כחול ירוק: התכנית שסייעה לביידן להגיע לבית הלבן

ג'ו ביידן הציג בקמפיין הבחירות שלו תכנית כלכלית שאפתנית שאמורה להציב את הממשל שלו בחזית המאבק במשבר האקלים ורכב עליה כל הדרך לבית הלבן. האם גם הפוליטיקאים בישראל יכולים ללמוד משהו מהמהלך האסטרטגי הזה?

ד"ר אורי שרון
בווידאו: ביידן מזהיר שאנשים נוספים עלולים למות אם טראמפ יעכב את העברת השלטון (צילום: רויטרס)

הפעם האחרונה שנשיא מכהן עזב את הבית הלבן לאחר קדנציה אחת בלבד היתה ב-1992. הנשיא ג'ורג' בוש האב, שרק כמה חודשים קודם לכן נהנה משיעורי תמיכה של למעלה מתשעים אחוזים בסקרים, נוצח על ידי מועמד דמוקרטי צעיר וכריזמטי - ביל קלינטון. ג'יימס קרוויל, אסטרטג הבחירות של קלינטון, ידע טוב מאוד מה מניע את הציבור האמריקאי לקלפי. "זו הכלכלה, טמבל" הסביר לאנשי הקמפיין והורה להם להתמקד במצב המשק האמריקאי. סיסמה זו הבטיחה לקלינטון את הנשיאות ונהפכה למטבע לשון שמתמצת את הבחירות בארה"ב מאז ועד היום.

בינואר 2021 יהיה זה הנשיא דונלד טראמפ שייצא מהבית הלבן לאחר קדנציה אחת בלבד. אם קלינטון זכה בנשיאות בזכות התוכנית הכלכלית שלו, הרי שאפשר לטעון שג'ו ביידן יכנס לבית הלבן גם בזכות תכנית האקלים שלו. כדי להבין למה, אנחנו צריכים לחזור ארבע שנים אחורה, לקמפיין אחר של משפחת קלינטון. בפעם ההיא זו היתה הילארי שהתמודדה על הנשיאות וההפסד שלה הבטיח לביידן את הניצחון בסיבוב הנוכחי.

עוד בוואלה! NEWS

תפסיקו לקנות נעליים - קחו שירותי ריצה במקום

לכתבה המלאה

הילארי קלינטון הפסידה את הנשיאות למרות שקיבלה כמעט שלושה מיליון קולות יותר מדונלד טראמפ. שיטת הבחירות האמריקאית מוכרעת על ידי אלקטורים ולא אחוזי בחירה, מה שאומר שנשיא יכול להיכנס לבית הלבן גם אם לא רוב העם בחר בו. הניצחון של טראמפ על הילארי הושג בזכות שמונים אלף קולות שהצליח לגרוף לצידו בשלוש מדינות - מישיגן, פנסילבניה וויסקונסין. במילים אחרות, להילארי היו חסרים שברירי אחוז מהקולות בכל אחת משלושת המדינות כדי להפוך לנשיאה ה-45. הקולות האלה, אבל, לא הגיעו לטראמפ, אלא למועמדת שלישית (וכמעט לא מוכרת בישראל): ג'יל סטיין. ב-2016, ג'יל סטיין ייצגה את המפלגה הירוקה, שבאופן מסורתי מריצה מועמדים לנשיאות, ובזכות ההתמקדות שלה בסוגיות אקלימיות גרפה כאחוז מכלל הקולות בארה"ב, רובם ככולם הגיעו מהמחנה הדמוקרטי.

ביידן ראה והסיק מסקנות. לאורך כל הקמפיין, הוא הדגיש את מחויבותו למשבר האקלים והבטיח שהאקט הראשון שלו כנשיא יהיה להחזיר את ארצות הברית לאמנת פריז לשינוי האקלים ושתחת הנהגתו ארה"ב תהפוך למובילה עולמית בהתמודדות עם משבר האקלים. ביידן גם התחייב שעד שנת 2050 כלכלת ארה"ב תתבסס על 100 אחוז אנרגיה מתחדשת ואפס פליטות פחמן. וזה הצליח. המועמד של המפלגה הירוקה, האווי הוקינס, קיבל פחות מחמישית מהקולות שגרפה סטיין לפני ארבע שנים. מישיגן, פנסילבניה וויסקונסין נצבעו בכחול וביידן הפך לנשיא ה-46 של ארה"ב.

עוד בוואלה! NEWS

שיא הציניות? תאגידים קוראים לצרכנים לשמור על האקלים

לכתבה המלאה

לאמץ חזון אקלימי

המסר של ביידן היה פשוט למדי ואמריקאי מאוד: כבר מאה שנה שארה"ב מנהיגה את העולם בזכות החדשנות והתעוזה של אזרחיה. כדי לשמר את מקומה כמנהיגת העולם החופשי גם במאה ה-21, ארה"ב חייבת לאמץ חזון אקלימי שאפתני. לכן, כל פעם שטרמפ דיבר על הפגיעה בעובדי תעשיות האנרגיה המזהמות, ביידן דיבר על הנסיקה במספר המשרות החדשות בתעשיית האנרגיה המתחדשת. כשטראמפ דיבר על פחם ונפט, ביידן דיבר על רוח, מים ושמש. כשטראמפ עסק בהפחדות, ביידן הניח תכנית כלכלית שאפתנית, שמבטיחה לייצר מאות אלפי משרות חדשות באמצעות השקעה של טריליוני דולרים בתשתיות ירוקות, בפיתוח בר קיימא ובאנרגיות מתחדשות.

כשטראמפ הפחיד הוא הציג תוכניות מפורטות. ג'ו ביידן (צילום: רויטרס)

ומה אצלנו?

בחירתו של ביידן מסמנת את תחילתו של שינוי בארה"ב ומבטיחה שיתוף פעולה גלובלי בהתמודדות עם משבר האקלים. בישראל, לצערי, נראה שהמסר טרם חלחל. שלא כמו רוב מדינות העולם המערבי, הכנסת שלנו לא חוקקה חוק אקלים, אין עדיין תכנית לאומית להתמודדות עם משבר האקלים ואין גוף מרכזי האמון על פיתוח והוצאה לפועל של אסטרטגיה לאומית אקלימית. מצב דברים זה חמור במיוחד משום שהמזרח התיכון מזוהה כמוקדה ((Hot Spot עולמית מבחינת התחממות - כלומר, מדובר באזור שיושפע במידה גבוהה יותר משינוי האקלים.

הקורונה כהזדמנות

קנדה, אירופה, בריטניה, גרמניה, צרפת, ניו זילנד וארה"ב של ביידן הן רק חלק מהמדינות שהציגו תוכניות חילוץ ירוקות

בעיצומו של המשבר הגלובלי הגדול ביותר שהאנושות חוותה, מלחמת העולם השנייה, סר ווינסטון צ'רצ'יל נשאל מה הוא צופה לבריטניה בשנים שלאחר המלחמה. בצ'רצ'ילית אופיינית, ראש ממשלת בריטניה השיב "לעולם אסור לפספס משבר טוב". צ'רצ'יל התכוון שיש לנצל את מצב החירום כדי לנקוט בפעולות אמיצות שיבטיחו את שגשוגה של בריטניה לשנים רבות. מילותיו של צ'רצ'יל רלוונטיות במיוחד היום, שעה שהאנושות מתמודדות עם משבר גלובלי נוסף - נגיף הקורונה.

חרף עוצמתו, משבר הקורונה הוא רק קדימון ביחס לצפוי לנו ממשבר האקלים. מדינות רבות הכירו בכך שמשבר הקורונה מהווה הזדמנות לשינוי פרדיגמה שיבטיח צמיחה בת קיימא. האיחוד האירופי, למשל, אימץ תכנית כלכלית לצמיחה ירוקה בהיקף של 1.8 טריליון יורו שמטרתה בנייה מחדש של הכלכלה האירופאית. תכנית החילוץ האירופאית משיגה יעדים אלו באמצעות השקעה רחבת היקף בתשתיות ירוקות, אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיה סביבתית. השקעות אלו עתידות ליצור מאות אלפי מקומות עבודה ולהבטיח את המעבר של אירופה מכלכלה מזהמת המבוססת על שיטות יצור ישנות לכלכלה נקייה, מתקדמת ומשגשגת במאה ה-21.

קנדה, אירופה, בריטניה, גרמניה, צרפת, ניו זילנד וארה"ב של ביידן הן רק חלק מהמדינות שהציגו תוכניות חילוץ ירוקות. קרן המטבע הבינלאומית, ה-OECD והבנק העולמי קראו ליתר המדינות לאמץ תוכניות חילוץ כלכליות ירוקות כאמצעי ליציאה מהמשבר והבטחת שגשוג ארוך טווח, בר קיימא ושוויוני. לישראל אסור להישאר מאחור. תכנית כלכלית סדורה לעידוד צמיחה בטווח הארוך טרם הוצגה על ידי הממשלה. בהעדר תקציב, קשה להאמין שתוכנית חילוץ כלכלית תוצג בקרוב לממשלה.

עם זאת, הזירה הפוליטית בישראל ידועה כיבואנית של רעיונות מהפוליטיקה האמריקאית וייתכן שבבחירות הבאות, יהיו מתי שיהיו, אולי נראה מפלגה מרכזית שמאמצת תכנית חילוץ ירוקה כחלק עיקרי מהמצע שלה.

הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully