבר כל עוד הנושא על השולחן", אומר ברומברג. "אבל בעקבות ההתפתחויות האחרונות באזור אנחנו מקווים לקבל תשובה חיובית מממשלת ירדן".
ברומברג מספר שהחזון של אקופיס מתבסס על מודל קהילת הפחם והפלדה האירופית: ארגון שהוקם לאחר מלחמת העולם השנייה שאיפשר סחר חופשי במשאבים אלה בין צרפת, גרמניה המערבית, איטליה, בלגיה ולוקסמבורג, במטרה ליצור שיתוף פעולה שימנע מלחמה נוספת באירופה - ושהוביל להקמתו של האיחוד האירופי.
"ב-2012 חשבנו לעומק מה יכולים להיות הפחם והפלדה של המזרח התיכון - והגענו למסקנה שאלה השמש והים", הוא אומר, ומסביר שמטרתם היא שישראל תשתמש גם היא ביתרון היחסי שלה - ותמכור בעתיד לירדן מים מותפלים. "אנחנו מאמינים שכאשר תהיה תלות הדדית בין המדינות במשאבים, כשלכל צד יהיה משהו למכור ומשהו לקנות, הדבר יעזור לקדם יציבות באזור".
להציב תאים סולארים על הגג
עם זאת, חשוב להדגיש שהדרך ליצירת שיתוף פעולה ישראלי-ירדני בתחום האנרגיה הסולארית עוד ארוכה, וגם אם הדבר יצא לפועל, הוא מיועד להוות תוספת לייצור האנרגיה הסולארית המקומי בישראל ולא להחליפו. "הדרך המקיימת ביותר להגדיל את היקף ייצור האנרגיה הסולארית בישראל היא להציב תאים סולאריים על מבנים", מוסיף מדר. "כך נחסכת פגיעה בשטחים פתוחים והחשמל מיוצר איפה שצורכים אותו - מה שמונע מאנרגיה ללכת לאיבוד בדרך (בשל ההתנגדות של מערכת ההולכה ר.ו.) ומאפשר לעשות שימוש כפול בשטח במקום להרוס שטח טבעי. כיום אפשר לייצר את כל החשמל שמדינת ישראל צריכה על מבנים, זה יותר יקר מאשר להציב תאים סולאריים על הקרקע אבל זה בהחלט אפשרי".
מלשכת שר האנרגיה לא נמסרה תגובה.
הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה".