"מנכ"לית המריבה" פורשת: מכתב הפרידה של מנכ"לית משרד החקלאות

נעמה קאופמן פס הייתה מהמנכ"ליות המוכרות יותר של משרד החקלאות. המשרד שמתאפיין לרוב באפרוריות מסוימת, סער סביב הרפורמה בחקלאות, כשבשיא הסערה, התברר כי דמות בכירה במשרד שמקדם את הרפורמה, מדווח היישר לארגוני החקלאים שהתנגדו לה.

על רקע זה החלו חילופי האשמות, שהובילו לעימות ישיר בין אבשלום וילן, ראש ארגון החקלאים, לבין קאופמן פס. היום, כשלושה שבועות לאחר שהשר הקודם, עודד פורר, הוחלף על ידי השר החדש, אבי דיכטר, הודיעה פס על סיום תפקידה.

אנו מביאים את מכתב הפרידה שלה כמעט בשלמותו, מאחר שנדמה שבדרכה העדינה נוגעת קאופמן פס הן ברפורמה המתבקשת והן בסוגיות רחבות יותר כמו מעמד האישה, דברים שמקבלים משנה תוקף כשהם באים מפי מי שנאלצה לספוג לא מעט הערות שוביניסטיות במהלך הדיונים.

שיא העימות בין אבו וילן לנעמה קאופמן פס - https://finance.walla.co.il/item/3528202

"שלום וברכה. מוקדם יותר היום הודעתי לשר החקלאות ופיתוח הכפר על בקשתי לסיים את תפקידי כמנכ"לית המשרד.

מבחינתי, הצעד הבא המתבקש הוא ההודעה לכם, עובדי המשרד היקרים על החלטתי זו, שנעשתה בכובד ראש ולאחר חשיבה מרובה. מיותר לציין, כי אשאר מספר ימים נוספים לטובת העברת מקל מסודרת וחפיפה כפי הצורך. דלתי תהא פתוחה לכל עובד המעוניין לבוא לומר שלום.

במסכת אבות, פרק ב' משנה טז' אומר רבי טרפון: "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין לבטל ממנה". שלושה דברים אנו למדים ממשנה זו; האחד, האחריות שיש לכל אחד לעשות את העבודה המוטלת עליו, בצורה הטובה ביותר שביכולתו; השני, ישנו "פטור" חלקי מסיום המלאכה, אך לא פטור מלהתחיל בה; השלישי, המתח בין מגבלותיו של האדם בעשייתו, לבין יכולותיו להשפיע ולעשות שינויים
משמעותיים.

בכל יום ויום, עם הגיעי לעשיה ולמשרד, עמדו דברים אלה לנגד עיני; הזמן קצר והמלאכה מרובה,
וידעתי כי יום אחד יסתיים תפקידי ואין לי רגע שניתן לבטל מן השליחות שניתנה לי. התייחסתי לתפקידי זה, כמו גם לתפקידי הקודמים בשירות המדינה, בחרדת קודש.

לפרט במכתב זה את הישגי הקדנציה האחרונה, כגון; השגת תקציבי עתק לענפי החקלאות - ששנים
מדובר בהם - ורק כעת השגנו אותם, הובלת רפורמות לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל, שיקום
תקציב המשרד אשר נשחק משך שנים ואשר יסייע לקידום השקעות בענפי החקלאות וגם השקעות
בכם - עובדי המשר , כפי שוודאי הרגשתם בשנה החולפת.

הקמת יחידות חדשות ומיצוב המשרד כאחד המשרדים החשובים ביותר בממשלה, משרד העוסק בביטחון המזון של כלל אזרחי מדינת ישראל, וביטחון המזון - ביטחון ישראל הוא. חידוד ומיקוד יעדי המשרד - כמשרד הנותן שירות לכלל אזרחי מדינת ישראל, משרד העוסק בהפחתת יוקר המחיה ודאגה כנה ואמתית שכל ילד במדינת ישראל והוריו יוכלו להרשות לעצמם לצרוך מוצרי חקלאות, בניהם פירות וירקות, בנוסף שיקום הפעילות הבינלאומית החשובה של המשרד, ועוד הישגים רבים.
אך במכתבי זה אבקש להתמקד בכם העובדים. להיפרד מכם ומהעשייה האדירה שלכם בתוך
המשרד החשוב הזה.

בכל אחד מתפקידי בשירות המדינה, תמיד שאפתי וחתרתי לעשות את הטוב ביותר שביכולתי,
להשקיע מעבר לתפקידי, לשמור על ערכי ולעשות שינויים משמעותיים.

במספר שיחות עם עובדי המשרד, דיברתי על האומץ לעשות שינויים, הפחד משינוי והתמודדות עם
שינויים. גם שינויים בעבודה, גם בתפקידים וגם בחיים האישיים.

שינוי הוא דבר מעצים ומצמיח וכל שינוי שעשיתי בתפקידי לאורך הדרך רק העצים אותי.
עברנו שינויים גדולים בקדנציה האחרונה, חלקת מוזכרים בתמצית לעיל, חלקם במסגרת הרפורמות
העצומות שהמשרד הוביל וחלקם עדיין בתהליך.

רציתי לומר לכם תודה. שינויים כאמור אינם קלים, אך השינויים שהובלנו יחד, הינם שינויים
אדירים לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל. ואתם יכולים להיות גאים בעשייתכם.

עובדים יקרים, השתדלתי בשבילכם כל יום. אני מקווה שהדרך של השקעה בכם לרבות באמצעות
המשאבים והאמצעים ששנים לא היו במשרד ואשר אותם הבאתי למשרד - רק תמשיך.

תודה לכולכם. אתם הלב האמתי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר. ואין עשיה בלעדיכם.
גם אם שינויים קשים לחלק מאתנו, שינויים הם תהליך בריא. ותודה על שהייתם חלק משינוי בריא
שעוד ידובר בו".

קאופמן פס מתייחסת לסוגיית ההשתלבות של נשים בראש מערכים גדולים, וכך היא כותבת לעמיתותיה:

"ומילה ברשותכם לנשות המשרד, אשר כל יום ויום הזכירו לי כי המעמד אליו הגעתי כמנכ"לית
המשרד - משמש בשבילן השראה. תודה לכן. תמיד ריגשתן אותי. ואני רוצה שתדעו - שכל הכוחות שבי, מצויים גם בכן. בכל אחת מכן קיימים כישרונות רבים ויכולות עצומות.

אל תפחדו להעז. אל תפחדו להתקדם. אל תפחדו לנסות. ובעיקר אל תפחדו לשנות. אני בסך הכל
נעמה מנתניה. התחלתי בגיל 25 לעבוד בשירות המדינה בדרגה הזוטרה ביותר. בלי קשרים, בלh חיבורים, במשרת מילוי מקום תוך כדי שאני עדיין מחזירה את הלוואות שלקחתי על שמי לצורך
לימודים באוניברסיטה.

לאורך השנים הקמתי משפחה במקביל לעשיה ולעבודה. התקדמתי עקב בצד אגודל, בעבודה קשה
מאוד, מתן שירות מיטבי ועשיה מעבר לתפקידי. כל אחת מכן יכולה. אין תקרה שלא ניתן לפרוץ.
אם יש לי מסר אחד חשוב בשבילכן - אם אני יכולה - כל אחת יכולה!

תודה גדולה להנהלת המשרד, אשר התגייסה במלואה לעבודה סביב השעון לטובת ביצוע יעדי
המשרד ותפקידיו. מנהלי המשרד משמשים השראה לכלל העובדים וכל אחת ואחד מכן ומכם משמש
השראה ליחידה שלו ולכלל היחידות.

אני מבקשת להודות הודיה מיוחדת לצוות הלשכה המופלא שלי" (כאן עוברת קאופמן פס לתודה אישית לצוות שלה).

לקראת סוף המכתב היא מודה לשר החקלאות היוצא: תודה לח"כ עודד פורר, שר החקלאות ופיתוח הכפר והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל עד לאחרונה, אשר מינה אותי לתפקיד ונתן לי את הזכות להוביל אתכם. ח"כ פורר, איש חזון ועשיה בלתי רגילים שכל מטרתם קידום חקלאות ישראל וטובת מדינת ישראל ואזרחיה. איש אמת שפיו ליבו שווים, ניחן באומץ לב בלתי רגיל והלוואי וכל שלוחי הציבור היו כמותו. תודה על היותך ממוקד מטרות ויעדים ועל שרתמת את כולנו לעשיה אמתית ומשמעותית.

תודה לשר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אבי דיכטר, על ההזדמנות אשר נתן לי להמשיך בעשייה.
איש חזון ועשיה שקטנתי מלפארו. השר דיכטר, דרכנו אמנם נפרדות אך אני מאחלת לך מעומק הלב הצלחה גדולה לטובת מדינת ישראל ולטובת אזרחי מדינת ישראל ולטובת כלל חקלאי ישראל.
אני הולכת לי להמשך דרכי בחיים, ותמיד אשמור פינה חמה בליבי למשרד ולכל אחד מכם.
תודה לכולכם על הזכות להוביל אתכם".