הממשלה טועה בהערכת עלות הקפסולות - למה בעצם?

על פי משרד האוצר למידה בקפסולות בכיתות א'-ב' תעלה למדינה כ-6 מיליארד שקל. הטענה הזו מתבססת על הערכות לא מדוייקות, מתעלמת מהכנסות אפשריות ומגורמים נוספים. אביחי שניר תוהה מה הסיבה

אביחי שניר
בווידאו: נציגת משרד הבריאות מתייחסת בוועדה לביקורת המדינה למתווה החזרה ללימודים (צילום: ערוץ הכנסת)

הממשלה טוענת שאי אפשר לחלק את התלמידים לקפסולות כי זה יעלה 6 מיליארד שקל, ואין למדינה את הכסף. זה נשמע כמו טענה מאוד רצינית, כזאת שמגיעה ממישהו שבדק את הנתונים, עשה חישוב עלות-תועלת והגיע למסקנה המלומדת ש- 6 מיליארד שקל זה יותר מדי כסף עבור לימודים בקפסולות.

הטענה הזאת שגויה מכל כיוון אפשרי.

ראשית, הטענה שגויה בגלל שזה כנראה לא יעלה 6 מיליארד שקל. אני בספק גדול אם מישהו באמת בדק כמה יעלה לייצר קפסולות בבתי הספר. לדעתי, המספר 6 מיליארד שקל נכון בדיוק כמו 3 מיליארד שקל או 12 מיליארד שקל. ממה שאני שומע ממשרד האוצר, האנשים שם עסוקים כל הזמן בלייצר מספרים. מה העלות של סגירת מספרות? מה העלות של סגירת מכוני כושר? ומכיוון שהם צריכים לייצר את המספרים במהירות, בהתאם למה שמעסיק את הפוליטיקאים ברגע נתון, המספרים האלה לא תמיד מבוססים על חקירה יסודית. הם מבוססים על עיון בכמה דו"חות, קצת מתמטיקה, והרבה הגיון בריא של מי שמפיק את המספר. המספר 6 מיליארד שקל מגיע כנראה מאותו מקום.

עוד בוואלה! NEWS

פתיחת מערכת החינוך עוד תעלה לנו הרבה כסף

לכתבה המלאה

הסכום היה נבלע בגירעון

יש לנו יש לנו ראש ממשלה ושר אוצר שבהחלטה של רגע אישרו לשלוח לכל אדם בישראל המחאה על סך 750 שקל. העלות הכוללת של הצ'קים האלו הייתה בערך 6.5 מיליארד שקל, שמתוכם אולי מיליארד אחד הגיע לאנשים שבאמת נפגעו מהקורונה

שנית, בגלל שפתיחת בתי-ספר, בניגוד להוצאות רבות אחרות של הממשלה בתקופה האחרונה, היא פעולה שיש לה גם רווח. פתיחה מסודרת של בתי הספר הייתה משחררת עוד הורים ללכת לעבודה, ולכן הייתה מייצרת למדינה עוד הכנסות. השקעה של 6 מיליארד שקל בפתיחת בתי הספר תביא לגידול בגירעון של רק 4-5 מיליארד שקל השנה, שחלק גדול מהם יתקזזו מול ההכנסות בשנה הבאה.

אפילו אם הם לא יתקזזו, זה ממש לא נורא. הרי יש לנו יש לנו ראש ממשלה ושר אוצר שבהחלטה של רגע אישרו לשלוח לכל אדם בישראל המחאה על סך 750 שקל. העלות הכוללת של הצ'קים האלו הייתה בערך 6.5 מיליארד שקל, שמתוכם אולי מיליארד אחד הגיע לאנשים שבאמת נפגעו מהקורונה. אז לבזבז 5 מיליארד שקל זה בסדר, אבל להוציא 6 מיליארד שקל על חינוך זה הרבה? ממילא הגירעון הממשלתי יגדל השנה בערך ב- 140 מיליארד שקל. אם הוא היה גדל ב-146 מיליארד שקל, אף אחד לא היה שם לב.

שלישית, הממשלה כבר אישרה הרבה מאוד הוצאות לכל מיני מטרות שונות ומשונות. היא אישרה עשרות מיליארדי שקל לפיצוי לעסקים, מאות מיליונים לטובת הכשרת מובטלים, ועוד הרבה מאוד כסף לשורה ארוכה של מטרות. בגלל בירוקרטיה, ובגלל מריבות בין המשרדים השונים של הממשלה (עוד סיבה למה יותר מדי משרדי ממשלה זה לא דבר טוב), חלק גדול מהכסף עדיין תקוע בכספת. אלו כספים שהממשלה כבר אישרה להוציא, אבל לא מצליחה. אם הממשלה הייתה רוצה, היא הייתה יכולה להעביר את הכסף לטובת קפסולות בחינוך. בצורה כזאת, לא היה שום גידול בהוצאות המתוכננות של המדינה, פשוט הסטה של תקציבים ממטרה אחת לאחרת.

כך שזה לא הכסף שמונע את פתיחת הלימודים בקפסולות. מעניין למה אף אחד בממשלה לא מוכן להגיד מה הסיבה האמיתית. אולי בגלל שהאפשרויות הן או חוסר יכולת, או חוסר רצון.

ד"ר אביחי שניר - האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully