וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

למה מחיר המזון בעולם בירידה ורק בישראל הם עולים?

שלמה מעוז

עודכן לאחרונה: 5.5.2023 / 6:38

למה החלב התייקר השבוע? מספרים לנו בדיות על עלייה בתשומות, אבל להתייקרות המזון בישראל, בשעה שבכל העולם הם בירידה חדה, יש רק סיבה אחת: פיקוח שמונע התייעלות. למה אסור לכם להאמין לשקרים על "ביטחון תזונתי" או מחיר הכשרות?

בצלאל סמוטריץ', שקיות חלב. ניב אהרונסון, יונתן זינדל פלאש 90, עיבוד תמונה
שר האוצר האשים את הממשלה הקודמת, אבל הבעיה היא לא בזהות המכהנים בממשלה, אלא בעצם השיטה/עיבוד תמונה, ניב אהרונסון, יונתן זינדל פלאש 90

בישראל אין פיקוח, בצדק, על מחירי הרהיטים. כל יצרן, יבואן או משווק, יכול לקבוע את המחיר כראות עיניו ולקוות למרב התשואה מפעילותו העסקית, כהבנתו. מחירי הרהיטים והציוד לבית ירדו בשנה האחרונה ב-1.4%, עפ"י נתוני הלמ"ס לחודש מרס, זאת למרות שמחיר הדולר (שבו נעשות רוב העסקאות) התייקר בשנה האחרונה ב-13%.

הסיבה פשוטה: ללא פיקוח, מתקיימת תחרות של ממש בשוק. כל יצרן מנסה להתייעל, להכניס ציוד מודרני מלווה במערכת מחשוב המפחיתות פחת, תוך ניצול מרבי של חומרי הגלם. תוכנות מתקדמות מפקחות על תהליכי הייצור, ההפקה, המלאי, החשבונאות הנלווים ועל היחסים עם ספקים ולקוחות.

אותו דבר לגבי יבואנים המחפשים מקורות אספקה זולים ותחרותיים באיכות המתאימה וכן מערכות שינוע ימי כדאיות ממקור האספקה. מה שעזר ליבואנים היא הצניחה במחירי ההובלה הימית, כמו מדרום מזרח אסיה, סין, ירידה של כ-82% במחירי ההובלה הימית בתקופה המדווחת, כך, גם הצרכן הסופי נהנה מהשינוי במגמה.

עוד שקרים על עליות המחירים - https://finance.walla.co.il/item/3576116

התייקר בכל העולם? בישראל מחיר החלב כפול מאשר בארה"ב - https://finance.walla.co.il/item/3575556

גבינה בולגרית. ShutterStock
גבינה בולגרית. מחירי הגבינות בעולם ירדו השנה בעשרות אחוזים. רק בישראל מוכרחים להעלות מחירים?/ShutterStock

עז חולבת

מחיר החלב ירד בשווקים הפתוחים בעולם בשנה האחרונה שלפני חודש מרץ ב-24%, מחיר הגבינה בעולם ירד ב-24%, מחיר החמאה ירד ב-35%. בישראל מחיר החמאה היה צריך לרדת בשנה האחרונה בכ-27%, אבל בפועל המחיר עלה ב-4.9%.

מחיר גבינה צהובה היה צריך לרדת ב-14%, אך בפועל עלה ב-6%, כל זה בנטרול עלייה בערכו של הדולר בשנה האחרונה הרלוונטית, ב-13%.


השבוע המצב החמיר, הממשלה ופקידיה מול המחלבות הגדילו לעשות והחליטו להעלות מחירי מוצרי חלב שבפיקוח ב-9% במקום 16% כמתחייב מהסכמים בין פקידי המדינה למחלבות. במילים אחרות: הכניסו עז של 16% ואז מתנו בכדי שהציבור ירגיש "רווחה".

איך עשו זאת? הבטיחו למחלבות כי בעתיד יאפשרו להם העלאות נוספות של עוד 7% או יותר, בכדי לעמוד בתחשיבי בהסכמים מול המחלבות שהממשלה הפרה.

במקום להבטיח העלאות מחיר נוספות הממשלה צריכה להפסיק כמעט לחלוטין את הפיקוח על מוצרי חלב, לאפשר ייבוא נרחב של מוצרי חלב, בלי מכסות, של עד 50% מהצריכה השוטפת, להפחית למינימום התכנון של משק החלב במקביל לאפשר תנועת אוניות משייטות ומלאות כל טוב מוצרי חלב מטורקיה, יוון ואפילו איטליה, על בסיס יומי. שינוע מוצרי חלב בין המדינות באירופה נעשה מדי יום באוניות מתאימות למשימה, ללא שום בעיה.

בשנה האחרונה מחיר שיבולת שועל ירד ב-54%, מחיר שמן חמניות ירד ב-50%, מחיר החיטה ירד ב-41%, מחיר הקפה ירד ב-15%, מחיר הקנולה, ממנה מפיקים שמן מאכל קנולה, ירד ב-36%, מחיר התירס ירד ב-22%, מחיר העוף ירד ב-17%, מחיר התה ירד ב-12%, מחיר הבשר ירד ב-12%, מחיר האורז נותר ללא שינוי.

היו גם עליות: מחיר הקקאו עלה ב-20%, מחיר הסוכר עלה ב-39% ומחיר תפוח אדמה עלה ב-69%.

בנטרול פיחות השקל מחירי החיטה ירדו בשנה האחרונה ב-33%, מה שכלל אינו מצדיק את עליית מחיר הלחם בשנה האחרונה ב-7.2% וכמובן, בעקבותיה, את כל מוצרי המאפה והעוגות, עד לדוכן הפלאפל בפינת הרחוב. המסקנה, להוציא את הלחם מהפיקוח שגורר עליית מחירים. כך נוכל לחסוך גם בפקידים העוסקים בחשבונות מול המאפיות. מחיר בשר בקר בישראל היה אמור להישאר ללא שינוי בהתחשבות בשער הדולר, אך בפועל הוא עלה ב-4.5%.

אז איך מחירי המזון עלו בשנה האחרונה ב-5.3% למרות קריסת מרבית מחירי המזון בעולם? איך זה שאתם משלמים השבוע מחירים עוד יותר גבוהים עבור חלב ניגר ונגזרותיו? למה מחירי המזון עולים?

הסיבה היא הפיקוח על המחירים, כפי שחזינו השבוע במקרר החלב בסופרמרקט. אולי זה היה חכם לפקח על מחירי מוצרי המזון בעשורים הראשונים של המדינה עם תעשייה ינוקא, מדינה מוקפים אויבים, שבה חייבים מזון נגיש מידי למאות אלפי העולים, פליטים שלא באשמתם וקווי אספקה לא בטוחים אל ישראל ובתוכה-פנימה, זאת לצד הצורך במציאת תעסוקה מיידית עבור מאות אלפי עובדים לא מיומנים.

אבל היום במדינה שטוענת לתואר START UP NATION, המתקרבת לעשרה מיליון נפש, עם אוכלוסייה המבקשת לעבוד בתעשיות מאוד מתקדמות?

מדובר בתעסוקה עם ערך מוסף גבוה. וככל שהערך המוסף גבוה יותר, השכר של העובדים גבוה יותר ומבטיח רמת חיים גבוהה יותר, שרובה מורכב בעלי יכולת המושרשים בהוויות העולם. ישראל לפיכך אינה זקוקה יותר לפיקוח על מחירים, גם לא על מוצרי חלב.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors
ארון ילדים צבעוני. ShutterStock
בגדי ילדים. על ביגוד והנעלה אין פיקוח והמס על הייבוא נמוך. מה התוצאה? המחירים יורדים!/ShutterStock

פלוס-מינוס

למה פיקוח על מחירים מביא דווקא לעליה במחירים המפוקחים? לא בגלל שהחלבנים או המחלבות או הגבנים מנסים להונות את הציבור. השיטה עצמה גרועה, פיקוח על מחירים דומה במהותו לשיטת "קוסט פלוס" (עלות ליצרן או ליבואן בתוספת אחוז רווח קבוע), הידועה לשמצה, בעשרות שנותיה הראשונות של ישראל לאחר קום המדינה.

מה אומרת השיטה? אתה היצרן, או נותן השרות, תגיש לריבון חשבונות הוצאות מהמסד ועד הטפחות, אני השלטון אבדוק, אתווכח מעט ואאשר. החשבונות שמגישים היצרנים נכונים, אין שם רמאות, הכל מספרים נכונים, אבל גם אין הנעה להתייעל כמו בשוק החופשי, כמו במקרה של הרהיטים. מה טעם כי היצרן ינסה למצוא דרכים להוזיל את תהליכי הייצור, המיכון, העיבוד, השיווק והמחשוב, אם בסופו של דבר הכל בנוי על הכרה בהוצאות, פלוס רווח סביר?

הרי אם יתייעל, כלומר הוצאותיו ירדו, אזי כל ההתייעלות תבוא לידי ביטוי אצל הפקידים בהפחתת מחיר לצרכן, ולפיכך, מה הועילו חכמים (שהתייעלו) בתקנתם?

ללא פיקוח, אולי היו חלק מהיצרנים מייבאים חומרי גלם זולים יותר לתעשיית החלב, או מוצרים מוגמרים כדי לגוון סל מרכולתם, או מקימים מחלבות ישראליות מעבר לים (הקרוב) בכדי לספק צרכיהם בזול, או מווסתים בצורה יעילה יותר את האספקה בין העונות בישראל, נניח בחגים לעומת שאר עונות השנה.

זאת ועוד: "בעיית הכשרות", זועקים המחזיקים בשיטה הנוכחית, הנוחה לדיכוי רמת החיים של הציבור. ואני שואל: באירופה, ארה"ב ואמריקה הלטינית יהודים לא אוכלים כשר?

קשר השתיקה קיים גם בתחומים נוספים: למה השלטון מאפשר כל שנה למשחטות, לבוקרים, ליבואני בשר ולבעלי בריכות דגים ויבואני דגים להעלות מחירים לקראת החגים? בכדי להשפיל את היהודים המסובים מסביב לשולחן החג?

מחירי המזון הבינלאומיים לא יכולים להוות נקודת ציון עבור ישראל שהיא כמו אי אליו כל שינוע יקר דרך הים, יטענו המאוהבים בשיטה הנוכחית. אז דווקא אם ישראל היא מעין אי, באמצע האוקיאנוס מבחינה משקית וכלכלית, זה היה המקום לאפשר ייבוא ללא הגבלה של מזון, ללא מכסים, ללא מכסות - ונראה כיצד השוק ינהג! אולי עד 50% מהצריכה אפשר לאפשר לייבא?

כי המחירים בעולם ממשיכים לרדת, בחודש מרץ ירדו המחירים בעולם של מוצרי מזון על פי המדד של האומות המאוחדות זה החודש השניים עשר ברציפות, שפל מאז יולי 2021, 20.5% פחות מהמחירים במרץ 2022.

או"ם שמום, אמר ראש הממשלה הראשון של ישראל דוד בן גוריון, לכם נאמר כי מחירי מוצרי החלב של האו"ם ירדו בשנה האחרונה שלפני מרץ ב-9.6%, לא נעים. יבואו ויאמרו שומרי החקלאות והייצור של ישראל ויטענו להתמוטטות הענף. אין בעיה, הממשלה יכולה לתת להם מענקי הון להתייעלות, שיביאו לרפתות יותר יעילות וכן להשקעות חדשות ככל שיחפצו, אבל צריך לבטל גם שיטת המכסות המונעת שוק יותר חופשי בחלב ומוצריו.

"קרקע הלאום" יזעקו המבקשים לשמור על הקרקעות שנפדו בדמים תרתי משמע, כבר כ-140 שנה.

יש פתרונות אחרים להיאחזות בקרקע, אפשר לשמור על קרקע המולדת גם ללא פיקוח דורסני על מחירי מוצרי החלב ושאר דגים וירקות, באמצעות מועצות ייצור ארכאיות שצעירים כלל לא שמעו עליהן, עם אסדרה מדוקדקת מה מותר ומה אסור, מה שגורם לפריון מאוד נמוך בענף החקלאות יחסית למדינות מפותחות ומכאן משקל הייצוא הדועך של החקלאות הישראלית.

על פח דו"ח של הכנסת, בענפי החלב והביצים הרגולציה גבוהה יחסית, בעיקר לגבי מכסות ייצור ומכסים על הייבוא, מה שמביא להתפתחות איטית של אותם ענפים, למחירים גבוהים יחסית ולהקצאת לא יעילה שמגבילה ייצור מוצרים בהם קיימים יתרונות יחסיים. במילים פשטות בזבוז מקורות על חשבונכם.

על ביגוד והנעלה אין פיקוח, המיסים על הייבוא אפסיים, כל יבואן או יצרן יכול בשוק החופשי לעשות כאוות נפשו, לייבא נעלי יוקרה, נעלי עבודה או כפכפים לים.

אם היה פיקוח על מחירי הביגוד, השיטה הייתה פשוטה: בודקים בשיטת הקוסט פלוס, עלות עם תוספת רווח, ומאשרים. בתחילת שנות התשעים עת כיהנתי כיועץ הכלכלי ואחראי על תוכניות כלכליות באוצר אצל השר המנוח יצחק מודעי, ביטלנו את כל המכסים על ביגוד והנעלה בהדרגה, לאורך שש-שבע שנים, בכדי שהיצרנים המקומיים יוכלו להתאים עצמם למצב החדש.

כל הטענות כי הפחתת המכסים לא תגיע לידיו של הצרכן התבדו, מחירי הלבשה והעלו ירדו ראלית בישעור חד בדור האחרון, חלקם בהוצאותיה של המשפחה ירד פלאים. מה קורה כשאין פיקוח ממשלתי המזהם את רמת חייו של האזרח? בשנה האחרונה מחירי ההלבשה וההנעלה ירדו ב-5.5%, ישר לכיסו של העובד, השכיר או הגמלאי בייחוד הלבשת נשים שירדה בשיעור של 18% בשנה האחרונה, תארו לכם מה היה קורה אם היה פיקוח של מועצה בדיונית לייצור ושיווק הלבשת נשים?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully