הגיבורה הרעה של סוף השבוע הייתה ללא ספק חברת סנפרוסט השייכת לתנובה. למי שדילג לגמרי על צריכת תקשורת ביומיים האחרונים (ולטובתו נקווה שגם על צריכת ירקות קפואים), הנה תקציר הפרקים הקודמים: אחרי שראש של עכבר נמצא בשקית של שעועית ירוקה חתוכה, נמצא באותו מוצר ממש גם חלק של נחש.
אם זה לא היה כל כך מבהיל, זה היה יכול להיות מצחיק: תארו לכם את שוחר הבריאות פותח שקית של שעועית ירוקה לבישול ומוצא בה שאריות של זוחל או נברן. בררר...
מה שהיה חמור עוד יותר מהממצאים, היית ההודעה לפיה סנפרוסט (תנובה) נתבעה על ידי משרד הבריאות לבצע ריקול, אבל התמהמהה. אתם מבינים? משרד הבריאות בא "לכסתח" ומצא את עצמו שובר שמירה:
תגידו, אתם משרד הבריאות או מה? ביקשתם מתנובה בנימוס? האם חובתכם הראשונה אינה להגן על בריאות הציבור, גם במחיר פגיעה באינטרס המסחרי של חברת מזון גדולה?
הייתי מפרגן למשרד הבריאות מחדלון קטן, אבל הטיעונים שלהם דומים להבהיל לאלה שהושמעו בפרשת שטראוס-עלית, בה התגלה חיידק מסוג סלמונלה במוצרי השוקולד של החברה.
במילים אחרות: לא רק חברות מסחריות שמטבע הדברים רוצות להרוויח כמה שיותר כסף, למדו לגלגל עיניים כשהאינטרס הציבורי נמצא על הכף.
אבל מהפקידים לא היו לנו ציפיות מוגזמות מלכתחילה, לא כל שכן מחברות מזון שמבקשות לקיים אתנו, הצרכנים, ברית שמבוססת על אמון. קחו למשל את תנובה בשבתה כסנפרוסט: תחשבו רק כמה פעמים ראיתם פרסומות של החברה על כך שרק הירקות המובחרים ביותר הם אלה שנכנסים לאריזות?
כמה מאות מיליוני שקלים (במצטבר) שפכה כבר החברה כדי לקשר בין המותג שלה לאורח חיים בריא? והנה - ראש של עכבר, חלקי נחש - אולי הגיע הזמן להוציא "לקט תיבת נוח"?
למה האכזבה מתנובה (סנפרוסט) עתה ומשטראוס (בפרשת מפעל השוקולד של עלית בנוף הגליל) היא כה גדולה? כי אם נואשנו כבר ממשרתי הציבור ואפילו מנבחריו, קיווינו לפחות שאצל גורמים מסחריים גדולים (ובסופו של דבר מדובר בשתי יצרניות המזון הגדולות בישראל!) יש קצת שכל.
בואו ניקח את שטראוס-עלית כדוגמה: להערכת החברה עצמה נגרם לה, כתוצאה מפרשת הסלמונלה בשוקולד, נזק של מאות מיליוני שקלים (הנזק הישיר כ-200 מיליון שקל, הנזק העקיף - אומדנו מי ישורנו?).
אז נכון שבמקרה של סנפרוסט, סביר להניח שאף אחד לא יסגור כל כך מהר את המפעלים, אבל - האם הציבור ימשיך לרכוש ממוצרי החברה, שנחשבת למותג מוביל (בלשון המעטה) בשוק הירקות הקפואים, באותה תדירות? לא בטוח - במיוחד כשהיום נחשף (לכאורה) גם שבלול באחת האריזות.
הקוראים הוותיקים יכולים להיזכר בתגובת תנובה לפרשת הסיליקון בחלב - כמה ארוגנטיות וכוחניות הפגינה החברה עד שלקחה אחריות על הטעות! אבל בזמנים ההם אפשר עוד היה להבין, היכולת של מותג מסחרי גדול לשלוט בפרסום היה כמעט בלתי מוגבל. כללי המשחק השתנו: כבר לא די לרמוז לכלי תקשורת על חרם מודעות או להגיש כנגדו תביעת השתקה (ולמען הסר ספק, למיטב ידיעתי שום פעולה כזאת לא ננקטה בעת המשברים הצרכנים - תדמיתיים האחרונים).
היום אין טעם להכחיש, אין טעם להסתיר, אין טעם לא למהר לקחת אחריות - כי כל צרכן עם טלפון חכם יצלם וישתף את התצלום בתוך שניות - ובמצטבר יגרום לחברה לא פחות נזק משהיה נגרם לה על ידי עיתונאי הצרכנות הגדול ביותר.
לכן התנהגות חברות המזון שלנו (וכן, גם של משרד הבריאות!), לא פחות משהיא מקוממת, היא מטרידה בטיפשותה: מה חשבתם? שהסיפור ייעלם? יישכח? שאם לא תיקחו עליו אחריות מיידית, הוא לא יחכה לכם בפינה שנמצאת ממש מטר אחד לפניכם?
זאת ועוד, אחת הסכנות שאורבות לחברת מזון גדולה היא פייק ניוז: מבלי לטעון חלילה נגד האותנטיות של צילומי חלקי החיות מהאריזות, בקלות ניתן לארגן תצלום מזויף בפוטו שופ ולהכניס לאריזת מוצר אפילו זברה או דב נמלים - דווקא משום כך אמינותן של חברות המזון (וגם של משרד הבריאות!) צריכה להיות מעל לכל ספק.
אנחנו צריכים לראות אותם לוקחים אחריות על מאה מקרים, כדי שבפעם ה-101, כשמישהו יבקש לנקום בהם באמצעות זיוף, נאמין להן שהפעם אין להן על מה לקחת אחריות.
אז מה היה לנו פה? שני יצרני ענק שמתעכבים בנטילת אחריות פומבית כלפי הלקוחות שלהן, חיריוני יונים, חלקי בעלי חיים - ומעל כל אלו משרד בריאות אחד שקצת ישן בעמידה במקום להגן על בריאות הציבור. והפעם חברים, אי אפשר להאשים את הפוליטיקאים, כי אם את פרנסי הקהילה ומשרתי הציבור.