לאופוזיציה הקודמת, זאת שהורכבה מחברי הקואליציה הנוכחית, הייתה מנטרה קבועה שהדהדה שקר שרבים מאמינים בו עד היום לפיו הממשלה שכונתה ממשלת השינוי, העבירה 53 מיליארד שקל לח"כ מנסור עבאס, שהוא "כידוע" נציג החמאס בכנסת.
כמובן שלא היו דברים מעולם, הסכומים שבהם תוקצבו גורמים הקשורים אקסלוסיבית למגזר הערבי היו קטנים הרבה יותר - וכמובן שאף לא שקל מהם היה מיועד "לחמאס", אבל כשרוצים להסית, הכל הולך.
כל זה כמובן לא מנע מנתניהו לנהל מו"מ על שותפות קואליציונית עם אותם "נציגי חמאס" להגדרת אנשיו, כל זה לא מנע מיריב לוין לשאת ולתת עם אותם "חמאסניקים" על תמיכה במה שהוא מכנה רפורמה משפטית - ויותר מכל, כל זה לא מנע מבנימין נתניהו בשבתו כ"אבו-יאיר", עת קיווה להשיג תמיכה מהמגזר, להתרברב בכך שהוא היה ראש הממשלה שהעביר את התקציבים הגדולים ביותר לרווחת ערביי ישראל.
התעמולה הצליחה, הממשלה הקודמת ניגפה בקלפי, ממשלה חדשה נבחרה - ועתה אפשר לראות כיצד היא מחלקת את כספנו.
המילה "כספנו" דורשת הסבר: המקור העיקרי לכספי המדינה הוא מתשלומי המיסים שמשלמים העשירונים העליונים. זה בסדר, כך נהוג בכל מדינה שאנו רוצים להידמות אליה, אבל הבה נראה כיצד מתחלקים הכספים של הציבור שחלקו זכה בחודשים האחרונים להגדרות כמו "פריבילגי", "אנרכיסטי" או בפשטות "בוגד".
תקציב הישיבות גדל מ- 600 מיליון שקל לשנה ל-1.8 מיליארד שקל לשנה, בשנת 2023, כלומר פי שלושה. ולסכום של 1.9 מיליארד שקל בשנת 2024. אני לא רוצה לפתוח כאן את הוויכוח על חשיבות לימוד התורה לעם ישראל (אני מניח שגם חילוני גמור רואה בכך ערך, גם אם במספרים נמוכים משמעותית), אני רק חושב שגם רופאים ומהנדסים, למשל, שלא לדבר על מורים איכותיים ועובדים סוציאליים דרושים למדינת ישראל.
אבל מי שירצה ללמוד את אחד המקצועות הללו יצטרך להיתמך על ידי הוריו ולהשלים הכנסה בעבודות כגון שליחויות, מלצרות או שמירה. הוא יכול גם לקחת הלוואה שאותה יצטרך להשיב במהלך השנים הראשונות שבהן ינסה לבנות את הקריירה שלו.
500 מיליון שקלים, שהיו יכולים, למשל, להימסר לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במוסדות הלימוד, מה שישפר את סיכוייהם להשתלב בחברה כבוגרים, יופנו למשרד פיקטיבי, שנועד רק כדי לרצות שותפה קואליציונית: "המשרד למשימות לאומיות" של השרה אורית סטרוק.
למה צריך משרד מיוחד ל"משימות לאומיות" - שהרי כל פעולותיה של הממשלה הן כאלה, מעצם הגדרתה? לא ברור. מה שבטוח הוא שהשרה סטרוק תגלגל עיניים לשמיים ותדבר אתנו על אהבת ישראל, בעודה חומסת את כספי הציבור העובד.
לא תאמינו, אבל זה אפילו לא הפרט הכי מקומם בכספים הקואליציוניים. "הרשות לזהות יהודית" שם נרדף לסיירת ההמרה של ח"כ (עד לא מכבר סגן שר!) תזכה ל-385 מיליון שקל, תענוג, נכון? רק שוו בנפשכם כמה טיפולי המרה בכפייה אפשר לעשות בסכום הזה!
איפה יתר הכמה-עשרה מיליארדים? מתחלקים כולם בין השותפות הקואליציוניות לבלוק של נתניהו: המשרד לשירותי דת, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד הבריאות, המשרד לביטחון לאומי ועוד.
לכל מי שתוהה עכשיו למה זה רע שיעבור כסף לטובת הבריאות או פיתוח הפריפריה, ייאמר מיד שלא מדובר בחלק מהתקציבים השוטפים שדרושים למשרדים לשם ביצוע עבודתם, אלא בתוספת הקואליציונית, כזאת שמאפשרת קידום פרויקטים שלהם אפשר לחבר מקורבים, להשיג השפעה ברשויות מקומיות, לצבור חברים רבי השפעה ועוד.
מאיפה יבוא הכסף?
אין צורך להיתמם: כל עוד הפוליטיקה הישראלית היא סקטוריאלית, תמיד יהיו כספים (גדולים!) שיעברו למטרות ריצוי השותפים. אפילו יאיר לפיד, שנבחר, בין היתר, על סמך הבטחתו לחסל את הפוליטיקה הסקטוריאלית, הקים ממשלה (בראשות נפתלי בנט) שחילקה מיליארדים לכל מני מטרות שמוטב היה לחשוב עליהן פעמיים.
אלא שבעוד כל ראש ממשלה מכהן חרד, לכל היותר, לשלמות הקואליציה שלו, כלומר - להמשך שבתו בראשות הממשלה, ראש הממשלה המכהן הוא פגיע יותר, סחיט יותר, נוח להילחץ - באשר לא רק תפקידו עומד על הפרק, אלא אולי גם חירותו. אם מישהו לא הבין עד כמה חמורה העובדה שנאשם בפלילים עומד בראשות הממשלה, הוא מוזמן להתחקות אחר תנועת המיליארדים לעבר כיסיהם של מי ששנוררותם-אומנותם.
אני יודע, עוד מעט יקומו מי שיקומו ויצקצקו בלשון על שנאת החרדים (לכאורה כמובן) הזאת. אז שנאה אין בלבי, באשר תלמידי הישיבות הם בחזקת תינוקות שנשבו בידי רבנים ועסקנים פוליטיים, אבל כעס יש - וכשאני אנוס לעבוד עוד כמה שעות בכל שבוע רק כדי לפרנס את המפעל המפואר שלהם, מפעל שמייצר את הדור הבא של הנתמכים והנזקקים (או לכל הפחות את העניים של מחר, שלא יוכלו להתפרנס משום מקצוע שדורש אוריינות טכנולוגית ושליטה מינימלית באנגלית, מתמטיקה ומדעים), אני חושב שהרווחתי את הזכות שלי לזעום, בוא נגיד שלכל הפחות עבדתי למענה, מה שלא ניתן להגיד על רוב אלה שייהנו מהכסף.
אגב, מאיפה הכסף אתם שואלים, במיוחד על רקע הירידה בגביית המיסים שעליה התבשרנו לאחרונה - ושגם אם נורא רוצים לפרגן לממשלה הנוכחית שהיא תולדה של האטה כלכלית עולמית ולא פועל יוצא של הפחד מכרסום במעמדה הדמוקרטי של ישראל - הרי שמעל השורה התחתונה לא ניתן לערער: מדינת ישראל מכניסה ותכניס פחות כסף מהסכומים שאליהם התרגלה.
ובכן אם שאלתם מהיכן יבוא הכסף ל-3.7 מיליארד שקל תשלום עבור המשתמטים מגיוס, עבודה או לימודים (הכוונה ללימודי ליב"ה), הרי שההערכה היא כי לא יהיה מנוס מקיצוץ רוחבי בכל תקציבי משרדי הממשלה! קיצוץ של כמה? אולי 3%, אולי 5%, כרגע כל מספר זוכה.
מי שלא זוכים הם אזרחי ישראל שהתרגום של הקיצוץ הזה יהיה עבורם יותר זמן המתנה לרופא, מורים ממורמרים בבתי הספר, פחות שירותי רווחה שחלקם היו יכולים להציל נשים וילדים מאלימות במשפחה או פחות כסף למלחמה בתאונות הדרכים שגובות חיי מאות אנשים בשנה והורסות לעד את חייהם של אלפים אחרים. כל זה מן הראוי שיהיה על מצפונם של עסקני החרדים - וחכו, המילה האחרונה בנושא הזה עדיין לא נאמרה, כי עדיין לא ראינו את שורת החיוב החדשה שתופיע בספרי התקציב כדמי שתיקה על דחיית חוק הגיוס לשנה הבאה.
כל זה קורה באקלים של התייקרויות מטורפות, של העלאות מחירים - רק אתמול התבשרנו על התייקרות חדה במחירי הלחם המפוקח, מוצרי הייבוא של שסטוביץ' - וזה בנוסף להתייקרות מוצרי החלב והמחירון החדש של יצרני החלב או יבואן גדול כדיפלומט. "חגיגה" של ממש.
אתם יודעים מה עצוב בכל הסיפור? ש"האנרכיסטים-הפריבילגים-הבוגדים" יצליחו לבלוע גם את הצפרדע הזאת, הרי יש להם אמצעים לממן קיצור תורים לרופא מומחה, אם צריך חלילה, כסף למורים פרטיים שיפצו על מערכת חינוך שמתגמלת מורים כאילו היו עובדי כפייה, אפילו המכוניות שלהם יותר חדישות וממילא בטוחות יותר - ועוד לא אמרנו מילה על כך שעומדת לרשותם רשת טובה יותר של יועצים לצורך תכנוני מס למשל או רכישת נכס בחו"ל, למקרה שבאת יישבר להם פה מהכל.
מי ישלם את המחיר? העשירונים התחתונים, אלה שעבורם עלייה במחיר הלחם הפרוס האחיד והקוטג', פירושה חוסר יכולת לשלוח את הילד לחוג במתנ"ס, ברובם הם אנשים טובים וראויים, שהאמינו לבדיה על "53 מיליארד שקל לחמאס", השקר שטפלו על הממשלה שהשאירה ליורשתה את העודף התקציבי הגדול ביותר אי פעם שהיה כאן בקופה.
גם לשקר הזה אולי אין רגליים, אבל יש לו מחיר - ואת המחיר הזה כולנו נשלם.
בעצם, אנחנו כבר משלמים.