עם כל גל עליות המחירים שידענו לאחרונה, נדמה שחלקים גדולים בציבור הבינו שלפעמים אין ברירה: משבר סחורות עולמי, עלויות שינוע, שער מטבע, התייקרות חומרי הגלם ועוד - מושגים שפעם היו שגורים רק בפיהם של כלכלנים והפכו לנחלת כלל הציבור הישראל.
אז אם הכל ברור כל כך, היכן הבעיה? ובכן - במדינת ישראל המחירים זזים לכיוון אחד, תמיד למעלה.
לכן אולי הגיע הזמן לייסד מדד משלנו, "מדד השווארמה בלאפה", או אם תרצו, מדד ה"ביג מק" הישראלי. המדד שעוקב אחרי השינוי במחיר המנה הכל כך ישראלית, מוכיח עד כמה האקסיומה הזו נכונה. בשנת 2018 עלתה מנת שווארמה בלאפה כ-32 שקלים, היום, כעבור ארבע שנים בסך הכל, תשלמו עליה 52 שקלים, הבדל של 68%, לא תמיד עם קשר ישיר לגידול בעלויות הייצור. כי כמו שאמרנו קודם: מה שעולה אצלנו, לא יורד בחיים.
בשוק חופשי, אמורה התחרות להעלות ולהוריד את המחירים, ומי שיציע את המחיר הזול יותר, יזכה בצרכן. הבעיה היא שהשוק הישראלי, הוא לכאורה חופשי, אבל ממש לא תחרותי.
למעשה שוק המזון בישראל הוא כה ריכוזי, עד שהגרף שמבטא את המחירים לצרכן, כבר שכח איך זה להיות עם הפנים למטה. דווקא במוצרים שבפיקוח, כמו הלחם שנמצא עכשיו במרכז השיח הציבורי, הדלק, החשמל והמים, בניגוד למוצרי המזון והצריכה, יש גם ירידות מחיר.
אם אין לחם, שיאכלו לוקשים
הנושא האחרון שבו עסקנו היה מחיר הלחם המפוקח. מוצר שמשקלו הסגולי גבוה ממשקלו בסל הקניות של הציבור.
לכאורה, אין שום סיבה להעלות את מחיר הלחם המפוקח עכשיו, למרות שאומרים לנו כל הזמן שהעלייה במחיר הכרחית בגלל העלייה בתשומות.
שימו לב לנתונים הבאים: מחירי החיטה ירדו מיוני 2021 עד יוני 2022 ב- 23% ומאפריל ועד יוני, תוך כדי המלחמה באוקראינה, שנחשבת למחוללת ההתייקרויות הגדולה והמאיימת מכולם, המחיר אמנם נסק בתחילה, אבל כמעט מיד הוזל ב- 35%. לזה אפשר להוסיף את הוזלת עלות ההובלה הימית, את חילוץ הפקקים בנמלים והירידה המתונה במחיר הנפט, שעוד צפוי לצלול למטה.
אז למה דווקא עכשיו עולה הלחם המפוקח? גורמים בענף מסבירים שעליית המחיר היא תיקון עוול של שלוש שנים, בהן המחיר היה אמור לעלות והוקפא בגלל סיבות פוליטיות ופופוליסטיות.
"עליית המחיר הנוכחית אינה קשורה למחירי החיטה והתשומות", אומר אחד מהם. "יתכן שוועדת המחירים תחליט להוזיל את הלחם בפעימה הבאה, הכל תלוי במצב השוק. מה גם, שהמשמעות העלאת המחיר למשפחה לפי הלמ"ס, היא של שקל אחד בחודש. צריך להוציא את הלחם מפיקוח בכלל ואז המחירים ירדו בטווח ארוך".
כולנו פראיירים
מצבה הכלכלי של מדינת ישראל טוב מאוד יחסית לעולם. האינפלציה נמוכה (4.4% אצלנו לעומת 9.1% בארה"ב), הגרעון נמוך, העודף התקציבי גבוה, לכאורה תנאי פתיחה מעולים. אז למה המחירים כאן לא מפסיקים לעלות? כי מנגנון עליית המחירים כל כך משומן, שקל לעבוד עלינו.
בשוק הישראלי הביקוש קשיח, כולנו פראיירים ולא נוותר על השווארמה בלאפה גם אם היא תעלה 150 שקלים. מכיוון שהשוק ריכוזי להחריד ומנוהל על ידי מעט שחקנים, הם לא ממש דופקים חשבון לאף אחד ומעלים מחירים כשבא להם, בלי שום הגיון ומהמקפצה. כשהדולר ירד, הם הסבירו לנו שמחירי השינוע עלו, כשמחירי השינוע יורדים, מסבירים שמחיר החשמל עולה וכך הלאה בלופ אינסופי של הסברים שלכאורה נשמעים מהמוצדקים שיש.
במקום לעמוד על הרגליים האחוריות ולהגיד, תפסיקו לבלבל לנו את המוח במשפטים ריקים מתוכן, ולהסביר, שמראש יוקר המחיה שלנו הוא מהגבוהים בעולם, לכן כל התייקרות נוספת יוצאת מפרופורציה, אזרחי ישראל מורידים את הראש כדי לקבל עוד כאפה, כמו עדר ממושמע שנושך שפתיים ליד הקופה בסופרמרקט.
עבודה מהבית ועבודה בעיניים
עוד דוגמא: מומחים צופים שמחירי הגדג'טים והמחשבים שצרכנו בלי הכרה בעת סגרי הקורונה ואופנת "העבודה מרחוק", וזינקו אז לסכומים בלתי הגיוניים, יוזלו עכשיו. בואו נתערב שזה לא יקרה, ואם תהיה הוזלה, היא תהיה בשוליים. אתם הרי מכירים את הטריק, אין ירידה אמיתית במחיר בשוק הישראלי, יש רק מבצעים או הנחות כמות: "שניים במחיר אחד", "השני בחצי מחיר", "שלושה במחיר מוזל", כאילו שהורדה במחיר היא פחיתות כבוד, או הכרזה על פשיטת רגל.
אם נחכה שחוגלה ודיפלומט, ששוב הקפיצו מחירים לפני כמה ימים, יחזירו את הכסף כשהדלק ירד והחשמל יוזל, נתייבש בדיוק כפי שציפינו להוזלות אחרי ירידה בשווי המט"ח לעומת השקל, מה שהקפיץ את רווחי היבואנים. זוכרים שאותן חברות יצאו בהצהרות לפיהן נוכח השינויים הגלובליים הן מוזילות את המחירים? לא ממש.