ממשיכים ליצור: חברות ישראליות שקמו עם המדינה, מספרות על תקווה, חוסן ועצמאות

לכבוד יום העצמאות, שוחחנו עם חברות יצרניות ומובילות במשק הישראלי, על החזון שהוביל להקמה, על ההישרדות לצד המלחמות, על החוסן במשברים הכלכליים ועל ההווה שאחרי הקורונה

לי סיביליה

העשור שקדם לקום המדינה והעשורים הראשונים לקיומה, היו רוויי התרחשויות היסטוריות. עם התקווה לכינונה של מדינת היהודים, קמו יצרנים קטנים עם תשוקה לעשייה ציונית, ולמרות המשברים והאתגרים שידעה המדינה (ועל אף ההשלכות הקשות על העסק שלהם), הצליחו להפוך לחברות מובילות במשק הישראלי: םעילות, חזקות, רווחיות - וכפי שהוכח בשנה האחרונה, גם מחוסנות.

בשנת 1948, ביפו, נפתחה סדנה קטנה בשם "כתר פלסטיק". שנתיים לאחר מכן נמזגה "גולדסטאר", הבירה הראשונה מחבית, בפאב בתחנה המרכזית של תל אביב, ו-4 שנים לאחר מכן, במפעל קטן בבני ברק, זוג צעיר ונמרץ, יצר והפיץ בארבע ידיים וסוסיתא אחת, וופלים ועוגיות בשם "מן".

היצרנים הקטנים האלו הפכו עם השנים, לחברות מובילות וגדולות במשק הישראלי. יחד עם "טבע", "מאפיית אנג'ל", "גלידות פלדמן", "ד"ר פישר" ועוד, חברות שמעניקות - כל אחת בתחומה - משנה תוקף למושג "עצמאות".
הסיפור על היצרנים הישראלים, שהפכו למובילים גם מחוץ לגבולות המדינה, מוגש כאן בפתיחות והמון רגש, מרגעי ההקמה ועד היום:

טוב לדעת (מקודם)

שבועות בלי כאבים ועם מבצע מיוחד מבי-קיור לייזר

לכתבה המלאה

1901 - חלוצת תעשיית התרופות - טבע

היסטוריה:
טבע נוסדה בירושלים, בשנת 1901, כעסק קטן לשיווק תרופות, אשר נשא את השם סלא, ראשי התיבות של שלושת מייסדיו הרוקחים: סלומון, לוין ואלשטיין. העסק הפיץ תרופות מיובאות למטופלים בארץ ישראל וברחבי המזרח התיכון, אשר שונעו על גבם של גמלים וחמורים. בסוף שנות השבעים שינתה החברה את שמה ל-'טבע' לאחר שרכשה מספר חברות ישראליות ואימצה לעצמה את שם אחת מהחברות שמיזגה לתוכה.

התפתחות במהלך השנים:
במהלך העשורים הבאים טבע צמחה באופן משמעותי ברחבי העולם, בעיקר באמצעות רכישות של חברות תרופות בינלאומיות רבות, אשר נטמעו בה ושיפרו את מומחיותה במחקר ופיתוח של תרופות, וזאת לצד הידע הרב שצברה בימי "החרם הערבי", שחייב את טבע למצוא פתרונות יצירתיים למחסור בתרופות בישראל, ובכך הפכה לחלוצת תעשיית הרפואה הגנרית המודרנית.
בשנת 1976, בתום סדרת רכישות של חברות מקומיות ומיזוגן יחדיו תחת השם 'טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ' מונה אלי הורביץ ז"ל למנכ"ל החברה, והוביל אותה לעשורים של צמיחה מרשימה.

כיום, טבע טק מציינת 120 שנים להקמתה, כחברה גלובלית מובילה בתרופות גנריות וביופרמצבטיות. טבע פעילה ב-60 שווקים ברחבי העולם ומשרתת קרוב ל-200 מיליון מטופלים, מדי יום. טבע אחראית על כ-20% מהתרופות בישראל וניצבת בין החברות המובילות בתחום הבריאות.

שלושת המייסדים של טבע, (ס.ל.א לשעבר): סלומון, לוין ואלשטיין (צילום: באדיבות טבע)

אירוע מכונן:
בשנת 1987, טבע התחילה להיסחר בנאסד"ק (NASDAQ), בשנת 1984, חוק האץ'-וקסמן אפשר לטבע לחדור לתחום הגנרי בארה"ב וסולל את דרכה לעמדת הובלה עולמית בגנריקה

התמודדות עם משברים:
בתקופת הקורונה נבחרה טבע לקלוט ולהפיץ מיליוני חיסונים עבור מדינת ישראל. בעולם של מציאות מורכבת, החזון של טבע פשוט: לשפר את חיי המטופלים בכל העולם ולאפשר ליותר אנשים גישה לתרופות, שישפרו את בריאותם, ייקלו על מכאוביהם ויטפלו במחלותיהם.

1927 - המורה שהפך לאופה - מאפיית אנג'ל

היסטוריה:
מאפיית אנג'ל לייצור לחמים הוקמה ב-1927. ראשיתה של המאפייה בסיפור אהבה בין שלמה אנג'ל, מורה בתיכון בירושלים של תחילת המאה ה-20, לבין אחותו של מנהל בית הספר לימד. על מנת להרשים את משפחתה של אהובתו, פרש אנג'ל מעבודתו כמורה והחל לעסוק כסוחר ויבואן של קמח עבור היישוב הישן של ירושלים.

בין לקוחותיו הייתה מאפייה שכונתית בבית-וגן, שנקלעה באותה שנה (1927) לחובות. אנג'ל, שהיה ספק הקמח של המאפייה, הציע לבעליה עסקת חליפין: במקום תשלום החוב ,הוא יקבל לרשותו את המאפיה וישלם ליתר הנושים. במהירות הוא נשאב אל תוך עולם האפייה, והיום, כ-90 שנים לאחר מכן, מאפיית אנג'ל היא מהגדולות בישראל.

אירוע מכונן:
קורותיה של מאפית אנג'ל שזורות בתולדות המפעל הציוני. המאפיה סיפקה לחם לצבא הבריטי בתקופת המנדט וכך גם לתושבי ירושלים הנצורה. הקמח הגיע לירושלים בשיירות שהגיעו ב'דרך בורמה' והועבר ישירות למאפיה לאפיה וחלוקה לתושבי העיר בזמן המצור. לאחר קום המדינה המאפיה הייתה במשך שנים ספקית לחם העיקרית לתושבי המדינה החדשה ולצה"ל ובתחילת שנות ה-60 מחלוצות ייצור הלחם הפרוס בארץ.

הלחם האחיד של אנג'ל הגיע לאורך השנים לכל זירות הלחימה כולל מעבר לתעלה במלחמת יום הכיפורים. בשונה המזון האחר, שהיה לרוב שימורים או מנות קרב, לחם כמוצר טרי, היה גולת הכותרת של אספקת המזון הצה"לית בשעות החירום.

ירון אנג'ל, מנכ"ל ובעלים של מאפיית אנג'ל כיום, מספר: "במלחמת לבנון הראשונה, צה"ל שם לב כי המחבלים שנכלאו במחנה אנסאר, זורקים את פנים הלחם ואוכלים בעיקר את ה"קשה". על מנת להבטיח להם תזונה נאותה, פותח במאפיית אנג'ל לחם מיוחד, סוג של פיתה ענקית במשקל 750 גרם, מקמח אחיד, וסופקה מידי יום בסמיטריילרים מהמאפייה בירושלים למחנה האסירים בלבנון. בהמשך זכה לשם "לחם אסירים" וסופק לשירות בתי הסוהר בארץ".

לחם אנג'ל 1927 - בהפצה לפני קום המדינה (צילום: באדיבות נאפיית אנג'ל)

התפתחות עם השנים:
במהלך השנים, יצאה המאפייה הירושלמית מעבר לגבולות העיר, ובשנת 1995 הוקמה מאפייה חדשה בלוד. לאחר מכן, התרחבה אנג'ל למאפיות נוספות שסייעו בהרחבת יכולות הייצור וההפצה מצפון לדרום. היא פועלת כיום בארבעה אתרי יצור: ירושלים, לוד, נתיבות ובכפר החורש , וכן מפעילה רשת חנויות של לחם ומאפים.

לחם אנג'ל, מאז 1927 (צילום: מאפיית אנג'ל)

התמודדות עם משברים:
משבר הקורונה תפס את המאפיה בהפתעה, כמו את כלל המשק והתעשייה, ואילץ את העובדים וההנהלה להתרגל למציאות חיים חדשה, תוך הצבת אתגרים לא פשוטים כגון: התמודדות בירידה בשוק המוסדי, לצד נקיטת צעדים משמעותיים למניעת התפשטות הנגיף בתוך מפעלי הייצור. עוצמת הפגיעה הייתה מתונה, והמאפייה הצליחה לשמר את תעסוקת העובדים, המשך ייצור רציף ופיתוח מוצרים חדשים לענף הקמעונאי.

1945 - גלידת פלדמן בעבודת יד

היסטוריה:
בשנת 1945, החליטו פדיה וברכה פלדמן ז"ל, שעלו ארצה מפולין עשור קודם, להכניס קצת חיים לעיר רחובות, שהתאפיינה בעיקר בדיונות ופרדסים. הם שכרו סלון של משפחה ברחוב הרצל, והפכו אותו לבית קפה קטן ואינטימי בשם "קפולסקי". בית הקפה הפך לפופולארי בעיר והיווה מרכז חברתי ומדיני, לא היה תושב בעיר ובסביבתה שלא נהג לפקוד את המקום, שהיווה נקודת עצירה למנהיגי היישוב בדרכם לירושלים. בית הקפה הציע לסועדיו בין היתר, גם גלידות טריות שייצרו בני הזוג במקום.

טעם הגלידה נישא במהרה אל מעבר למחוזות העיר רחובות והדרישה לגלידות הלכה וגברה. בתי הקפה ביקשו למכור את הגלידה מרחובות ותושבי העיר רצו לרכוש לביתם את הגלידה הטעימה. כתשובה לביקוש, הקימו הזוג פלדמן, בקומה העליונה של בית הקפה, מפעל קטן לייצור גלידות.

מפעל גלידות פלדמן בבניה, רחובות, 1963 (צילום: באדיבות גלידות פלדמן)

התפתחות המותג:
בשנת 1963 הקימו בני הזוג פלדמן מפעל רחב היקף, שהתפתח עם השנים, המכונות השתכללו והמעבר מייצור ביתי לייצור תעשייתי אפשר את הגדלת מגוון המוצרים, פנייה לקהלי יעד שונים ופתיחת חנויות גלידה בפריסה ארצית. באוגוסט 2018 נרכשה החברה ע"י קרן גרין לנטרן, ומאז החברה צוברת תאוצה ומשנה את צורת התנהלותה. מחברה משפחתית לחברה עסקית שחרטה על דגלה להשיק עוד ועוד מוצרים, להמשיך לרגש את הצרכנים ולחדש עם טעמים מפתיעים וטעימים.

אירוע מכונן:
בשנת 1962 הציעה עיריית רחובות לבני הזוג לקנות שטח באזור התעשייה לטובת הקמת מפעל והזוג פלדמן הקימו בו מפעל רחב היקף המשתרע על שטח של כ-5 דונם. עוד מונים בחברה כאירוע מכונן, את המעבר לייצור המותג "גלידל", בזכותו היא מובילה את קטגוריית גלידות הדיאט, עם מגוון רחב של מוצרים דלים בקלוריות הנושאים גם את תו אייל לחולי סכרת.

שלגון לוקס של גלידות פלדמן - תמונה נוסטלגית משנות ה-60 (צילום: באדיבות גלידות פלדמן)

התמודדות עם משברים:
"בגלידות של פלדמן רואים בכל משבר - הזדמנות" מספר ארז וולף מנכ"ל הגלידות של פלדמן: "לאורך השנים, דווקא בתקופות המשברים, הצלחנו לגדול ולצמוח. בתקופת הקורונה, גלידריות ברחבי הארץ סגרו את דלתותיהן בעוד שחנויות הגלידה של פלדמן, נשארו פתוחות בכל תקופות הסגרים. החנויות הבינו את הצורך לפינוק מתוק בימים של בדידות, האריכו את שעות העבודה, נתנו מענה לביקוש הרב שנוצר והפעילו מערך משלוחים עד הבית.

מה שמאפיין אותנו בגלידות פלדמן הוא שאנחנו יודעים לייצר הזדמנויות בזמנים קשים אז השקענו יותר בנקודות המכירה, שמנו דגש על טעמים אטרקטיביים, על מחירים נגישים, ועל הרחבת הפריסה הארצית, נכנסנו לעוד ועוד רשתות מזון וכיום אין בעיה למצוא את הגלידות הטעימות שלנו בכל מקום בארץ".

1948 - הכתר של כסא הפלסטיק

היסטוריה:
כתר נולדה בשנת 1948, בסדנה קטנה ביפו, כבית מלאכה ליצור צעצועים. יוסף סגול, מבין המקימים, הפך בשנת 1971 לבעלים היחידי של החברה לארח שרכש את חלקיהם של שותפיו. לאחר מותו, קיבלו ילידיו, סמי ויצחק סגול את השליטה בחברה. בשנת 1985 השיקה כתר את כיסא הפלסטיק הראשון שבנוי מ'חתיכה אחת', בטכנולוגיה בשם "מונובלוק". הכיסא היה לאחד מההצלחות הגדולות של החברה.

התפתחות עם השנים:
במהלך 7 העשורים בהם היא פועלת, הפכה מעסק משפחתי לחברה גלובלית ולקבוצה המובילה כיום בייצור מוצרי צריכה מפלסטיק, פלסטיק ממוחזר וחומרים מתקדמים אחרים. מרכז החדשנות ומרכזי הפיתוח של כתר נמצאים בישראל, וכך גם 8 מתוך 21 מפעליה בעולם. היא מעסיקה כ-5000 עובדים ברחבי העולם, מתוכם 2000 עובדים בישראל, ופועלת ב-100 מדינות.

המוצר המזוהה ביותר עם כתר בישראל, הוא כיסא כתר פלסטיק המיוצר במפעל כתר ביקנעם, שבשגרה מייצר בכל 30 שניות כיסא חדש. את כסאות כתר רואים כיום בכל מקום, בכותל, בהופעות ואירועי תרבות ובמרפסות הבתים. הם הפכו ברבות השנים לסמל ישראלי שכולם מכירים.

אירוע מכונן:
מכיוון שכתר היא קבוצה גלובלית ובזכות אסטרטגיית הובלה במסחר המקוון, והפיזור הרחב באירופה, ארה"ב וישראל, הצליחה כתר לייצר מומנטום חזק בשנת הקורונה, ולהגדיל את הרווחים של 2020, בד בבד עם שימור מספר העובדים ואף גיוס עובדים נוספים.

התמודדות עם משברים:
הסוד להצלחתה של כתר ויכולתה לצלוח משברים רבים עוד מקום המדינה, טמון קודם כל בערכים עליה מושתת החברה. משבר הקורונה מצד אחד הביא עימו אתגרים רבים עבור כתר, אך מצד שני גם הרבה מאוד הזדמנויות. כתר ראתה לפניה הזדמנות להאיץ תהליכים דיגיטליים, שהחלו עוד לפני פרוץ המשבר, שיסייעו בניהול עשרות אלפי עובדים, ספקים, לקוחות וקניינים מרחוק, גם בשגרה.

במהלך משבר הקורונה תמכה כתר במצוקה ההולכת וגוברת של הצוותים הרפואיים, ותרמה מאות אלפי מסיכות מיגון רב פעמיות לבתי חולים, פראמדיקים ומתנדבים בכל רחבי הארץ, לאור כך, זכתה לציון לשבח מטעם מרכז פרס לשלום ולחדשנות עם קבלת "התו הכחול", שניתן לחברות שנרתמו למאבק בנגיף.

אודי שגיא ויפתח סחר מנכ"לים משותפים כתר: "הפרוייקט הזה הוא חלק מהיכולת המהירה של כתר לייצר חדשנות מיידית. המפעל בכרמיאל שבשגרה ערוך לייצר ריהוט ופתרונות אחסון, שינה במהרה את יעודו ונוסף קו יצור עבור המסיכות, מה שאיפשר לנו גם לייצר משרות חדשות לעובדים חיוניים בחל"ת והגדיל את נפח העבודה".

1950 - בירה גולדסטאר, הראשונה שנמזגה מחבית

היסטוריה:
מותג הבירה "גולדסטאר" קיים משנת 1950, בימים שבהם כמעט ולא היו מותגי בירה בישראל.
מקור השם מיוחס לסימן הכוכב בעל ששת הקודקודים, המזוהה עם גילדת יצרני הבירה הגרמנית. גולדסטאר בושלה לראשונה בשנת 1950 על ידי הברומייסטר מנחם ברלינר ממבשלת "תעשיות בירה ארץ ישראל בע"מ". הבירה כיוונה בתחילת דרכה לקהל חדש: חיילי צה"ל וצעירים. גולדסטאר נמכרה במחיר מוזל בקנטינות השקם, וזכתה להצלחה.

רגע מכונן:
"גולדסטאר" היה מותג הבירה הראשון בישראל שנמזג מחבית. הברז הראשון הוצב בפאב "המוזג" בתחנה המרכזית בתל אביב. לאורך השנים המותג הרחיב את הצעת הערך על ידי השקת בירות חדשות תחת המותג.

בירה גולדסטאר,מתוך פרסומת מלפני כחמישים שנה (צילום: באדיבות בירה מכבי, מעריב 30.5.1980)

התפתחות עם השנים:
גולדסטאר היה מותג הבירה הראשון בישראל שנמזג מחבית. הברז הראשון הוצב בפאב "המוזג" בתחנה המרכזית בתל אביב. לאורך השנים המותג הרחיב את הצעת הערך על ידי השקת בירות חדשות תחת המותג. בשנת 1965 מוזגה "תעשיית בירה א"י בע"מ" עם "מבשלת שיכר לאומית" ובשנת 1985 נרכשה חברת "מבשלת שיכר לאומית" וגולדסטאר עמה על ידי טמפו.

לפני מספר עשורים החלו להיכנס לשוק הבירה בישראל מותגים בינלאומיים אשר ניסו למשוך אליהם צרכנים. על מנת לבדל את גולדסטאר מהתחרות שהלכה וגברה, דאג המותג לייצר קמפיינים פרסומיים בולטים ומיצרי שיח, אשר חיזקו את מעמד המותג ובידלו אותו אל מול המתחרים הבינלאומיים השונים. כך במהלך השנים השתתפו בפרסומות של גולדסטאר ידוענים מהארץ ומהעולם לדוגמא: בשנת 1961 הופיע הכוכב ההוליוודי פול ניומן בפרסומת של המותג.

פול ניומן בפרסומת לגולדסטאר, 1961 (צילום: אתר רשמי)

התמודדות עם משברים:
אתגר משמעותי נוצר עם התפרצות נגיף הקורונה והשפעותיו על המשק בכלל ועל ענף הבירה בפרט. העובדה כי מקומות בילוי רבים נסגרו או עברו למתכונת מצומצמת הציבה אתגר חדש עבור המותג - הצורך במציאת דרכים יצירתיות לפנות אל הקהל, ולנסות ולשפר ולו במעט את מצב רוחו.

אחת הפעולות שננקטו היא השקת מנוי גולדסטאר שמביא ארגז מהבירה אל בית הלקוח - ואוסף את הארגז הריק בעת אספקת הארגז הבא.

אורי אלדר, מנהל שיווק גולדסטאר: "המותג ניצב בפני אתגרים רבים לאורך השנים. המפתח להצלחה, הוא לשמור על הישן, הטוב והמוכר, לצד יצירת חידושים בתחום, זה מה שעוזר לנו, כמותג ישראלי וותיק, לצלוח תקופות מאתגרות לאורך השנים ולהמשיך להיות מותג חזק ואהוב על ידי הקהל בישראל."

1954 - ארבע ידיים וסוסיתא - עוגיות וופלים מן

היסטוריה:
לפני מלחמת העולם השניה, בשנת 1938, עלו מנחם רוקח ז"ל והוריו, מאוסטריה לישראל והשאירו מאחור את המפעל למתוקים. כאשר הגיעו ארצה הם הקימו את מחלקת הופלים במפעל "ליבר" שם הכיר מנחם את אשתו פנינה, שלימים הקימה איתו את המפעל הקטן והמתוק של "מן" בבני ברק, ליצור ופלים ועוגיות. מנחם ופנינה בנו לאט ובנחישות את מערך הייצור שעבד כולו ידנית ונארז בקופסאות פח, את ההפצה מחנות לחנות הם עשו עם סוסיתא קטנה ושיווק בסיסי.

פנינה רוקח מן, עם הסוסיתא המשפחתית ששימשה להפצה (צילום: באדיבות מן, פרטי)

אירוע מכונן:
בעקבות פרוץ המלחמה המאפיה קיבלה היתר רבני מיוחד לעבוד במהלך חג הסוכות וסיפקה ופלים לחיילים בחזית. מכורח הנסיבות, נוצר הכרח של המשך קיום המפעל ואספקה סדירה של מתוקים לצה"ל. בתחילת שנות ה-90, החברה עברה ממפעל קטן בבני ברק למפעל גדול וחדשני ברמלה.

מנחם רוקח ז"ל, עובד סביב השעון ומייצר בעצמו, מן (צילום: באדיבות מן, פרטי)

התמודדות עם משברים:
"סבא עבד מ-4:00 בבוקר עד 22:00 בלילה מאחורי תנורים וסבתא מאחורי ההגה, בסוסיתא המשפחתית, נוסעת מחנות לחנות ומשווקת את המוצר ברחבי הארץ" מספר אבי פקר, מנכ"ל "מן" ונכדם של המייסדים, "הימים היו ימי הצנע של אחרי קום המדינה והמאפייה המשפחתית נקלעה לקשיים. התחרות הייתה קשה, עם מותגים שכבר לא קיימים ובתנאים שהיום נשמעים כמעט דמיוניים. הם נאלצו לקחת הלוואות, לנשוך שפתיים ולהמשיך לעבוד במין אינרציה תמידית של המפעל שמהיווסדו עד היום, למרות הקשיים הרבים בדרך, לא הפסיק לייצר מוצרים שמהווים חלק בלתי נפרד מהטעם הישראלי, אפילו בזמנים קשים של חוסר ודאות.

לאחרונה, עם פרוץ מגיפת הקורונה, הייתה תחושה איומה של חוסר ודאות. צריך להבין שאחד האתגרים של תעשיה זה שאי אפשר לעבור לעבוד מהבית. אי אפשר פשוט לכבות את המכונות וללכת הביתה. נאלצנו לקחת סיכון אדיר ולהמשיך לעבוד למרות הכל, תוך נקיטת משנה זהירות תמידי.

הקורונה הוכיחה לנו שמדינת ישראל חייבת בטחון תזונתי מקומי ואי אפשר להסתמך על ייבוא מחו"ל. כשפרצה הקורונה הייתה היסטריה. מי שידע לתת את המענה ולעבוד עם הסופרים ולהבטיח להם המשך יציבות היה שוק המזון המקומי. מדינה חייבת עצמאות תזונתית. מדינה לא יכולה להתקיים בלי אוכל".

וופלים מן, באריזת הפח המיתולוגית (צילום: באדיבות מן, פרטי)

1965 - האיש שהמציא את הפולידין - ד"ר פישר

היסטוריה:
תשלובת ד"ר פישר נוסדה בשנת 1965 על ידי דבורה ז"ל ואלי פישר והיא קבוצת חברות פרמצבטיקה וקוסמטיקה רב-לאומית, הנחשבת לאחת הגדולות והמובילות הפועלות בישראל. ד"ר אלי פישר, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת קליפורניה בארצות הברית, פיתח תרופה לטיפול במחלת העיניים כבר במהלך עבודת הדוקטורט שלו.

ד"ר פישר, ממציא הפולידין (צילום: ד"ר פישר פרטי)

התפתחות עם השנים:
בשנת 1975 החל פיתוח וייצור תרופות ותכשירים לטיפול בעור ללא מרשם (OTC) ובהם סדרת תכשירים לטיפול בתינוקות. בשנת 1982, בתום עשר שנות מחקר בנושא סכנות החשיפה לשמש, החלו לייצר את סדרת תכשירי אולטרסול להגנה מהשמש. תכשירי אולטרסול היו הראשונים בארץ ובין הראשונים בעולם אשר הגנו מפני קרינת UVA בנוסף לקרינת UVB.

בשנת 1995 זכו דבורה ז"ל וד"ר אלי פישר בפרס התעשייה, בדיוק 30 שנה לאחר הקמתו של המפעל הראשון בבני ברק. הפילוסופיה שעמדה בבסיס הקמת המפעל הייתה מחקר, פיתוח וייצור תרופות עיניים ותכשירים לטיפול בעור.

בשנת 1996 רכשה תשלובת ד"ר פישר מפעל לייצור מגבונים לחים בגליל ובשנת 1999 קיבלה את תו התקן של ה-FDA. בתחילת שנת 2014, חנכה החברה מפעל חדש בקדמת גליל, בסמוך לטבריה. ד"ר אלי פישר משמש היום כנשיא, ובנותיו ד"ר נורית הראל וסיגל בר-און, משמשות בתפקיד יושבות ראש משותפות של התשלובת. כיום תשלובת מפעלי ד"ר פישר מעסיקה כ- 700 עובדים, החברה מייצרת ומפתחת מגוון עשיר של מוצרים, ומייצאת את תכשיריה לכ-30 מדינות ברחבי העולם.

ד"ר פישר מייצר משנת 1965 (צילום: באדיבות ד"ר פישר - פרטי)

אירוע מכונן:
המצאת הפולידין. באמצע שנת 1973 הגיש ד"ר אלי פישר בקשה למשרד הבריאות לצורך אישור ייצור תכשיר חדש. קבלת רישיון לייצור תכשיר חדש אורכת זמן, אלא שחודשים ספורים לאחר מכן, פרצה מלחמת יום הכיפורים. למרות שחומרי הגלם לייצור פולידין כבר הגיעו למפעלי ד"ר פישר, אישור ממשרד הבריאות לא היה.

לד"ר פישר היה ברור שבידיו תכשיר שיכול להציל פצועים רבים, בעיקר אלו הסובלים מכוויות וזיהומים. ביום הראשון למלחמה פנה פישר לאגף הרוקחות במשרד הבריאות בירושלים, והודיע לו שזהו צו השעה לייצור פולידין ושהוא לא ממתין ושולח את המוצר לצה"ל.

האישור לייצור הפולידין התקבל, והחל שיווקו לבתי חולים. פצועי מלחמה רבים קיבלו מענה רפואי לטיפול בכוויות ובפצעים ובהמשך התפרסם מאמר במגזין ההסתדרות הרפואית, שהפולידין היה גורם חשוב, שסייע להציל פצועים שסבלו מכוויות. מאז, הפולידין נמצא בכל בית בישראל ובכל קיט עזרה ראשונה.

התמודדות עם משברים:
בתקופת הקורונה נוצרה דרישה עצומה לאלכוג'ל. לאור הדרישה, במפעלי ד"ר פישר עבדו מסביב לשעון ואף הפסיקו ייצור של מוצרים אחרים במטרה לספק את הדרישה. השאיפה הייתה לספק את המוצר ולחלקו בצורה הוגנת לחיילים, לבתי החולים ולאזרחים במרכז ובפריפריה. למטרה זו הקורונה הוגדל מספר העובדים. והמפעל עבד 22 שעות ביממה.

לשלל הכתבות המיוחדות שלנו ליום העצמאות ה-73 - לחצו כאן

https://news.walla.co.il/item/3429296

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully