כמה עולה יום לחימה בעזה? ובכן, זה תלוי לא רק את מי שואלים, אלא בעיקר בשאלה מהו אופי הלחימה: רק יירוטים של כיפת ברזל? תקיפות של צה"ל מהאוויר? כניסת כוחות קרקעיים? ועוד. לא רק תמונת ניצחון קשה להשיג בסבבים הבלתי נגמרים מול עזה, אלא גם תמונת מצב מדויקת של ההוצאות בגינה.
בכל אופן, אם צריך מספר להסתובב סביבו, הרי שעימות שמורכב (שוב על פי ניסיון העבר) בירי התקפי מכלי טייס, מאוישים או כטב"מים בחלק ההתקפי שלו, מול יירוטים של מערכת כיפת ברזל, מוערך במיליארד שקל ליום לחימה. שוב נסייג ונאמר שכל זה אינו מתייחס למה שידוע עתה על מבצע "חץ ומגן", שלפחות לפי שעה מסתכם בסיכולים הממוקדים שבוצעו בבכירי המחבלים.
אלא שלמודי ניסיון מן העבר אנחנו יודעים שכל זה לא תלוי בתכנונים המוקדמים של צה"ל, אלא גם בעוצמת התגובה של הצד שכנגד, כאשר תגובה חריפה מצידו תגרור מהלומה נוספת של צה"ל, שתביא לעוד ירי על יישובי העוטף, ערי הדרום ולפעמים גם על ערי המרכז.
או אז מה שקובע את גובה הלהבות הוא המחיר שאנו משלמים בנפש וברכוש, ממנו נגזרת שוב עצמת התגובה, שממנה נגזרת עלות המבצע וחוזר חלילה.
מה עוד אנחנו יודעים על סבבים קודמים מול עזה? שתמיד תגיש מערכת הביטחון את החשבון לאוצר, בדמות תוספת בתקציב כדי לממן את האירוע החריג. המלים אחרות, מה שאומר צה"ל לממשל הוא שהתקציב שניתן לו טוב לשגרה. אם חלילה מתרגשת עלינו צרה, צריך לדאוג לתקצב אותה מחוץ לשוטף.
שר האוצר וה"עודף" בתקציב - https://finance.walla.co.il/item/3577329
למה אנחנו מערבים בין דם, חלילה, לדמים (במובן הכספי של הביטוי)? כי עוד בטרם יצא חיל האוויר למצבע החיסול בעזה, ניסה שר האוצר (להבדיל) לחסל בעיה גדולה שצצה אצלו": על רקע הביקורת על הכספים הקואליציוניים שיחולקו הפעם ביתר שאת לציבור רחב, רק כדי שיימנע מלימודים או עבודה, נודע על המשך הירידה בהכנסות המדינה ממסים.
עוד באוצר סופקים את כפיהם, מספרים בחצי-פה שיוכלו להכיל את הירידה בהכנסות במסגרת שולי הביטחון של התקציב, אבל גם מודאגים ממה שכבר היה לתופעה מתמשכת, הכריז שר האוצר על עודף של מיליארדים, לטענתו כ-17.4 מיליארד שקל בחשבון.
גם מבחינה מספרית גרידא ההכרזה הזאת תמוהה, אבל מבחינת אחריות לאומית היא עלולה להיות קטסטרופלית:
נניח לרגע ששר האוצר אכן "מצא" כסף "מיותר" בתקציב (שוב נדגיש, לא מדובר על "גידול" בפעילות הכלכלית, כפי שהכריז סמוטריץ', אלא בעודפים כתוצאה מרשת ביטחון, שהתבררו גדולים יותר מהפגיעה בהכנסות המדינה שממנה חששו), האם מדובר ב"כסף לבזבוזים" כפי שרמז השר, שאמר שהכסף יושקע בציבור, או שמדובר בכסף שצריך לשמור למקרה חירום, בדיוק כמו זה שאולי יתהווה בדרום (הלוואי שלא, כמובן)?
ומה אם שר האוצר אומר אמת?
וזו הנקודה המטרידה ביותר בהתנהלות של מי שאמור להיות המבוגר האחראי, אבל עושה את מלאכתו כנער גבעות. למה? בואו ונשווה את זה לרגע להתנהלות הכלכלית הפרטית שלנו.
זה בסדר לחיות מהיד לפה ולהחליט שכל מה שנכנס לכיס גם יצא ממנו, לפעמים אפילו בתוספת האשראי שהבנק מוכן להעניק (מינוס או הלוואה). רק שמה שהוא כמעט מובן מאליו, אפילו חינני, בגיל 20, כשהחיים כולם לפניך והבילויים הם משימת חייך, הופך לחסר אחריות בגיל 50, כשצריך לשים בצד משהו גם ליום גשום, לחסוך לפנסיה, למצב חירום רפואי למשל (בתקווה שלא יקרה כמובן).
לכן השאלה היא מהו הלך הרוח שבו אתם מעדיפים את שר האוצר שלכם? למרות הביקורת שיש לי על שר האוצר, אני חייב לציין שתחושתי היא שפיו וליבו שווים, הוא באמת מאמין שמצא בתקציב עודפים שאפשר לחלק (ולמרות ההסתייגות שלי מחלק מהמטרות שעבורן הוא מחלק כספים, זכותו לחלקם לפי האג'נדה של הממשלה בה הוא חבר). מאותה סיבה בדיוק אני אזרח קצת יותר מודאג היום: שר האוצר שלי החליט לחגוג על הקופה, מבלי להיערך להוצאות בלתי צפויות שאליהן מדינת ישראל עלולה להידרש, כמו אלה שאולי ניצבות לפתחנו.