"גם מתווה הפיצוי הנוכחי לעסקים מושתת על ירידה בהיקף המחזור בהשוואה לשנה שעברה, מה שיוצר מוטיבציה להקטין אותו, בין אם באמצעות עבודה בשחור ובין אם על ידי דחיית תשלומים. כך או אחרת - מדובר על עבירה. רשות המיסים מודעת היטב לדפוס הפעולה, אך ככל הנראה, היא תקדיש את מירב משאבי החקירה על מנת לאתר בתי עסק גדולים שביצעו עבירות אלו. אין הדבר אומר כי היא ויתרה על חקירות בקרב בתי עסק קטנים ובינוניים".
המילים של דורון ארבלי, לשעבר מנהל רשות המיסים וראש מנהל המכס, בשיחה עם וואלה! כסף, צריכות להוות תמרור אזהרה מהבהב לנישומים בישראל. תופעת הכלכלה השחורה - הרווחת מאוד בישראל, קיבלה חיזוק דרמטי בקורונה: רבים מבעלי העסקים עבדו במחשכים, ואלו שדיווחו עשו לא מעט מניפולציות על מנת להציג ירידה משמעותית בהכנסות ולקבל המענקים שנתנו דאז. כיום, לאור הביקורת כנגד המתווה ובשל הרפיון לכאורה של פעילות מחלקת החקירות של הרשות, גם לה, כמו לגופי אכיפה נוספים, ברור כי בתקופת המלחמה חלה עליה במספר העסקים שביצעו עבירות מס.
"זה נכון, פעילותה של הרשות הואטה במידה מסוימת, אך לא בגלל הסטת כוח אדם לטיפול במימוש מתווה הפיצויים, אלא בשל העובדה כי אנו בימי לחימה וגיוסם של לא מעט אנשים לשירות מילואים", מבהיר ארבלי ומוסיף כי, "בה בעת, ההנחה כי היא לא מתפקדת בימים אלו שגויה לחלוטין".
האם יש פרופיל טיפוסי או השתייכות ענפית של מעלימי המיסים? "היכן שמקובל או ניתן לשלם במזומן - יש העלמת מס", מציין בכיר לשעבר במחלקת החקירות של רשות המיסים. לדבריו, ישנן קבוצות באוכלוסייה בהן המוטיבציה להעלים מס גבוהה אף יותר מאשר אצל כלל ציבור הנישומים: "אסור להכליל ולא כל מי שמשתייך לאותן קבוצות בהכרח עבריין מס, אבל הפרצה קוראת לגנב".
כך, למשל, הוא מצביע על תחום טיפולי גוף-נפש: "רשות המיסים סימנה את התחום עוד לפני המלחמה, ועכשיו הם לגמרי נמצאים על הכוונת. התשלום בשחור נפוץ מאוד בענף הזה".
גם תחום האינסטלציה והחשמל מסומן, וגם ענף ההובלות, אך לא רק: "הרבה מאוד שפים שעבדו במסעדות עברו לעבוד בקורונה באופן עצמאי ומספקים שירותים של קייטרינג. התשלום בשחור חוגג שם".
ובכמה כסף מדובר? מה הסכום המצרפי של הכסף השחור בישראל? לאף אחד אין מושג ודאי, אבל מחקרים שבוצעו ב-OECD מעריכים את היקף הכלכלה השחורה בישראל ב-20% מהתוצר. מאחר שהתוצר נאמד בשנת 2021 ב-1.52 טריליון שקל, מדובר בעצם על 300 מיליארד שקל של כלכלה שחורה. "יש הערכות שמרניות יותר שגורסות כי ההיקף עומד על 15% אולם עדיין, זה הסכום שעלתה המלחמה -כ-200 מיליארד שקלים".
לצד ענפים אלו, הניסיון מלמד כי בעת משבר תזרימי משקי ישנה קבוצה מפולחת, שיכולה לנצל את המצב תוך ביצוע מניפולציה, על מנת להיטיב את מצבם. "בוא נדבר על הגברים הגרושים. יש להם אפשרות להפחית את גובה המזונות, על סמך מצג כוזב של הכנסות נמוכות", מציין עו"ד תומר לינר , מומחה לדיני נזיקין וביטוח.
לדבריו, החוק בישראל מחייב הורה לדאוג לצורכי ילדיו הקטינים (מזונות). סכומם יכול להיקבע בהסכמה בין ההורים, אולם במקרה שאין הסכמה, ניתן להגיש תביעה למזונות ילדים ובית המשפט יכריע בשאלת הסכום, בין היתר, על סמך ההכנסות של שני ההורים. לרשות הגבר עומדת הזכות לפנות לבית המשפט בבקשה להפחית את גובה המזונות, ככל שחל שינוי נסיבות מהותי שמצדיק למעשה התערבות נוספת שלו.
המחיר יכול להיות כואב מאוד ולא חסרות דוגמאות לגברים שניסו להתל במערכת ומצאו את עצמם ניצבים בפני בעיה עצומה, אולם גם בהקשר זה אין ספק לאנשי המקצוע - התופעה תתרחב שכן המלחמה מספקת הסבר הגיוני מאוד לירידה דרסטית בהיקף הפעילות העסקית או פגיעה תזרימית קשה בעסקיו והכנסותיו של משלם המזונות.
"בתוך עמם חיים השופטים והדיינים, שמכירים את נפש האדם ואת המוטיבציה שיש לחלק מהגברים להונות את המערכת וליצור מצב כוזב בשביל להפחית את המזונות", מציין עו"ד רונן דליהו, מומחה לדיני משפחה. הפרקטיקה המשפטית מחייבת את הגבר להציג נתונים פיננסיים ומסמכים שונים, שיתמכו בטענותיו כי הפגיעה במצבו הכלכלי נטועה היטב במציאות, אולם לבתי המשפט יש יכולת מוגבלת לבחון את מהימנות הנתונים שמוצגים בפניהם. "על מנת להביא ראיות שמוכיחות כי מדובר על שינוי שנובע מעלייה בהיקף העבודה בשחור, על מקבלת המזונות לשכור חוקר פרטי ולכך יש עלויות, שלא כולן יכולות לעמוד בהן", הוא מוסיף.
ומה הדין במקרה הצד שמקבל מזונות הצליח להביא ראיות שסותרות את טענת הצד השני? "דינו של גבר שהעלים מס על מנת להקטין את היקף מזונותיו עלול להיות שונה מזה שהעלים מס רק לצורך דיווח כוזב לרשות המיסים. בית המשפט העליון קבע כי יש להתייחס בחומרה רבה יותר למצג פוזיטיבי של אי השתכרות כלפי הרשויות", מבהיר עו"ד דליהו.
לצד האמור, הסיכון שנוטל על עצמו גבר שמציג מצג שווא עלול להתממש גם מכיוון בלתי צפוי ומחירו יכול להיות חריף אף יותר. הסטטיסטיקה המבהילה של תאונות הדרכים בישראל עלולה בהחלט ליצור מצב בו אותו גבר יהיה מעורב בתאונת דרכים, בעקבותיה נפגע כושר השתכרותו. במקרה כזה, בית המשפט מחשב את גובה הפיצוי לנפגע על בסיס הדוחות הכספיים שהוגשו לרשויות המיסים. וכיצד ייחשב בית המשפט את הפיצוי במקרה בו הנפגע עבד בשחור?
"מדובר על סיטואציה מורכבת, שכן ברמת העיקרון, על פי ההלכה הנוהגת, הפיצוי לניזוק ייגזר מההכנסה האמיתית שהוכחה", מציין עו"ד לינר, " בפסק דין מכונן של בית המשפט העליון, נקבע כי על הניזוק-התובע מוטל נטל הוכחה מוגבר להוכחת גובה השתכרותו הלא מדווחת, וגם משהוכחה הכנסה זו יש להפחיתה לצורך חישוב הפיצויים, ולו במעט".
המשמעות של פסיקה זו היא כי הנפגע ייאלץ לעשות לא מעט מאמצים על מנת להוכיח לבית המשפט מה היה היקף הכנסתו בשחור. "זו כבר משימה לא פשוטה, שכן לא מעט עצמאיים שמשתכרים בשחור לא מנהלים רישום של הכנסותיהם, כל שכן באופן מסודר ורציף - מה שהופך את נטל ההוכחה במקרים אלו לבעייתי מאוד".
הבעיה קיימת גם בקרב שכירים בענפים מסוימים, כדוגמת ענף הבנייה, בו עדיין, לא מעטים, מקבלים את שכרם במזומן. כך למשל, אירע במקרה של בחור שעבד בכפועל בניין ושכרו המדווח הסתכם ב-5,586 שקלים לחודש - סכום שנמוך משמעותית ממה ששולם לו בפועל. לימים הוא נפגע במהלך העבודה, אולם התקשה להביא לבית המשפט ראיות מהימנות ומשכנעות של ממש בדבר גובה הכנסתו. שורה תחתונה - הפיצוי שנפסק לו היה נמוך במאות אלפי שקלים מזה שהיה משולם לו, לו הצליח להוכיח את גובה שכרו בפועל.
ואין מדובר על מקרה פרטי, בו הנפגע מפוצה בסכום נמוך משמעותית שאינו משקף את הכנסותיו בפועל. כך למשל, במקרה הבא: בחור בן 42 שעבד כאינסטלטור נפגע בתאונה. הכנסתו החודשית המדווחת בערכי נטו עמדה על 5,000 שקלים, אולם לטענתו, הוא הצליח לחסוך סכום של 300 אלף שקלים, שהרוויח בשחור, בהם עשה שימוש על מנת לכלכל את משפחתו לאחר התאונה בה היה מעורב. בית המשפט לא השתכנע בדבר אמיתות דבריו היות והוא לא הביא כל אסמכתא שמוכיחה את טענתו בנוגע להיקף העבודה בשחור. בשורה התחתונה, גם במקרה זה, הוא הפסיד מאות אלפי שקלים בשל הפיצוי ששולם לו.
לסיכום, מציין ארבלי, רשות המיסים משנסת מותניים לאורך כל השנה והיא פועלת באופן סדיר על מנת להתמודד עם הבעיה: "'בשש אחרי המלחמה' צפויה הרשות להגביר את מאמצי האכיפה וכדאי מאוד שהציבור יידע זאת".