רכבת לאילת במקום מטרו? מזל שזה לא באמת יקרה

קראתי ששרת התחבורה, מירי רגב, הודיעה שהיא תתנגד למטרו בתל אביב, ובמקומו היא תקדם רכבת לקריית שמונה ולאילת. זה הזכיר לי חוויה שעברתי לפני כמה שנים בכנס שדרות. באותו כנס ישבתי ליד הבמה בזמן הנאום של שר התחבורה דאז, ישראל כץ. חלק ניכר מהנאום הוקדש לתחנת הרכבת החדשה שנחנכה אז בשדרות. השר כץ הרבה לדבר על כך ש"נערי האוצר" אמרו שרכבת לשדרות תהיה לא כדאית כלכלית, אבל הוא לא הקשיב להם, התעקש, והנה יש רכבת בשדרות. אחרי שדעכו מחיאות הכפיים, התחשק לי לקום ולשאול: "כבוד אדוני השר, האם זה כדאי כלכלית?"

בסוף התאפקתי. אני יודע את התשובה לבד, אז למה לשאול. רכבת לשדרות, כמו רכבת לאילת או לקריית שמונה, היא החלטה פוליטית, וככזאת היא לא מורכבת רק משיקולים כלכליים. זכותה של ממשלה להחליט שתושבי המרכז צריכים לסבסד את תושבי הפריפריה. אבל שלא יטענו שהם יודעים יותר טוב מנערי האוצר האם זה כדאי כלכלית או שלא.

אבל ההחלטה להעדיף רכבת לאילת על פני מערכת תחבורה מודרנית בתל אביב, היא כבר ליגה אחרת לגמרי של סבסוד. ייתכן בהחלט שמטרו בתל אביב זה לא רעיון כל כך טוב. אבל למה לשים את המטרו בתל אביב מול רכבת לאילת? זה שאפשר למצוא פתרונות טובים וזולים לתחבורה ציבורית בתל אביב לא אומר שמה שחסר לישראל זה רכבת לאילת.

רכבת חשמלית לאילת, כפי שרוצה השרה, תעלה בין 20 ל-40 מיליארד שקל, תלוי את מי אתם שואלים. זה עוד לפני עלויות התחזוקה. צריך מספר אסטרונומי של נוסעים בשנה כדי להצדיק את העלות הזאת. מספר אסטרונומי כזה של נוסעים לא יהיה, בעיקר כי רק לפני שנה חנכו שדה תעופה חדש לאילת. זה אומר שההפעלה של הקו תדרוש סבסוד שוטף מכספי המסים של כולנו. כשהחוב של הממשלה הוא בערך טריליון שקל, ואם לא יהיו קיצוצים אז הוא ימשיך לגדול בשנים הקרובות, זה אומר שקו לאילת יבוא על חשבון דברים אחרים: חינוך, רווחה, בריאות. האם קו רכבת חדש לאילת שווה קיצוצים בחינוך או בבריאות?

אם כבר רוצים לסייע לאילת, למה שלא לחבר את שדה התעופה רמון עם מרכז העיר אילת ברכבת קלה? זה רק 20 ק"מ. המחיר יהיה סביר, ויביא כמעט אותה מידה של תועלת.

אבל האמת העצובה היא, שאני לא חושב שצריך להתרגש מזה שמירי רגב הציעה רכבת לאילת. זאת אותה שרה שהודיעה שהיא תפתור את בעיית הפקקים בעזרת שאטלים ימיים מאשדוד וחיפה לתל-אביב. היא כנראה שכחה שלפני שהיא תקים שאטלים ימיים, מישהו צריך לבנות נמלים לספינות האלה בכל אחת מהערים, ולבנות מחדש את כל מערך התחבורה בסביבת החופים. כבר היום יש פקקים ענקיים ביציאה מהנמלים באשדוד, בחיפה, ובאזור החוף של תל אביב. אם השרה רגב הייתה חושבת על איך יראו הפקקים אם מאות ואלפי מכוניות ייסעו לשם בכל יום כדי להגיע לספינות, כנראה שהיא לא הייתה מציעה אותו. אלא אם כן היא מתכננת שעוד לפני שיפתחו את השאטלים הימיים, יעמיקו את נחל האיילון וישיטו גם עליו כמה ספינות כדי להוריד את הלחץ במרכז תל-אביב. כדאי גם לשחרר את בלאומליך מבית המשוגעים ולתת לו פטיש אוויר.

בקיצור, בפעם הבאה ששר או שרה מציעים רעיון שאין כוונה, יכולת או סיבה ליישם אותו, עדיף פשוט להתעלם. אם אנחנו נתעלם, אני די בטוח שגם השרים יפסיקו עם הרעיונות המטופשים, ויתחילו לעבוד על דברים קצת יותר ישימים.

ד"ר אביחי שניר - האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן