רס"ל מנש (מנשה) חבה נהרג במבצע חומת מגן ב-2002, סא"ל אמוץ גרינברג נפל בצוק איתן ב-2014, סגן קובי בן שם מצא את מותו באסון המסוקים ב-1997, סא"ל אהוד (אודי) שלח נפל במלחמת יום הכיפורים.
לקראת יום הזיכרון, הפגשנו במשרדי ארגון אלמנות ויתומי צה"ל בגבעת שמואל בין בני משפחותיהם, אחות שכולה, בת, אבא ורעייה, לשיחה מרגשת על זיכרון והנצחה, שמגיעים מכיוונים שונים וסיטואציות שונות בחיים, אבל תמיד קיים ביניהם דימיון ברור, של התמודדות עם אובדן ומחסור, לצד הרצון להמשיך בחיים ולדאוג שלא ישכחו את אלו שנלחמו עבורנו ועבור חירותינו.
מיזם "זוכרים ביחד" - אירועי הנצחה וזיכרון דיגיטליים ביום הזיכרון
חגית שץ חבה, אחותו של רס"ל חבה ז"ל, מספרת שהוא התייצב למילואים זמן קצר אחרי השחרור שלו, בעקבות הפיגוע במלון פארק והיציאה לחומת מגן. כאשר אחת המחלקות נקלעה למארב, מנש, המגאיסט, חיפה על פינוי הפצועים במשך דקות ארוכות, מעמדת ירי נחותה. לאחר מכן קיבל פקודה לצאת, אך זיהה עוד פצוע בשטח וניגש אליו, כאשר צלף פגע בו: "אני שומעת סיפורים ומבינה מי הוא היה, וחושבת איזה דוד הוא יכול היה להיות לילדים שלי", היא אומרת. "זה מרגש ומשמח, אבל זה גם חור, זה החלל של כל אחד מאיתנו, השכולים. והוא מלווה אותנו כל הזמן".
אביה של ליהיא גרינברג, סא"ל אמוץ גרינברג ז"ל, יכול היה להפסיק להתייצב לשירות המילואים שלו אחרי שהחטיבה שלו פורקה, אך בחר להמשיך להתנדב. כאשר החל מבצע צוק איתן, הוא הגיע, בלי צו שמונה, כדי להיות עם חבריו לנשק. לאחר שנפגע בכפות ידיו מרקטה שנפלה לידו, הוא נשלח לביתו, אך החליט מיד שהוא חוזר לשטח. במהלך סיור ג'יפים ליד הגבול, RPG פגע בג'יפ שלו והוא נהרג. "עד היום אני מנסה לקחת את כל התכונות הטובות שאני זוכרת ממנו וליישם אותן על עצמי, וככה אני זוכרת אותו", מספרת ליהיא. "למשל, עזרה לזולת, תרומה למדינה וחיוביות. אני מרגישה שזו הדרך שלי להנציח את אבא שלי ולהיות קרובה אליו, אישית".
אימו של סגן קובי בן שם ז"ל נפטרה כמה שנים לפני שהתגייס. הוא יכול היה לשרת קרוב לבית, אך בחר לצאת לקורס קצינים וסיים כחניך המצטיין. הצ'ופר שלו היה לעלות למוצב דלעת בדרום לבנון ותחילה, אביו אלי בן שם לא רצה לחתום לו על כך, כי קובי עזר לו לגדל את המשפחה: "בסוף נשברתי ונתתי אישור ותוך שנה ראיתי איך הוא הופך מבחור צעיר לגבר בוגר", נזכר אלי. "היה לי סיפוק גדול לראות את השינוי הזה, עם האחריות שבאה איתו". דרך דיווחי החדשות גילה קובי על אסון המסוקים, התנגשות שני מסוקי היסעור, שהובילה למותם של 73 חיילים: "אני כל הזמן חושב מה קובי היה אומר או עושה במצב מסוים. להיות משפחה שכולה זה פצע פתוח, שקמים איתו והולכים לישון איתו. לכן חשוב לנו שעם ישראל יזכור בזכות מי אנחנו חיים כאן".
תמי שלח היא יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל. את בעלה אהוד (אודי) היא איבדה כאשר מטוסו נפגע בגזרה המצרית ב-1973: "מכונית נעצרה ליד הבית שלנו ואני מיד הבנתי. לא היה צריך להגיד לי כלום". במשך כחצי שנה הוגדר אודי כ"נעדר-חלל", עד שהתאפשר לחפש את גופתו והיא הובאה לקבורה בישראל. בעקבותיו, שלושת הבנים התגייסו אף הם לחיל האוויר, וכיום אחד מהם הוא תת אלוף ושני האחרים סגני אלופים: "הם היו קטנים כשאבא שלהם נהרג ולא זוכרים כלום. אבל בעלי, כמפקד טייסת, הוביל את המטס בשנת ה-25 למדינה והבן שלי הוביל את אותו מטס, באותה טייסת, בשנת ה-50. אז בוודאי שזה עושה להם משהו".
ביום הזיכרון הזה חברו ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, ארגון יד לבנים ומשרד הביטחון למיזם דיגיטלי חדש וייחודי - "זוכרים ביחד". במסגרת המיזם, כולכם מוזמנים להשתתף, כמארחים או אורחים, באירוע זיכרון לבחירתכם, דרך הפלטפורמה הדיגיטלית של אתר "זוכרים ביחד". כך, רבים יוכלו לשתף את סיפוריהם וכאבם האישי ביום שמאחד את המדינה כולה באבל על הנופלים.
לפרטים נוספים
לאתר: www.zochrim.org.il
לשאלות ותמיכה טכנית ומידע נוסף:
info@zochrim.org.il
טלפון (10:00-20:00): 074-7871617
