אליזבת ארדן, האישה שהפכה למעצמת יופי בינלאומית, הוכיחה לאורך השנים את גאוניותה בחיזוי טרנדים ומגמות. ארדן נולדה ב-31 בדצמבר 1878 בחווה דלה בעיירה קטנה ונידחת שמצפון לטורונטו בקנדה. שמה המקורי היה פלורנס נטינגייל גרהם, על-שם האחות הרחמניה המיתולוגית, פלורנס נייטינגייל, שהוריה העריצו כל-כך.
אביה, ויליאם גרהם, היה ממוצא סקוטי ואמה סוזן, הייתה ממחוז קורנוול. המשפחה היגרה לקנדה בשנות ה-70, ודודתה האמידה של סוזן, עזרה במימון חינוך ילדי המשפחה קשת היום. כשאליזבט הייתה בת 8 נפטרה האם משחפת ועול גידול שלושת אחיותיה ואחיה נפל עליה. במהלך נעוריה עזרה ארדן בפרנסת המשפחה. על אף שהצטיינה בלימודיה, בשלב מסוים נשרה מבית הספר בשל חוסר יכולתו של אביה לממן את הלימודים.
נאמנה לשמה המחייב, היא עברה ללמוד בבית ספר לאחיות ולסיעוד בטורונטו ומהר מאוד הבינה שהמחלות הן שמעניינות אותה ולא החולים. היא בילתה שעות במעבדות בית הספר, כשהלבורנט שאיתה ניסה לפתח קרם לטיפול בכוויות ובצלקות, ארדן הצעירה החליטה שהיא תפתח את הנוסחה שתגאל אלפי נשים עם עור בעייתי ותשווק אותו לכל העולם באמצעות הדואר.
לאחר חודשים ספורים היא נטשה את בית הספר לאחיות, שבה לחוות הולדתה והחלה לרקוח במטבח הביתי קרמים מרכיבים שונים במטרה להגיע לנוסחה המבוקשת. בלי אמצעים אך עם אמביציה להיות יפה ועשירה, היא נחתה ב-1908 בניו-יורק, עבדה בעבודות מזדמנות כמו סייעת לרופא שיניים ומנהלת חשבונות וחזרה לעסקי היופי שהיו מאוד דלים באותה תקופה.
היא עבדה כקוסמטיקאית במכון יופי, שם למדה את טכניקות טיפולי הפנים והעיסוי ואף כיצד לרקוח תכשירי קוסמטיקה. היא נודעה בכל העיר כבעלת ידי זהב. ארדן הצטרפה כשותפה במכון יופי בשדרה החמישית עם שותפה בשם אליזבת הורבד, ובשנת 1910 כבר פתחה יחד עם הורבד את סלון היופי הראשון בשדרה החמישית בניו-יורק, שותפות ששרדה מספר חודשים לפני שהשתיים נפרדו.
ארדן לקחה מהבנק הלוואה בסך 6000 $ ופתחה מכון משלה, ועל דלת הכניסה היא כתבה "אליזבת ארדן - תרבות היופי". במכון הקטן היו רק 3 חדרי טיפולים אבל היה לו קונספט מנצח שליווה אותה לאורך כל השנים - יופי טוטאלי, מגוון מוצרים באווירת מותרות מפנקת הכוללת טיפול פנים קלאסי, עיסויים, שיעורי התעמלות וריקוד. כי לא מספיק לכסות את הפנים באיפור, צריך לשמור על כושר. במהלך השנים נוספו לסלונים ספא יוקרתי וחבילות טיפולים. במעבדת הסלון היא רקחה קרמים טיפוליים לפנים ולגוף והייתה הראשונה לרקוח קרם לא שומני. כעבור 5 שנים ההצלחה האירה לה פנים, הסלון שלה עבר לבניין מפואר, נפתחו סניפים נוספים שסימן ההיכר שלהם הוא דלת כניסה אדומה, כשם הבושם הקלאסי והמיתולוגי שלה red door שצורתו כדלת.
השם ארדן הפך למותג. ארדן עצמה טענה ששמה הוא אחד משלושת שמות המותגים הידועים ביותר בעולם לצד: זינגר -מכונות תפירה וקוקה קולה. במהלך השנים פתחה אליזבת ארדן סלוני יופי בכל רחבי אירופה וארה"ב, ועד שנת 1935 פתחה 40 סלונים.
בשנת 1912 נסעה ארדן להתמחות בצרפת. היא חזרה משם עם קו איפור אותו פיתחה בעצמה. באותה תקופה רק שחקניות התאפרו כשעלו לבמה אך ארדן זיהתה את הצורך של כל הנשים לתקן פגמי עור. בזכותה נשים אמריקניות נחשפו לראשונה לקו שלם של מוצרי איפור המותאם להן הכולל סומק ופודרה צבעונית במקום הפודרה הלבנה בה השתמשו השחקניות. בהמשך הוסיפה גם איפור עיניים והייתה הראשונה ליצור את "המראה המושלם" עם גוונים משיקים לעיניים, לשפתיים, ללחיים ולציפורניים, מה שאיפשר לנשים להתאפר בהתאמה מושלמת. היא אף פיתחוה קו מוצרי אופנה משלה.
במהלך מלחמת העולם השניה, זיהתה ארדן את קהל הנשים אשר הצטרפו למעגל העבודה כדי להחליף את הגברים שבחזית, ולימדה אותן כיצד להתאפר ולהתלבש כדי לבנות קריירה. היא אף פיתחה עבורן שפתון בגוון אדום עז שיתאים למדים.
אחד המוצרים האייקוניים של המותג הוא הקרם Eight hour cream להגנה על העור מפני התייבשות. המוצר נמכר למעלה מ- 70 שנה, והפך להיות המוצר הנמכר ביותר בבית "ארדן". המוצר משמש באופן קבוע דוגמניות, שחקנים, מאפרים וסלבריטאים.
עוד מוצר מיתולוגי של המותג הן הקפסולות האהובות בעולם שזכו ב-150 פרסי הוקרה ויופי במהלך 30 שנות קיומן. הקפסולות נחשבות למובילות בינלאומיות בזכות טכנולוגיית "המינון המדויק". השנה הושקו קפסולות סרמידים וחומצה היאלורונית ללחות ועור מלא נפח. מוצרים נוספים הם הבשמים - לא רק הבושם "רד דור" מלווה שנים את המותג, גם בשמי ה-TEA כמו green tea והשנה white tea.
אליזבת ארדן הייתה לחברת הקוסמטיקה הראשונה בעולם אשר יצאה בפרסום טלוויזיוני למוצריה. המגזין פורצ'ן הכתיר אותה ב-1938, כאישה אשר הרוויחה את סכומי הכסף הגבוהים ביותר בכל ההיסטוריה של ארה"ב. ב-1946 הופיעה ארדן על שער המגזין "טיים" כאשת העסקים מספר 1 באמריקה, וב-1990 כלל "הלייף מגזין" את אליזבת ארדן כאחת מ-100 האנשים האמריקנים המשפיעים ביותר של המאה ה- 20.
ארדן הייתה ידועה בדעות השמרניות שלה והיא תמכה במפלגה הרפובליקנית. היא הצטרפה לתנועת הנשים הסופרג'יסטיות בניו יורק -ראשיתה של התנועה לשחרור האישה. ארדן נישאה פעמיים: ב-1918 נישאה לבנקאי תומאס לואיס אותו הכירה כשהגיעה לבנק על-מנת לקבל את ההלוואה המפורסמת ששינתה את חייה. הנישואים הקנו לה אזרחות אמריקנית, ולזכותו של לואיס ששימש כמנהל העסקי של החברה, ניתן לזקוף חלק נכבד בהצלחת פיתוח העסק לממדים בינלאומיים.
ארדן הרגישה מיותרת, המתחים בין השניים התגברו, היא תפסה אותו בשורת בגידות וארגנה הסכם גירושין שהותיר אותו ללא סנט והשניים התגרשו ב-1935. ב-1942 נישאה ארדן לנסיך מייקל אבלונוף, הנישואים שרדו כשנתיים.
בשנת 1929 קיבלה ארדן הצעה לקניית החברה שלה בתמורה ל-15 מיליון דולרים, אולם היא סירבה בטענה כי היא מתכוונת להיות אישה עובדת עד יומה האחרון ואכן כך היה. ארדן נפטרה באוקטובר 1966 בגיל 88 כתוצאה מדום לב. כפי שהבטיחה היא עבדה עד יומה האחרון, ביום מותה עבדה כרגיל במשרדי החברה בשדרה החמישית. שווי נכסיה ביום מותה נאמד ב כ-40 מיליוני דולרים, היא שלטה בחברה ולא הותירה יורשים והיתה בעלת המניות היחידה בחברה.
מעבר לעסקי הקוסמטיקה המשגשגים שלה, לארדן היה תחביב של גידול סוסי מרוץ וטיפוחם - תחביב בו עסקה עד יומה האחרון כמו גם אירוח בני אצולה ומפורסמים בחווילתה המפארת שבמיין. אליזבט ארדן קבורה בניו- יורק, בשם אליזבת נ. גראהם, העסק שהקימה נמצא בבעלות קונצרן "רבלון". בארץ הוא מיוצג על-ידי "אלפא קוסמטיקס"..