מנהיגות בראי הפסיכולוגיה: האם נתניהו הצליח או נכשל בניהול המשבר?

חלק אחד של האוכלוסייה סבור שאין מתאים מראש הממשלה לנהל את משבר הקורונה, אחרים מטילים בו אשמה למצב. מאחר שאין אמת אחת, פנינו למספר תאוריות מובילות וניסינו לבדוק. הממצאים לא חד משמעיים, אבל עצם הפילוג בעם מוביל אותנו לתשובה

  • בנימין נתניהו
דנה פאן לוזון
בווידאו: נתניהו מאשים את האופוזיציה בביזבוז זמן במקום לסייע למאבק בקורונה (צילום: ערוץ כנסת, עריכה: איתי עמרם)

מנהיגות מוסברת על ידי תיאוריות שונות. כך גם החברה ואזרחיה רואים ובוחנים את המנהיג. יש הרואים בראש הממשלה את המנהיג האולטימטיבי, הבחירה הנכונה והאיש שמנהל את משבר הקורונה ביד רמה. תומכיו אומרים שהוא מתמודד עם מציאות כמעט בלתי אפשרית ואין לו שום אשמה או אחריות בהידרדרות. לעומתם, יש שרואים במנהיגותו של בנימין נתניהו כישלון, מנהיג שהכניס את ישראל לכאוס עמוק וגדול בניהולו הלא נכון של המשבר, מנהיג שפועל בצורה לא שיווניות עד כדי כך שמתנגדיו דורשים שיתפטר.

מה שבטוח ומוסכם על כולם הוא שמציאות הקורונה העלתה את שאלת המנהיגות שוב לכותרות. בכל יום שעובר, עם כל כך הרבה החלטות שמתקבלות ומשתנות, תפקידו של המנהיג הפך להיות עוד יותר מורכב, כזה שעומד בכל יום ואפילו שעה למבחן.

אין מנהיג בעולם שלא מרגיש את מבחן הקורונה המאיים שהגיע בלי הכנה מראש או זמן להתכונן, אבל כמו שאומרת הקלישאה - דווקא בזמן משבר זו ההזדמנות לגלות מהי מנהיגות.

עוד בוואלה! NEWS

מחליפים זהות: הסכנה הכי גדולה שמרחפת מעל המדינה

לכתבה המלאה
מייצר רגשות קיצוניים משני עברי המתרס. נתניהו (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

בפסיכולוגיה החברתית, "תאוריית האדם הדגול" מניחה שאדם נעשה מנהיג בזכות תכונות ייחודיות. תכונות אלה מכשירות אותו להוביל את חברי קבוצתו. תאוריה זו, מעצם שמה, רואה במנהיג אדם משכמו ומעלה, מורם מעם כאילו מדובר בתכונה מולדת. אין טעם לערער על המנהיג - הוא נועד לכך מלידה ויבלוט בכל מקום ובכל מצב. גישה זו שמה דגש על תכונות ייחודיות שיש למנהיג, אך נמצא שהיא לא ממש יעילה בהגדרה מהי מנהיגות, כי תכונות שנמצאו במחקרים אצל מנהיגים, כגון כריזמה ונכונות למשימה, נמצאו גם אצל אנשים אחרים.

כפי שניתן להסיק, תאוריה זו אינה מתאימה לחברות דמוקרטיות שבהן המנהיג נבחר מתוך העם, ולא מתוך משפחת מלוכה שהגנים של תכונות המנהיגות עוברים בה בגנים כירושה. לכן, רק מתבקש היה להעלות תאוריית מנהיגות שתשקף תמונה שיותר תואמת למציאות.

בתחילת המאה העשרים אכן עלתה אחת כזאת - "הגישה המצבית למנהיגות", שגרסה כי מנהיג מופיע בגלל הזמן המקום והנסיבות. בניגוד לתיאורית האדם הדגול, הגישה המצבית מסבירה את תופעת המנהיגות באמצעות הסבר חיצוני ולא פנימי או אישיותי. המנהיג הוא תוצר של הנסיבות של התקופה שבה הוא פועל. הנאום של מרטין לותר קינג, על פי תאוריה זו, ענה על צרכיה המצביים של אוכלוסיית השחורים באותה עת והיה בה מסר של תקווה, שוויון וחופש, ולכן המצב העלה אותו לדרגת מנהיג. לפי הגישה המצבית, ההיסטוריה היא זו שעושה את המנהיג ולא המנהיג עושה את ההיסטוריה.

תקופת הקורונה כמשבר מצבי, על פי גישה זו, מזמינה מנהיגות שתנהל ותייצב את חיי האזרחים שהפכו לבלתי נסבלים. קורונה כמשבר מצבי היא קרקע פורייה לצמיחה של מנהיגות חזקה, אבל גם כאן התמונה לא פשוטה - מסתבר שהרבה פעמים משברים חיצוניים דווקא מפילים מנהיגים.

ענה על הצרכים המצביים של השחורים. מרטין לותר קינג (צילום: AP)

רוברט מרשל ערך בתחילת המאה סקירה בנושא מדיניות לאומית בארצות הברית של 1824-1924, וחישב דבר פשוט למדי: את ממוצע הגשמים שירדו במשך מאה שנים בכל תקופת שלטון. הוא חילק לתקופות ברוכות שבהן ירדו הרבה גשמים, מעל הממוצע, ותקופות שחונות שבהן כמות הגשמים הייתה מתחת לממוצע. אז ספר מרשל כמה פעמים התחלף השלטון בתקופות אלה. הממצאים הראו שב-11 מתוך 12 תקופות בחירות שנערכו אחרי שנים ברוכות גשמים נשארה המפלגה השלטת. לעומת זאת, אחרי שנים שחונות התחלף השלטון ב-11 מתוך 13 תקופות בחירות. בתקופה זו שחקר מרשל, כלכלת ארצות הברית התבססה על חקלאות ושנים גשומות הבטיחו מצב כלכלי טוב יחסית. כתוצאה מכך, נראתה שביעות רצון מהממשלה. בשנים השחונות הורע המצב הכלכלי וגרם לחוסר שביעות רצון ולהחלפת השלטון בבחירות.

מרשל טען שמצב של משבר גורם להחלפת מנהיגות.

בישראל, למרות המשבר לא הוחלפה המנהיגות, אבל מצד שני היא כן נפגעה. כבר מספר חודשים שיש הפגנות מול מעונו של ראש הממשלה. בניו זילנד, למרות המשבר הצליחה ראש הממשלה להתנהל בצורה כל כך יעילה, שהיא נבחרה בקלות לעוד קדנציה. ארצות הברית היא שאלה מרתקת שהתשובה לה תינתן בימים הקרובים. מתוך אלה, ברור שהתיאוריה מאוד מצומצמת, מתבוננת רק על המציאות המצבית ומתעלמת מחשיבותו ותפקודו של המנהיג. לכן קמה לה תיאוריה שנותנת תמונה מורכבת יותר לשאלה מהי מנהיגות ויעילותה - מודל התלות.

הצליחה להתנהל בצורה סופר-יעילה וזכתה בקלות בבחירות. ג'סינדה ארדרן, ראש ממשלת ניו זילנד (צילום: AP)

מודל התלות של פידלר מ-1978 עונה סופסוף על השאלה היותר מדויקת ונכונה. הוא לא שואל מהי מנהיגות, אלא מי המנהיג המתאים למצב נתון ובוחן מה הגורמים המשפיעים על יעילותו. המודל מניח שהתלות בין מאפייני המנהיג ומאפייני המצב היא שקובעת את יעילותה של מנהיגות, ובעצם מוצא את השביל שמחבר בין שתי התיאוריות הקודמות שנכשלו לענות נכונה. מנהיגים מסוג אחד יהיו יעילים במצבים מסוימים, ואילו מנהיגים מסוג אחר יהיו יעילים במצבים אחרים. התנאי החשוב ביותר במודל הוא היחסים בין המנהיג לאנשיו. אם הם טובים או גרועים, המודל מניח שמנהיג מתמודד עם מציאות של יחסים אחת בכל פעם ומציע דרך התנהלות.

מבט מהיר בטבלה מציג תמונה ברורה - כדי להצליח במנהיגותו, צריך ראש הממשלה לחלק את עצמו לשני סוגי מנהיגים. הוא לא מתאים לצד אחד של הטבלה ולא למשבצת יחידה וזו בעיה.

המודל מניח שמנהיג צריך לאבחן את סוג מנהיגותו בהתאם ליחסים עם האנשים שתחתיו ולאחר מכן הוא צריך לבדוק את סוג המשימה - האם היא קלה ומובנית או מסובכת ומעורפלת, התיאור המדויק למשימת הטיפול בקורונה. אז, בהתאם, הוא צריך להחליט על העמדה המתאימה, אם בעמדת כוח חלשה או חזקה, כזו שנמנעת מלהטיל סנקציות או כזו שיש להטיל בה עונשים ותגמולים בהתאמה.

טבלת המנהיגות. נתניהו נופל בין הכיסאות

הטבלה ממחישה את הבעייתיות שיש לראש הממשלה. אין שום צורת מנהיגות שיכולה להתאים למציאות החברתית הכל-כך חלוקה שלנו. אם מלכתחילה הוא נמצא בשני צידי הטבלה, כשמחצית מהעם בעדו ומחצית מהעם נגדו, המנהיגות לא יכולה להיות אחידה. היא כאוטית וגורמת לו לזגזג, אין לו אפשרות לבחור צד אחד של הטבלה ומשבצת אחת ולהתמיד בה. הוכחות לזגזוג המנהיגות ראינו בפועל דרך קבלת ההחלטות, מנהיגותו השתנתה בהתאם לקבוצה, כשפעם היא הייתה מכוונת לאנשים ומתחשבת כשהוא נמצא בעמודת היחסים הטובים, ואז הוא נקט בעמדת כוח חלשה ונמנע שוב ושוב מענישה. בפעם אחרת מנהיגותו מכוונת משימה והוא נוקט בעמדת כוח חזקה. שתי צורות המנהיגות לא אמורות להתקיים במקביל, ובו זמנית המודל מציע את הדרך הטובה למנהיגות יעילה בהתאם למצב הנתון, אך במציאות שלנו כבר יש לנו שתי דרכים למצב נתון, כשקבוצה אחת רואה את התנהלות המנהיגות השנייה. כזה מודל יעילות אין בנמצא .

מציאות משבר הקורונה היא לא הבעיה, אלא הפילוג החריף של העם שרק החמיר בעקבותיה. יש שיגידו שראש הממשלה דואג לקדם את הפילוג הזה. הפרדוקס טמון בכך שהוא פוגע במודל יעילות המנהיגות, ובכך פוגע בעצמו.

הכותבת היא בעלת תואר ראשון בתקשורת, כלכלה ופסיכולוגיה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully