לבעלי העסקים בעוטף עזה נמאס לממן את הטרור ש"מטפטף" אליהם מרצועת עזה. פעם אחר פעם הם נאלצים לספוג את ההפסדים הכלכליים בעקבות סבבי הלחימה התכופים, ולחכות חודשים ארוכים, ולעיתים שנים, עד שמדינת ישראל מעבירה להם את הפיצוי שמגיע להם על פי חוק.
בימים אלה מתארגנת שם מחאת עסקים שרוצה לשים סוף לסחבת, לבירוקרטיה, לטפסים ולטרטורים, ולתפקיד שהוטל עליהם בעל כורחם: נותני האשראי למדינת ישראל מהכסף שאין להם.
"יצאנו בעבר למאבק כדי שיכירו בנזקים שלנו ויתנו לנו פיצוי", אומר שמעון אלחרט, מבעלי "קפה גרג" בשדרות, "ועכשיו אנחנו יוצאים בצעקה, שישלמו לנו את הפיצוי באופן מידי ולא אחרי שנים. לרשות מהמיסים יש מערכת שיודעת לגבות מאיתנו תשלומים בלי בעיה ועל המקום ובקורונה ראינו שהמדינה מסוגלת להעביר כספים תוך ימים. אני ובעלי עסקים אחרים לא אמורים לממן את הטרור נגד מדינת ישראל".
למה אסור לסמוטריץ' לחגוג על "העודף" שגילה בתקציב - https://finance.walla.co.il/item/3577469
מחכים לפיצויים מהמבצע הקודם
מבצע "עלות השחר" היה הראשון שבו הייתה "תקופה המתנה" עד שהחל ירי הטילים, ועל התושבים הוטלו הגבלות תנועה מה- 2 באוגוסט 2022 - ולמשך שלושה ימים, במהלכם הורה פיקוד העורף לעסקים לסגור את שעריהם עוד לפני שנורה אפילו טיל אחד. בסיומו של המבצע, נקבע שהפיצוי יינתן להם מהיום שבו החלה ההפגזה עצמה וגם אז, רק למספר מצומצם של ישובים.
רק אחרי הפעלת לחץ כבד מצד תושבי העוטף, הוחלט להגדיל את מספר הישובים הכלולים במתווה ולהחיל את הפיצויים החל מהיום הראשון של הגבלות התנועה ועד ל- 9 באוגוסט, יומיים אחרי סיומו.
אחרי מו"מ בוועדת הכספים, עלה התעריף על יום היעדרות של שכירים מ- 430 שקל ל-460 שקל, והוא הוחזר למעסיקים עבור העובדים שנעדרו, לפי מספר העובדים והימים. כן הורחבו הקריטריונים לפיצוי להורים שלא הגיעו לעבודתם בימי הלחימה.
לגבי חומרי הגלם שהתקלקלו, בעסקים כמו אולמות אירועים, בתי אוכל ובתי מלון, שעובדים בד"כ גם בסופי שבוע ונגרם להם נזק כתוצאה מהסגירה בשישי אחה"צ, נקבע כי עסקים אלה יהיו זכאים עסקים לפיצוי נוסף, גם עבור חומרי הגלם שהתקלקלו, כאשר גובה הפיצוי יהיה בגובה 20% מהפיצוי שניתן לעסק בגין היעדרות עובדים, כתוספת לפיצוי בגין שכר עובדים... קצת מסובך, אבל יותר טוב מכלום. סביר להניח שהפיצוי לסבב הלחימה הנוכחי, ייגזר מהמתווה שסוכם לפני פחות משנה.
בדרך כלל יוצא אלחרט מ"גרג" לבדוק מה קורה בעסק עם תום סבב הלחימה. הפעם הוא ניצל את ההמתנה כדי לקפוץ לשם. "בדרך כלל בלילה אני מכין את כל הפרודוקטים למטבח ושם אותם על הפס כדי שאפשר יהיה להתחיל לעבוד על הבוקר. זרקתי כמויות אדירות של חלב, דגים, גבינות וירקות. הנזק גדול.
"לרשות המיסים יש נוסחה לחישוב הפיצוי, אבל כשאנחנו צריכים להמתין לו כל כך הרבה זמן, הבור שלנו מעמיק. בגלל שאנחנו יודעים להפוך שולחנות, הצלחנו לקבל את הפיצוי לפני שבועיים, אבל רוב המסעדות בעוטף עוד לא קיבלו כלום. ההליך הבירוקרטי הורג אותנו. יש לי עובדים בשכר גלובלי שאמורים לקבל את המשכורת בסוף החודש ואני צריך לתבוע את הכסף עבורם ואת הכסף עבור העסק. מערכות המחשוב מספיק משוכללות. אין שום סיבה שההליך הזה ייקח יותר משבועיים - שלושה".
יו"ר ההסתדרות תובע ביטחון כלכלי לעובדים
יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד פנה לשר העבודה יואב בן-צור בנוגע להסדרת תשלום הפיצוי לעובדים בגין מבצע "מגן וחץ" שמתחולל כעת. הפנייה מגיעה לאור האירועים הביטחוניים והגבלות פיקוד העורף אשר משבשות בין היתר גם את תחום התעסוקה.
לדברי בר-דוד, בדומה לסבבי לחימה קודמים, המדינה דואגת להסדיר פיצוי לעסקים ולעובדים שנפגעו בגין ההנחיות הביטחוניות. ואולם, על מנת לסייע לציבור, דרושה התערבותו וחתימתו של שר העבודה על צו הרחבה.
"בעת הזו, בה התושבים נדרשים שוב להיוותר במרחבים מוגנים ולעצור את שגרת חייהם, מוטלת על הממשלה האחריות לייצר עבורם ודאות וביטחון - הכולל גם ביטחון כלכלי", ציין בר-דוד בפנייתו לשר והוסיף כי בעקבות מבצע "עלות השחר", שאירע בשנה שעברה, נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות לבין נשיאות המגזר העסקי (בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים שאושרו בוועדת הכספים של הכנסת), שנועד להסדיר את התשלום לעובדים שנעדרו מעבודתם בעקבות המבצע.
הגם שההסכם נחתם כבר בנובמבר האחרון, הוא טרם זכה לחתימת השר - ובשל כך נמנע הפיצוי מאלפי זכאים, עובדים המצויים שוב בקו החזית. "אנחנו מפצירים בך לחתום על צו ההרחבה ולהבטיח לעובדים את הפיצוי המגיע להם", כתב.
לדברי יו"ר ההסתדרות, מענה דומה יידרש גם בעקבות מבצע "מגן וחץ" המתקיים כעת. "ההסתדרות מתייצבת לצד תושבי הדרום ומעבר לו בעת הזאת, ותפעל כתמיד ללא לאות על מנת להבטיח את זכויותיהם", סיכם.
כמה זה עולה לנו?
כמה זה עולה לנו? התאחדות המלאכה והתעשיה משתפת בנתונים על הנזק הכספי הצפוי לעסקים הקטנים בשל המצב הבטחוני:
עם הישמע אזעקות ברחבי הארץ היום, התאחדות התעשיה והמלאכה משתפת בנתונים מדאיגים על מחיר המצב הבטחוני עבור עסקים קטנים בדרום הארץ ובמדינה כולה.
מפתח תקווה דרומה, בגין שהיה במרחב המוגן על פי הנחיות פיקוד העורף, היקף הנזקים עומד על כ-660 מיליון שקל: 70 מיליון שקל - תשלום בגין שכר עובדים, 570 מיליון שקל - אבדן פדיון ממכירת טובין ושירותים, 20 מיליון שקל - אבדן יצור בתעשייה. חישוב זה מתייחס לסגירה מוחלטת של כלל העסקים הקטנים במרחב.
במצב של שהיה במרחב מוגן בכל הארץ, סכום הנזק עובר את המיליארד ש"ח: 111 מיליון שקל - תשלום בגין שכר עובדים, 861 מיליון שקל - אבדן פדיון, 45 מיליון שקל - אבדן תפוקה.
יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשיה: "בימים קשים אלו, ההתאחדות ובעלי העסקים הקטנים כמובן נותנים כתף לממשלה ומביעים סולידריות עם אזרחי המדינה הנמצאים בסיכון. יחד עם זאת, ככל שימי המבצע יתארכו ויגרמו נזקים לעסקים הקטנים אשר רבים מהם מתקשים ממילא בשל מצב המשק ויוקר המחייה, אנו מקווים שהממשלה תגבש במהרה מנגנון לפיצוי בגין נזקים הנגרמים כתוצאה ממצב בטחוני."