אזהרת צונאמי: רשתות שיווק זרות מתכוונות להסתער על ישראל, ולהשתלט על מדפי הסופרמרקט שלנו. זה מה שאפשר היה להבין אתמול מהפרסומים בתקשורת, לפיהם לפחות שלוש רשתות שיווק זרות בוחנות ברצינות כניסה לארץ, בנוסף לקארפור שכבר עשתה עליה באמצעות חברת "אלקטרה צריכה" ומתכוונת לפתוח את הסניף הראשון שלה בקרוב, ו"סבן אילבן", שגם אותה מתכוונת "אלקטרה" להביא לכאן.
אין תושב מקומי שלא צהל לשמע הבשורה, שתביא את חו"ל ממש לפתח המקרר שלו, אבל כמו שזה נשמע כרגע, במדובר בהרבה רעש וצלצולים ופחות בהיתכנות ממשית. אפשר לרדת מהר הציפיות הגבוה, אל קרקע המציאות החמה.
את הגל הנוכחי התחיל עמית זאב, מנכ"ל יינות ביתן לשעבר, שהתפטר מתפקידו אחרי פחות משנה בגלל חילוקי דעות עם ההנהלה, והודיע על חתימת הסכם כוונות עם רשת SPAR ההולנדית (שלה 13,000 סניפים ב- 48 מדינות ברחבי העולם), להשקת הרשת בישראל תחת הסכם זיכיון. בהודעה לעיתונות ציין בן זאב, שהרשת לא תוכל לפתוח פה סניפים במהירות, בלי הסכם שיתוף פעולה עם רשת קמעונאית קיימת ולשם כך הוא מנהל מו"מ עם כמה שחקנים בשוק המזון.
כמה שעות אחר כך שלחה "אלקטרה צריכה" לזאב מכתב אזהרה על הפרה (לכאורה) של הסכם אי תחרות וסודיות, כיוון שעל פי המכתב, היה מעורב במגעים שהתנהלו עם SPAR במסגרת תפקידו הקודם ב"יינות ביתן". במקביל פורסם שנציגי רשתות המזון הצרפתיות הזולות "קזינו" ו"אינטרמרשה", יגיעו בקרוב לארץ כדי להיפגש עם קמעונאים ישראלים ולבחון שת"פ.
משקיעים בסניף, חוסכים על הטונה
ד"ר חזי גור מזרחי, מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות, לא מתרגש מכל הטוב הזה שנופל עלינו פתאום, בשיא עליות המחירים. "הכל זה אוויר וצלצולים בלי בסיס. בכל פרמטר שבוחנים את זה, ההתכנות שרשתות שיווק זרות יכנסו בהמוניהן לארץ הוא קלוש ביותר".
לדבריו, אין בארץ מספיק אתרים לבניית סופרמרקטים חדשים והיקף החנויות יכול לגדול בעד 5%, שזה לא מספיק לרשת שיווק בסדרי גודל כאלה. "את קארפור אנשים מכירים קצת" הוא אומר, "אבל לא כל מותג מחו"ל הוא 'רמי לוי' שגם אם יפתח חנות במדבר הוא ימלא אותה. שלא לדבר על רשתות שאפשר לקנות בשלמותן כדי לבסס על התשתית שלהן את חנויות הרשת הזרה.
"שופרסל ורמי לוי הם מותגים חזקים שלא יהיה להם אינטרס להסב את הסניפים שלהם לשם אחר. המותג 'יוחננוף' פחות חזק, אבל הוא לא ירוויח ערך מוסף משמות כמו SPAR או קזינו. מי שנשאר היא רשת פז, שבעליה שילמו הון כדי לרכוש אותה. לאחים עמיר, הבעלים, יש חמש רשתות סה"כ, שאת רובן הם שומרים מתחת לרדאר".
מחיר הסבת סניף של סופרמרקט ישראלי קיים ופעיל לסניף של רשת מזון זרה, עולה פי שניים מהקמת סניף חדש, ומצריך עמידה בתקנים מחמירים ובסטנדרט נוקשה. אין מקום לחלטורה כי הכל נבדק תחת זכוכית מגדלת. ל"אלקטרה צריכה" ששייכת ל"אלקו" יש כיסים עמוקים מספיק כדי לעמוד בהשקעות גדולות ובהפסדים (אם צריך), לא בטוח שלעמית זאב ומי שיחברו אליו יהיה את ההון הנדרש לכך.
בכל מקרה, נראה שזאב כבר הרוויח: המכתב ששלחה לו "אלקטרה צריכה" משחק לידיו, כשהיא מתייחסת אליו כאל איום משמעותי. גם "ספאר" לא ניזוקה: רוב החברות הקמעונאיות הגדולות הן ציבוריות, מה שאומר ששמועה על כך שהן מתעניינות לגדול לשוק קטן אך רווחי, לא ממש עושה להן רע - גם אם המהלך לא יתממש.
הסיפור של ספארו. האם יהיה בו בקרוב גם פרק בעברית?
זוכרים את סטרבאקס וברגר קינג
"רשתות זרות מתנהלות בזכיינות וכשמסתכלים על ההיסטוריה של הרשתות הזרות בישראל" מסביר ד"ר גור מזרחי, "רואים שמעט מאוד מהן הצליחו פה. סטארבאקס וברגר קינג נכשלו, ואפילו פיצה האט פשטה בעבר את הרגל. מי שהצליחה היא מקדונלדס, כי היא לא עובדת בזכיינות.
התרבות הישראלית לא ממושמעת, הרי אנחנו יותר חכמים מכולם ועובדים על עצמנו. ישראלי יכול להשקיע מיליונים בהקמת סניף ובסוף יחסוך כמה אגורות על האיכות של שימורי הטונה. ברשתות הזרות אין עיגול פינות.
אם יגיעו הנה רשתות שמוכרות רק מותג פרטי בזול, כמו 'אלדי' ו'לידל' וישתלטו על רשת גדולה, רק אז, אולי, תהיה התכנות אמיתית לתחרות. עד אז, נסתפק כנראה בקארפור, שתתחרה אולי בשופרסל ולא ברמי לוי".