משרד ראש הממשלה הודיע הבוקר כי ראש הממשלה נתניהו נפגש עם מנכ"לית חברת "אורקל" העולמית צפרא כץ, בלשכת ראש הממשלה בירושלים..
לדברי ההודעה, "השניים דנו בהרחבת הפעילות והגדלת ההשקעות של חברת "אורקל" בישראל, ובהזדמנויות הקיימות בבינה מלאכותיות והתפתחותה".
עוד צויין בהודעה כי בפגישה השתתפו גם ראש המל"ל, מנכ"ל משרד רה"מ, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ונציגי החברה.
עד כאן לשון ההודעה הלקונית, אבל המשמעות ברורה לכל: בהמשך להודעה על השקעה של מיליארדים רבים מצד ענקית השבבים אינטל (גם אם מתעלמים מהפער בין 25 מיליארד דולר שעליהם הכריז ראש הממשלה, לקצת יותר מ-10 מיליארד דולר שתשקיע לבסוף החברה), נתניהו מדברר את הפגישה עם כץ (ילידת ישראל, מנכ"לית בחברתו של היזם היהודי, המיליארדר לארי אליסון), ככזו שתפקידה לעודד השקעות עתידיות בישראל.
כמה באמת תשקיע אינטל בישראל? https://finance.walla.co.il/item/3587634
האם לאורקל כוונות להשקיע בישראל? יכול מאוד להיות שכן - יש כאן הון אנושי לא רע שממשלת נתניהו השישית עוד לא הצליחה לגמרי לדלדל. אבל כאשר הדבר הראשון שעושה ראש הממשלה "על הבוקר" הוא לדברר פגישה עם חברת טכנולוגיה, צריך לראות זאת בהקשר המתאים: אין דבר חשוב יותר לנתניהו מאשר לשדר "עסקים כרגיל".
הבעיה היא שהעסקים אינם ממש כרגיל. מיד נשוב לזה, אבל לא נשכח שלנתניהו אין רק מטרת על, אלא גם יעד קטן "על הדרך", לנכס קרדיט על הצלחות כלכליות, מול שר האוצר. אם בממשלות קודמות של נתניהו היו מספיק הצלחות כלכליות שהקרדיט להן הספיק לכולן, הרי שבממשלה הזאת רבים על פירורים.
כך למשל נעדר, בתירוצים תמוהים, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מישיבת הפתיחה של הוועדה למלחמה ביוקר המחיה, שכינס ראש הממשלה. אפילו אתמול, כאשר נקבע מראש שנתניהו הוא זה שיבשר על הסיכום העקרוני עם אינטל, מיהר סמוטריץ' לחטוף את הקרדיט - ושיגר הודעה (שעל פי מהירות פירסומה הוכנה מבעוד מועד), לפיה הוא זה ש"תדרך" את ראש הממשלה.
אלא שהקרב על תמיכת "הימין שמימין לליכוד", הוא הקטן יותר במלחמה בטחנות הרוח (בצורת מדדי הבורסה ושער הדולר) שמנהל ראש הממשלה.
והנה חזרנו ל"עסקים כרגיל", כלומר התנהלות כלכלית שפויה וצופה פני עתיד, שמנסה ראש הממשלה לשדר.
נתניהו, אולי השחקן המנוסה ביותר בזירה הפוליטית בישראל, נאלץ לבחור בקו של החלק הקיצוני יותר בממשלתו. האיום לפיו אם יתפטר יריב לוין "יהיו עוד התפטרויות", כפי שהשמיע מיקי זוהר, דחק את ראש הממשלה לעימות שממנו ביקש להמנע במושב הקיץ של הכנסת, זה שכרוך בהמשך קידום החקיקה.
נתניהו מבין שלרוב הציבור אין כוח או כלים כדי לנתח נושאים כמו "עילת הסבירות", כך ששם ממילא תתחלק דעת הקהל בין תומכיו למתנגדיו. הבעיה היא שמדדים כלכליים מתקשים להתרשם מתעמולה, לכן בחר נתניהו לרכז שם את המאמץ.
המדדים מספרים את הסיפור הכי מדויק של הרפורמה/הפיכה: ירידה כמעט עקבית בשער החליפין של השקל וירידה נמוכה, אך כזו שעומדת בסתירה למגמה העולמית, של הבורסה.
למעשה הרגעים היחידים שבהם ידעו שני אלה עדנה קלה - השקל טיפס בחזרה והבורסה נראתה כמי שמתחילה להדביק את הפערים מול העולם, הייתה בחודשים אפריל-מאי, עת היה נדמה שהחקיקה המשפטית נעצרה עד שההידברות בבית הנשיא תבשיל לפשרה.
מאז שניהם בירידה, אולי לא דרמטית, אבל כזאת שמבטאת היטב את המגמה: החקיקה המשפטית, זו שנתניהו נאלץ לקדם משיקולי הישרדות פוליטית, משפיעה לרעה על הכלכלה.
זה לא שמישהו באמת מופתע: הן כך הזהיר נגיד בנק ישראל, כך הזהירו בכירי הכלכלנים וכך הזהירו ראשי המשק, אבל מה שמתבטא בשינויים שעל פניהם נראית קלים (בימים האחרונים עוסקים לא מעט מתועמני נתניהו מאמצים להראות שהתקשורת מבקשת לצייר תמונה שחורה, בין היתר כי החמירה פחות עם ירידות קלות בשער השקל או בבורסה בתקופת ממשלות קודמות), הופך לנגד עינינו למגמה ברורה.
בסופו של דבר, זאת יודע גם נתניהו, איש אינו יכול לנצח את המדדים: אם שער הדולר ימשיך לעלות, יעלה גם יוקר המחיה. אם הבורסה תמשיך לרדת, יפגעו חסכונותיהם של אזרחי ישראל (לפחות החלק שמשוקע כאן) ובריחת ההון תימשך. ראש הממשלה מדבר על בינה מלאכותית, אבל בונה על הסתתרותה של הבינה האנושית.
הבעיה היא שכאשר חברות בינלאומיות גדולות רואות כיצד הופכת כל פגישה לכותרת בישרות התעמולה, הן עלולות לקבל רגליים קרות, אינטל למשל, למרות שבכיריה מאשרית את ההשקעה (כאמור, במספרים צנועים יותר), עוד לא הוציאה הודעה פומבית על ההשקעה בישראל, כפי שהוציאה לגבי הקמת המפעלים שלה בגרמניה ובפולין.
גם באורקל יבינו שמנסים לגזור על גבם קופון יח"צני קטן. מה יהיה אז? האם ראש הממשלה יהפוך למצורע גם בין הכירי עולם הטק, כפי שהוא בחוגים דיפלומטים בינלאומיים?
אז מה יועיל "רימון העשן" שהשליך שלשום בדמות אינטל והיום בדמות אורקל? לאזרחי ישראל הוא לא ישנה הרבה, אולי רק יקנה לנתניהו עוד זמן בדעת הקהל. במצב הפוליטי שאליו נקלע, אפילו זה כנראה משהו.