המחסור הכרוני בכוח אדם בענף ההייטק בישראל אינו עניין חדש. מזה שנים מתריעים גופי מחקר וגורמים בתעשייה כי יש פער של כ-10 אלפים עובדים בין מספר מסיימי הפקולטות והמוסדות הלימודיים השונים לבין היקף הביקוש למוחות הנדסיים ומתמטיים, אולם התפוצצות הגיוסים שהתרחשה במרוצת השנה האחרונה הכניסה את הענף לסחרור תעסוקתי חריף שמאלץ את החברות בישראל להגדיל את כוח האדם שלהן בחו"ל.
אם בעבר המוטיבציה העקרית של החברות להעסקה בחו"ל נסובה סביב סוגיית החיסכון ופערי השכר, הרי שכיום הסיבה לכך היא שהגענו לסף הספיקה של המשק הישראלי לספק את הביקוש לטאלנטים ואנשי מקצוע מיומנים. כן, אומת הסטארטאפ הישראלית אומנם דוהרת קדימה ועושה זאת עם אלפי החברות ומרכזי המו"פ של חברות רב לאומיות שנפתחו בארץ אך לצד זאת, בכל הקשור לכוח האדם - ישראל מדממת תעסוקתית ומיליארדי דולרים שהיו יכולים לזרום לחשבונות בנק של עובדים ישראליים, מוצאים את עצמם משולמים לעשרות אלפי עובדים במדינות זרות.
"אנחנו מדברים על עליה בשיעורים של עשרות אחוזים בהיקף גיוס הטאלנטים בחו"ל באמצעותנו לתפקידים טכנולוגיים, ולאור הביקוש הרב, הגיוס נעשה גם במדינות חדשות כדוגמת ארגנטינה, ברזיל ומקסיקו. מעולם לא חווינו קפיצה כל כך דרמטית בהיקפי הביקוש, כאשר ההסבר לכך טמון כמובן, גם בדיגיטציה שעובר העולם בשל הקורונה", מציינת מירי גל בורט, מנכ"לית ובעלים משותפים של חברת EER GLOBAL - שעוסקת בחיפש עובדים ממוקד גלובלית ונחשבת לחברה הדומיננטית בישראל בתחומה.
לדבריה, אם עד לפני מספר שנים, החסם המשמעותי ביותר לצמיחה של חברות היה הקושי לגייס הון, הרי שכיום, הבעיה ללא ספק היא הדלתא בישראל' בין הביקוש וההיצע של כוח האדם.
עד כמה המצב 'חמור'? מה מספר המשרות שהוציאו חברות ישראליות לאיוש בחו"ל? במחקר שערכה חברת אתוסיה לפני כשנתיים, הוערך כי מדובר על לא פחות מ-20 אלף משרות. במחקר עדכני שבוצע ע"י חממת החדשנות של האיחוד האירופי בישראל, הוערך כי המספר זינק ל 24.2 אלף, וזאת רק באיחוד האירופי ובבריטניה.
הדלתא עליה מדברת בורט, מעוגנת היטב בנתונים: מספר המשרות הפתוחות היום בחברות הטכנולוגיה גדול ב-50% לעומת הרבעון הראשון של 2020. כך עולה מדו"ח התעסוקה הרבעוני של פלפורמת ההשקעות OurCrowd לענף ההייטק בישראל. למעשה, מאז אמצע 2020 ועד לרבעון הנוכחי, צמח מספר המשרות המוצעות על ידי חברות ההייטק ב-7% בכל רבעון. הביקוש הגדול ביותר מתמקד במהנדסי תוכנה (18% מהמשרות) וכן משרות פיתוח עסקי (17%).
ומה מתדלק את הביקוש הזה? בין היתר, העובדה כי בישראל פועלות למעלה מ 350 חברות בין לאומיות שפתחו כאן מרכזי מחקר ופיתוח. ואנו לא מדברים רק על חברות הייטק קלאסיות, אלא גם על תאגידים כדוגמת פורשה ופולקסוואגן שהקימו בישראל מרכזי חדשנות.
עוד בוואלה!
מה שמטריד בכל הסיפור אינו רק זליגת משרות לאיוש בחו"ל, אלא גם מגמה של עליה במספר המומחים הזרים שמגיעים למדינת ישראל לצורך עבודה ארוכת טווח. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, במהלך שנת 2020 הועסקו בישראל לא פחות מ-5,317 מומחים זרים, כאשר חלק בלתי מבוטל מהם - מועסק בענף ההייטק.
לדברי עו"ד יפתח חנן, מהמומחים הבכירים בישראל לדיני מומחים זרים - מדינת ישראל אינה מתעדפת מומחים זרים על פני תעסוקה של כוח אדם מקומי, אלא נותנת מענה לצורך אקוטי של חברות בישראל לקבל פתרונות לצרכי תעסוקה מיידים, שאינם מקבלים מענה מקומי.
אנו מדברים על מספר בלתי מבוטל של מנהלי פיתוח ופונקציות בתחום התכנות שהסדרנו עבורם את הליך קבלת אשרת העבודה בשנים האחרונות", אומר עו"ד חנן, "כך גם עשרות מומחים שהגיעו לישראל בסיוענו, לאחר שהחברה בישראל נרכשה ע"י חברה זרה ונשלח לישראל גורם בשביל להסדיר, לתאם ולהעביר מידע בין החברות כחלק מהמעבר".
כמו כן, מציין עו"ד חנן, "צריך לקחת בחשבון שכל מומחה שמגיע לישראל מביא עימו ידע ופרקטיקה שאינה קיימת כאן או קיימת במידה מועטה ומשאיר אותה לאחר עזיבתו, מה שבהחלט תורם להתפתחות של המשק בישראל. כניסת מומחים זרים לישראל היא ברכה למשק וטוב עושה מדינת ישראל, שמקדמת ומיישמת מדיניות שמקלה על מתן אשרות עבודה עבורם. אנו זוכים לאוזן קשבת אצל רשות החדשנות ואצל רשות האוכלוסין וההגירה - הליך קבלת האישור נעשה יעיל מאי פעם וזה בא לידי ביטוי הן בעינייניות בה בוחנים את הבקשה והן בפרק הזמן שנדרש לכך".
הכישלון הגדול: הפריפריה
היקף גיוס כוח האדם בחו"ל על ידי חברות ישראליות נתפס בקרב חלק מהגורמים בענף בישראל כתעודת עניות למדיניות של הממשלה, שאינה פועלת במרץ הנדרש לשילוב של עובדי הייטק מהפריפריה בתעשייה. ענף ההייטק בישראל מרוכז ברובו באזור גיאוגרפי מצומצם ו-77% מחברות ההייטק פועלות במחוזות תל אביב והמרכז. 78% ממשרות השכירים בחברות ההזנק מרוכזות במחוזות אלה.
בו בעת, גם גורמים בכירים שעוסקים בצמצום פערים אל מול הפריפריה, מודים כי מדובר על תהליך ארוך טווח והחברות בישראל פוזלות לחו"ל באין ברירה: "אני חושב שהחברות עושות את מה שהן עושות לפי הנתונים שלהם, אי אפשר להאשים אותן", אומר ל'וואלה! כסף' אהרון אהרון, מבכירי תעשיית ההייטק בישראל, שכיהן עד לאחרונה כמנכ"ל רשות החדשנות והיה המנכ"ל הראשון של אפל בישראל.
לדבריו, אחד מהכשלונות שלו היה הטיפול בפריפריה. חרף כל המאמצים שהושקעו והכסף הגדול שנשפך, במבחן התוצאה, הפריפריה עדיין מדשדשת. "בשביל לבנות אקוסיסטם, צריך שיהיה שינוי גדול, ולצערי הוא עדיין לא התרחש. גם אי אפשר להאשים את האוניברסיטאות בארץ על מדיניות הגבלת מספר הבוגרים ויצירת מחסור כרוני. הן העלו בשיעור של כ 40% את מספר המסיימים, אך זה פשוט אינו מספיק - הביקוש מטורף".
להיכן זורם הכסף הישראלי? באילו מדינות נוטות החברות הישראליות להעסיק עובדים?מניתוח שערכה חברת EER GLOBAL, עולה כי מדובר בעיקר על אוקראינה, פולין, בולגריה ובלארוס. "גם הודו כמובן מהווה יעד מרכזי למיקור חוץ וכך גם רומניה ומדינות כגון סלובקיה", מציינת גל בורט.
אחת מהחברות הראשונות שגייסו מפתחים במזרח אירופה, היא חברות WIX שנסחרת כיום בשווי שוק של כ- 15 מיליארד דולר. היא הקימה מרכז פיתוח באוקראינה לפני כתשע שנים. החברה נהפכה למותג ומעסיק ידוע במדינה.
ומה צופן העתיד הקרוב? האם נמשיך לחזות במגמה של עליה בהיקף החברות הישראליות שמגייסות עובדים לחו"ל? סביר להניח שכן ואף ביתר שאת: נכון להיום, על פי דו"ח של רשות החדשנות וStart-Up Nation Central, יותר מ־60% מחברות ההייטק בישראל מדווחות על קושי רב בגיוס כוח אדם בתחום הפיתוח.
אסף רפפורט, אחד היזמים הבולטים בתעשייה, אמר בראיון לאחרונה בכלכליסט שהוא מוכן בכל רגע נתון לגייס פי חמישה עובדים מעשרות העובדים שהוא מעסיק, והוא אינו מכיר חברת סטארט־אפ צומחת שלא מחפשת מספר דומה של עובדים. בנוסף אמר רפפורט שאין בעיה לגייס כיום כסף, אבל יש קושי עצום בגיוס עובדים: "זו תקרת הזכוכית של ההייטק הישראלי".